| נשלח ב-31/5/2006 09:09 |
 |
| |
חששות.
אני כותבת משהו, כדי לקבל יעוץ מכם, או דעה לא מחייבת.
אני נמצאת בחברה שהתפרקה, ובקרוב הולכת הביתה.
כרגע נמצאת בחשש לעתיד? גילי גבוהה יחסית להתחלה מחדש,
וגם רחוק מהפנסיה וחוסר מעש.
איך להתחיל...בחזרה למעגל רגיל שאני רגילה אליו....עבודה,בית וכו'.
מבחינת הרגשה, השלמתי עם הגזירה, כי זהו ואין מה לעשות סוגרים פה.
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 11:41 |
|
| |
העבודה החדשה שלך יכולה להתחיל כבר היום.
והיא - חיפוש עבודה.
הפרנסה מגיעה מה' אל כל נבראיו. אל בעלי החיים באופן מסויים, ואל בני האדם באופן אחר.
אצל בני האדם זה בדרך כלל על ידי מקור העבודה.
כך בחר ה' לנהל את עולמו, שבני האדם יצטרכו זה לזה.
תשלחי קורות חיים, ותדברי בשלווה עם ידידים אולי מישהו מכיר משהו. אל תתביישי, זה מכובד מאד לחפש עבודה, ואנשים ישמחו מאד לעזור אם הם יכולים.
תשלחי אולי גם הודעה אישית למיימיי, אולי היא מכירה איזו אופציה.
ואל תדאגי, את וצאצאייך תגיעו ל120 בדיוק כמו כל אחד אחר.
שמרי על קור רוח ועל הביטחון בה'
ודעי שבהעדר עבודה אחרת, חיפוש עבודה הוא העבודה. והוא חלק נורמלי במהלך התנהלותו של אדם עלי אדמות מאז ומעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 15:23 |
|
| |
היי לאה
יש יופי וחיסכון בלהיות אישה בבית.
כן, כן, חיסכון. אישה בבית מוציאה פחות על שטויות, ועל דלק ונסיעות ובגדים ואוכל בחוץ וטלפונים, ועל סידורים לילדים, ומתכננת את הוצאות הבית יותר בתבונה, והיא נחה ושבעת רצון ולא לחוצה אז היא גם חוסכת על פסיכולוג לילדים, ואפילו תורמת לקידום של בעלה, משום שהוא רגוע, והבית רגוע, ומאפשרת לו להצליח יותר בעבודה ולהביא יותר כסף הביתה בעצם זה שהיא מחייכת יותר בקלות, ופחות עייפה, ולוקחת על עצמה את כל דאגות הבית.
ויש יופי בלעבוד בחוץ. לפתח את היצירתיות שלך, להיאבק, להתבטא באופן אישי, כאדם נפרד, ולא רק כאם בית ורעיה, ולהביא עוד משכורת הביתה שנותנת קצת יותר ביטחון וקצת כסף בשביל האקסטרות בחיים.
השאלה שצריך לשאול זה אם אני באמת רוצה להמשיך לעבוד, או שיהיה נחמד לי להישאר בבית כמה זמן.
(מה שכן, אזרחי צודק. על השאלה הזאת צריך לענות מיד, כי אם תחליטי שאת כן רוצה לעבוד, אז צריך מיד להתחיל לחפש, כשאת עוד בתנופה של להיות בחוץ..)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 16:55 |
|
| |
נקודה חשובה-
למרות שאת לא צעירה, יש מעסיקים שמחפשים את העובדים המיומנים ויודעים להעריך בעלי הנסיון.
יש לך הרבה מה להציע באותה נישה תעסוקתית שבה את מנוסה!
אני מאחלת לך שמהר תגלי שהכל לטובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 18:10 |
|
| |
תודה על התשובות, פשוט זה מחזק אותי.
נכון בראשונה אני רוצה מאד מנוחה..... כי אני עיפה מאד.
אבל לא יודעת מה זה? להיות בבית.
אני עובדת רצוף כ-30 שנה מחוץ לבית עם אנשים וחברה,
(מגיל 18) הילדים גדולים( לא צריכים אותי עכשיו), ויש לי זמן עד
הגיל של הפרישה.
בכל זאת שחוקה מהעבודה, שהיא בלחץ בכספים.
לכן זה מבלבל אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2006 10:57 |
|
| |
אם את צריכה חופשה קצת ואת יכולה להרשות זאת לעצמך כלכלית, קחי אותה!
ואז אולי כדאי שתתחילי להתייעץ [ גם כאן] איך הכי כדאי למצות את החופשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2006 11:20 |
|
| |
אזרחי שוב תודה, על התשובות.
אוהבת את קו מחשבתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2006 11:30 |
|
| |
אפשר להחליף את הכותרת של האשכול מהשם "חששות" לשם "תהיות".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 16:28 |
|
| |
האזרחית יקירתי
היום אני מבין אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 16:33 |
|
| |
איני יועץ וגם איני מכיר את סיפורך
אבל פסק זמן זה דבר חיובי
כל החיים אנחנו בריצה סביב אותם דברים
חשיבה מחודשת יכולה לתרום לך המון
בעיקר לקבל את ההחלטות באופן שקול וברור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 18:40 |
|
| |
תודה על התגובות,
אני רגילה רוב שנותי לעבוד להיות בלחץ, ובמיוחד להיות עצמאית כלכלית.
בעיני אני שווה יותר כשעובדת... ומוערכת כשאני בעבודה.
עם כל הכבוד לעבודות הבית, לי אין סיפוק לעסוק רק בזה, אלא לשלב עם
העבודה בחוץ.
אף פעם לא הגזמתי בהעדרות מהבית להרבה שעות, רק השעות של משרה
מלאה והביתה.
אבל אני מבינה שהגיע הרגע, של פסק זמן. (מאולץ) אני מתכוננת לנוח ואחרי זה
לראות מה קורה, בינתיים יולד לי נכד כך שתהיה לי עבודה..... בפעם הקודמת
שנולד לי נכד, הייתי בלחץ אבל הצלחתי לעזור הרבה....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2006 01:12 |
|
| |
אזרחי היקר,
החששות שלי,
אני רגילה לקום בבוקר להתלבש ולצאת מהבית,
אני רגילה להיות בחברת אנשים רוב שעות היום,
להיות במסגרת, בקבוצה שיש לה לפעמים גיבוש מחוץ לעבודה,
מפחדת שלא יהיו התגרים או גירויים למחשבה,
מפחדת מחוסר מעש, להיות לבד, לא אוהבת בתי קפה....
חוסר של משכורת, לרמת חיים גבוהה כלומר פינוקים,
אין לי סיפוק מבישול ועבודות בית,
זה בערך העיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 12:12 |
|
| |
את מסוגלת ללכת לטיול רגלי של שעה, לבד? לנסות לאט לאט לנקות את הראש?
או ברמה גבוהה יותר, לשמוע מוזיקה שעה וחצי רצוף עם אוזניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 12:47 |
|
| |
לאה יקרה, איך שמתחילים לדבר, פתאום רואים שהמרחקים לא גדולים כל כך אחד מהשני.
את יודעת מה, אני שולחת לך הודעה בפרטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2006 09:55 |
|
| |
ומה איתנו?
|
|
|
|
|
