מה היית רוצה שיהיה במערכת החינוך?

שיחזירו את החינוך הטכנולוגי וישקנו לתלמידי הרגלי חשיבה ולא הרגלי טכניקה. נהיינו מדינה של תוכים.

אגב, אתם בעד ציפי ליבני כשרת החינוך?

אני חושב על שעת חיוך. כל הכיתה מתכנסת וצופים יחד ב"ארץ נהדרת".

אני הייתי רוצה שיקנו ערכים של ציונות, אהבה והערכה לזולת, פלורליזם...
לחנך את הדור הבא שיהיה יותר נאור ופתוח מאיתנו...

שעת ללכת ללונה פארק לונה גל ויש מקום לכולם בלי לריב

שעת יצירה אמיתית ולא דברים מפגרים כמו שלנו היה

שעת לדבר על הרגשות שלנו (טוב נו זה רק בשבילי )

אבל הכי הכי
הייתי רוצה

שיעור חופשי

לירון,
יותר פתוח ונאור? את בטוחה?

שאלה יפה, כרפסון.

סנייל, איך היית רוצה שיקנו את הרגלי החשיבה?

יותר יהדות, פחות שנאה עצמית.

מיימיי, מה פירוש יצירה אמיתית?

שיפור הרגלי חשיבה מתחיל בהקניית ידע בסיסי (תיאורטי) ולאחר מכן ניסיון להגיע לתשובה (או להוכחה מסויימת) באמצעות כלים שונים.

למשל כיצד הייתי מעביר שיעור במתמטיקה בנושא משפט הקוסינוסים בטריגונומטריה.
הגישה כיום היא שהמורה (ארשום בלשון נקבה) נותנת רקע קצר בנושא, שימושים למשפט, הוכחה קצרה ויאללה לדוגמאות. זאת משום שבשעה היא צריכה להעביר החומר ותוכנית הלימודים נושפת לה בעורף.

נכון שיש לחץ זמן, אך באותו זמן ניתן ללמד את אותו הנושא ביתר יעילות (הבנת התלמידים...):
המורה נותנת רקע תיאורטי לגבי בעיות שלא ניתן לפתור בדרכים המוכרות ואז יחד עם הכיתה מעלה דיון כיצד ניתן יהיה לפתורן.
במהלך הדיון ידונו על משפט פיתגורס ואז המורה תיתן רמז שיוביל את התלמידים להוכחה של המשפט לבדם.
כך ישנו סיעור מוחות של התלמידים ומשפט הקוסינוסים כבר לא נראה מפחיד וכמו כן, הם יודעים מהם השימושים שלו בפתרון בעיות ספציפיות (מסוג מסוים).

לגבי התלמידים שלא הייתה להם האפשרות להשתתף בדיון, הם ירגישו גם בחלק מההצלחה מישום שהמשתתפים הם חבריהם (ולא המורה) - עקרון הזהות הקולקטיבית.

רעיון השיתוף והלימוד בקבוצה ישים גם לגבי שאר המקצועות (במיוחד מקצועות הומניים שמגוון דיעות ורעיונות מעורבים בהם).

לסיכום, קצת יותר גיוון במתודות ההוראה - לימוד באמצעות דיונים ושיתוף רעיונות בקבוצה ופחות לימוד יבש של המורה לבדה, באמצעות "הכתבות", כתיבה על הלוח וגישה טכנית לפתרון בעיות.