שלטון הצדק והלב הישר.

אני מביא כאן הודעה ארוכה שכתבתי בפורום בתפוז,
הודעה שנכתבה בעקבות הודעה של מנהל הפורום החדש שם שבעקבות הנחיה שהוא קיבל מהנהלת הפורום הוא מתכוון למנוע פרסום מודעות של סדנאות ופסטיבלים בפורום...
ההודעה נכתבה בעיקרון, כבסיס לדיון על איכויות המנגנונים הארגוניים והשלטונים ואופן השפעתם על חיי והלך רוחם של כל האזרחים והלוקחים חלק בחיי הקהילה בכל מקום וסדר גודל.

אני מביא כאן גם את ההודעה בשלמותה אבל גם את הלינק להודעה המקורית בתפוז כי התפתח שם בפורום דיון די מעניין שמרחיב ומעמיק את הרעיונות ואם זה מעניין מישהו אז כדאי לו לקרא.
www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=228&msgid=78503966

להלהן ההודעה המקורית:

בדיחי, הנה הודעה מהסוג שאתה אוהב :)

מוטי...
אתה זוכר שבאחת השיחות שלנו לא מזמן, כשרק חזרת לכתוב בפורום אחרי הפסקה ארוכה..."התווכחנו" על איזה נושא ולקראת הסוף אמרת שתמיד כשמתווכחים איתי יש איזו תחושה שאני תמיד צודק ואז הבאת איזה משל על חמור שרצה להיות תמיד צודק או משהו כזה...זה כאב לי.
זה כאב לי וזה עדיין כואב לי, לא כי נעלבתי ממך או מהאמירה, זה כואב לי כי אני שונא להיות "תמיד צודק", אני באמת מתאב את זה.
האגו שלנו בכל שנות שלטונו תמיד רוצה כל כך להיות צודק, הוא הופך עולמות ומוכר את נשמתו בשביל להיות צודק...והוא תמיד טועה, ואז...יום אחד כשאדם קם על האגו שלו, וכבר לא פועל מתוך המניע 'להיות צודק'...כשהוא כבר התגבר על הדחף והאשליה...הוא פתאום מתחיל לדבר דיברי טעם ובפועל "להיות צודק"...זו תופעה "מקוללת"...חחח.
זה כמו לרדוף כל החיים שלך אחרי העושר ולהיות אביון מרוט ומיוסר, חי על לחם וזיתים...וביום שבו אתה מואס ברצון לעושר ולכסף, קופץ לשמיים בשמחה ומכיר באהבה שלך לחיים פשוטים ולטעם הזיתים, חופשי מדאגות באמת, אתה מגלה שזכית בפרס הראשון בלוטו שמילית ביום האתמול, אז אתה המום לשניה ואז מתעשת וקורע את הטופס המקולל לפירורים והולך בשמחה לפרוס פת לחם אבל הטלפון מצלצל ומישהו מהצד השני מודיע לך שקיבלת ירושה מאיזה דוד עשיר כקורח, אז אתה בורח מהארץ ומתאסלם אבל אנשים רודפים אחריך מכל קצוות תבל ומניחים מכל טוב על סף ביתך.יוק.

כבר אמרתי על עצמי שאני אנרכיסט, אני מתאב שלטון וכפיה ואני מתאב אותם במיוחד כשאלו עיוורים ואוטומאטיים. ואנחנו חיים בתרבות שהפרופורציות של הסיאוב של המנגנונים השלטוניים, כשהם מנוהלים בידי אנשים טובים אבל חסרי יכולת השפעה וחוקים עיוורים שנערמו עלינו כתוצא ישיר של שנים של מוסריות מעוותת, הן מצד השלטון והן מצד האזרחים, נמצאים במימדים מפלצתיים.
אנשים טובים מכלים את כל כוחם ומשאביהם, שהיו אמורים להיות מופנים להתפתחות אמיתית ולגילוי היצירתיות והאהבה שבהם, במאבקי הישרדות, בלשלם שכר דירה, בלהתברג לאיזו עבודה מתגמלת, הן נפשית והן כלכלית ובמאמציהם הם נרמסים ומוכרים את נשמתם עד שהם הופכים לחלק אינטגרלי מהמערכת ההרסנית....בזמן שאחוז קטן מהאוכלוסיה מחזיק ברוב המוחלט של העושר והמשאבים של החברה כולה ומבזבז אותם על שיעבוד חצי מהחברה והשמדת החצי השני שלה.
כמות העושר והמשאבים שקיימת בעולם שלנו יכולה להספיק לשגשוגם ופריחתם הבלתי מותנית של שלושה כוכבי לכת בסדר הגודל של ארץ לפחות ואילו יותר ממחצית האנושות כאן חיה בתת תנאים שלא היו עולים בדעתו של כל בר דעת כסבירים לקיום חיים נורמלים של אף יצור אנושי.

לפני איזה חודש ראיתי תוכנית בטלויזיה עם טיוהר, איזה סטסנג שהוא העביר.
מה אני אומר לך...לא התלהבתי. אפילו פחות מיזה. אבל בין היתר הוא דיבר שם על כל מיני גבולות חוקים והגדרות שכולאים אותנו מבפנים...והוא אמר שאלו אנחנו שהצבנו אותם שם, לא אף אחד אחר.
וזה נכון.

לפני שבועיים קיבלתי טלפון היסטרי מאבא שלי, כולו שוצף וכועס....מודיע לי שכבר אלף פעמים הוא ביקש ממני לטפל בדוחות החניה שלי והנה היום הוא מצא על דלת הבית שלו מכתב מהמעקלים שהגיעו לבית ומצאו אותו נעול...מכתב שמודיע שאם הם לא משלמים את החוב למחלקת הגביה של תל אביב, באופן מידי, אז בפעם הבאה שהם מגיעים לביקור מותר להם לפרוץ את הדלת ולקחת ככל העולה על רוחם...וההורים שלי בכלל גרים בבאר-שבע.
האוטו שלי רשום על שם אמא שלי ואני גר בתל אביב כבר איזה ארבע שנים, אבל אני אנרכיסט ואני שונא מוסדות בירוקרטיים ואני אחד מאלו שמכלים את אונם ומרצם במאבקי הישרדות כך שכבר ארבע שנים אני גר בתל אביב אבל עוד לא הוצאתי את המדבקה המזורגגת שמדביקים על החלון ואז הפקח מבין שמדובר ברכב שחונה ליד ביתו ולא נותן לו דו"ח....אז בערך כל יומיים אני מוצא דו"ח חניה על השימשה שלי מאז שעברתי לת"א. התקשרתי למחלקת הגביה וניסיתי לברר מה עלי לעשות, אז הדבר הראשון שהתברר שצריך לעשות כדי לעצור את הגובים הוא לשלם כ-3600 ש"ח על דוחות משנת 2003 (שולנו בשמחה). ובגלל שאין בחוק סעיף שמתאים למקרה שלי...שכן באופן פרקטי הזכויות שלי אמורות להיות בדיוק כמו של כל תושב אחר (מאחר ואני תושב בפועל)- קרי שמותר לו להחנות את רכבו בסמוך לבית כשהוא חוזר רצוץ מהעבודה באמצע הלילה, וכל חטאי הוא עצם זה שלא שמתי את המדבקה על השמשה...והפקידה מאוד מבינה אותי ואני כזה נחמד...הדרך המומלצת עבורי היא לטעון שהדוחות לא הגיעו אלי. ככה זה...החוק הוא עיוור ובגלל שהוא עיוור אפשר וצריך לעבוד עליו. אבל הדוחות כן הגיעו אלי וה"חטא" שלי הוא מדבקה קיקיונית ואני לא מתכוון "לעבוד" על החוק, אלא לבעוט לו בתחת כדי שיפקח את עינייו.

המשך:

זה שנים שאני ישבתי בשקט, מתבשל ולומד את הילכות העולם מעמדה לא מתערבת....אבל כנראה שמשהו כבר בשלבי הבשלה מתקדמים ואני כבר פחות שותק.
המהפכה של העידן החדש כבר התחילה, והיא עושה את צעדיה ואין שום כוח בעולם שיעצור אותה...זה יקח זמן, זה אולי יכאב אבל כל מי שלא יצטרף ויתאים את עצמו ל"כללים" של המהפכה הזאת אני מבטיח לו באופן אישי שבמוקדם או במאוחר הוא יגלה את הקרקע שהוא עומד עליה נבקעת ברעד וים של גופרית ואש נגלה תחתיו ותחת כל אשר לו.
המהפכה הזאת היא חזרת האמת לשלטון ובמהפכה הזאת ישרדו רק אלו שנאמנים לה ולה בלבד...שכן אנחנו האמת.
כשהטאו שולט אין צורך בכללים - לאו צה.
זה הכיוון וצעד אחד קטן לעברו אנחנו לוקחים כאן בפורום הצנוע שלנו.

באמת לא נעים לי שכל הסיפור הזה עולה דוקא בתגובה להודעת המנהל הראשונה שלך בפורום....אבל א. אני מוצא בה אמירות ו"תנועות" שמעבירות צמרמורת לאורך גבי ו-ב. אולי זה דוקא טוב:)
כמו שאני מרשה לך (ורוצה) ולכולם להבין, הנושא של הפרסום בפורום הוא באמת נושא קטן ושטותי, וגם בעיניי הוא לא נראה חשוב בכלל אבל הוא מייצג דברים וערכים אחרים גדולים וחשובים שלא אכפת לי להשתמש בו (בנושא הזה) כמייצג אותם.
התמונה שעלתה בי כשניהלתי איתך את הדיון הקצר בעניין הפרסומים בפורום היא  כאילו שדרול בארס ומוטי (וחבורתם) השתלטו על הפורום, כדי לעשות בו סדר כראות עיניהם..."נמציא" חוקים שימנעו תופעות שלא נושאות חן בעיניינו ויקדמו דברים שכן. אני יודע שמטרתך האמיתית היא ההפך מכך בגלל זה אני מתרעם.
החוק של הנהלת הפורומים שמתיר פרסום רק בלוחות נובע משיקולים כלכליים גרידא...מה שעומד בבסיסו הוא שהפרסום בגוף הפורום לא יתחרה בפרסום הרשמי בצידי הפורום שממנו הם מרוויחים כסף וכך הם יוצרים נחיתות למפרסמים ה"חופשיים" ע"י דחיפת ההודעות שלהם לסקטור הלוחות שכוח האל ובמטרה לעודד את מי שחפץ בפרסום של ממש לרכוש שטח פרסומי.
זו זכותם כבעלי האתר והייתי מגן גם עליה אם הלוגיקה שעומדת מאחורי התפיסה הזאת לא הייתה מפגרת.
באמת אני אוהב את תפוז ומעריך אותם והלואי שהעסק שלהם ישגשג ושכל אדם בו יזכה לגמול הולם ביחס למאמצים ולתרומה שלו.
אלא שהמפרסמים ה"חופשיים" ע"פ רוב הם בכלל לא לקוחות פוטנציאלים של תפוז (כלומר מישהו שיש איזה סיכוי שירכוש שטח פרסום חוקי) והפרסום שלהם בפורום לא מתחרה ולא פוגע בפוטנציאל ההכנסה של תפוז ואי לכך אין שום סיבה להמציא חוק שגוזר עליהם להדחף ללוחות.
כמו שיש לי מערכת טיעונים מוצקה כנגד מחיקת הודעות בפורום...האמן לי שיש לי גם אחת כזאת בעד פרסום סדנאות/קורסים/גורואים/וכו'...החל מטיעונים כגון "עדיף שהילד יעשן בבית ונתמודד עם הבעיה מאשר שיעשן במרתפים חשוכים" וכלה בטיעונים כגון חיי קהילה שמידעת את עצמה באשר לאוצרותיה...אבל אני לא אשטח את מערכת טיעוני כרגע כי אני בספק אם מישהו בכלל הגיע עד לאזור הזה בהודעה המגילתית הזאת :)

אז אני אומר שאם לדרול מותר לפרסם את המדיטציה הציבורית שלו, ולהתרברב על זה שהוא יכול לפרסם אותה, אז גם למיכל הררי מותר לפרסם את הסדנאות שלה ולדרמקס את הקומונה ולמה שמו את הדיסק של ניסים עמון.
ואנחנו כאן "נעכל" אותם ונמשיך לשקשק את הקרקע במקצב מתריע שמזמין את את כל הדבקים באשליותיהם ו/או השערותיהם ו/או אמונותיהם לבל יהדקו את אחיזתם במקסמי ההזיה כי שעת האמת בוא תבוא.

ה"פרסומות" מעולם לא הפריעו למהלך התקין בפורום...ואין לדעתי שום סיבה להתפל אליהן עכשיו. ואני מדבר על הודעות הפרסומת הבדידות ולא על שרשורי הצפה מגמתיים שבאמת הפריעו לאורך השנים למהלך התקין אבל לא נראה שיש איזו בעיה כזו כרגע.


|מכבש|
:)

מדוע לא הוצאת את המדבקה?