| נשלח ב-9/6/2006 12:16 |
 |
| |
שלום אני לאה.
מגי, פתחתח אשכול.
אזרחי כתב לי להזהר ממך.
אז אני מסכסכת.
מוכנה לענות על שאלה? עינינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 07:23 |
|
| |
בוקר טוב, ושבוע טוב לכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 09:45 |
|
| |
בוקר טוב לאה ושבוע טוב,
בת כמה את?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 11:04 |
|
| |
אזרחי היי,
בדרך כלל אישה לא שואלים לגילה......
אבל מיכוון שלי אין סודות אז...
גם אני בעצמי נבהלת כשאני חושבת על גילי,
לי ניראה מאד מבוגר, אני בת 49.
והספקתי כבר להיות סבתא...
מקוה שאף אחד לא נבהל....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 11:11 |
|
| |
מדוע שניבהל?
את נבהלת מבני 65?
איך את מגדירה "ביטחון עצמי"?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 12:52 |
|
| |
אני חושבת שאני ראלית,
מיכוון בכל גיל רואים אחרת את המבוגרים שבינינו.
בשבילי בני 65 מבורגים בשבילי...
כמו שצעירים בני 30 צעירים בשבילי...
זה לא קשור לבטחון עצמי, אלא למציאות של כל אחד.
ובכל גיל זה שונה.. זה החיים מה לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 18:06 |
|
| |
אזרחי
מה שלאה מנסה לומר לך זה שהיה לה הרושם שאנחנו פורום של צעירים חסרי מנוח 
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 17:12 |
|
| |
כמה ילדים ובני כמה?
מה היה הכי קשה בלגדל אותם?
מאיזה בית באת?
היו דברים מהבית שלך שהרגשת שאת צריכה להשתחרר מהם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 18:27 |
|
| |
שלום לכולם,
אזרחי-
חזרנו לביטחון העצמי- אני חושבת שכל אחד יכול להגדיר את זה משהו אחר.
אצלי ביטחון עצמי, זה שיש לי מספיק כסף לחיות כפי שטוב לי (אני צנועה),
כשיש לי עבודה,לא אוהבת הפתעות אלא שיגרה ידועה מראש,שיאהבו אותי,
שיהיו לי משפחה וחברים קרובים בלב ובנפש, בריאות, בית ומכונית(לנידות).
זה בכללי דברים שהם הכי חשובים.
אני לא שוכחת שיש לי את עצמי.... ותמיד יהיה לי אותי.......
אזרחית.
סיפור חיי ארוך והרבה יבכו, אז אני מקצרת.
יש לי ילד אחד, מיכוון שלא יכולתי להביא יותר, לצערי. התחתנתי בגיל 18 ואת בני
היחיד יחסית הבאתי מהר, והוא בן 27 שנה. ולשמחתי ביגלל שידע כמה קשה לי
בעינין ילדים, התחתן מוקדם והביא לי נכד+ עוד מעט עוד אחד.
כמובן ילד מוכשר בעל תאר ראשון+ עבודה טובה.
היה לי מאד קל לגדל את בני, המורים תמיד אמרו לי שקיבל מתנה מאלהים ראש
כפי שיש לו. וזה נכון, לכן היה קל לי איתו. ילד פיקח במיוחד, ובוגר.
באתי מבית כמו כל בני גילי, ההורים התחילו במעברה, עולים חדשים. ובנו עצמם
במו ידהם, אין מה לדבר על הקושי הרב.... לצערי אבי ניפטר בהיותי ילדה, ואימי
עשתה הכל שנגדל אני ואחותי כמו כולם.... והצליחה...הסיפור ארוך וכואב מהבית.
עברתי חוג כמו מתוכנית גמילה מיין, ושם עושים צעדים ומוסרים אותם לחבר מהקבוצה,
וזה באמת עזר לי לנקות הרבה משקעים שהיו, השתחררתי והגעתי להרבה הבנות
על העבר והבית. כיום השלמתי עם הרבה דברים וחייה את חיי בהווה ובעתיד לבוא.
אין בי כעסים או תהיות זהו הפרק נגמר וזהו.
ביי,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 11:25 |
|
| |
תארי לנו בבקשה את היממה האחרונה שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 19:26 |
|
| |
אזרחי שלום,
בדרך כלל אצלי די בנאלי, אולי מעט משעמם.
בבוקר לפני העבודה שותה קפה ונכנסת למחשב,
נוסעת לעבודה שם מבלה!!! כ-8.5 שעות,
כרגע ביגלל המצב די משעממת העבודה רק סוגרים קצבות, (עומד להיסגר),
סידורים קטנים לפני שמגיעה הבית, לפעמים ניקוי ראש אז מטיילת בקניון,
מגיעה הביתה, נחה, אוכלת,מחשב טלויזיה, עבודות בית.
זהו הולכת למיטה.....
לפעמים מגוונת בחוג, הולכת לסרט עם חברה, מבקרת את הילד שלי ומשפחתו,
בסופי שבוע חברים בשישי, ארוחות משפחתית שבת או ים או טיול.
זהו די רגיל....
|
|
|
|
|
