רעש .

תכתבי להם מכתב בו יהיה כתוב שאת סובלת מחרדות הנובעות מרעשים.

תבקשי שם מכל הלב שישתדלו להיות יותר עדינים.

והכי טוב זה אפילו לשבת על כוס קפה איתם, אצלהם בנוכחות כולם.

גם הילדים יהיו אכפתיים.

והכי חשוב זה להיות נחמדה ולומר את האמת והכל בגובה העיניים של כל הסובבים.

הייתי נחמדה ואני לא הולכת לנסות את זה שוב .

כנסי אליהם הביתה

כבר נכנסתי יש לך הצעה אחרת ?

כולם שם הבינו לליבך?

לא ממש..הסבתא קצת הבינה ... אבל הבנתי ממנה שהיא טוענת שגם לה זה מפריע ואין מה לעשות . ובכלל שאני חוצפנית שאני מבקשת . כי מלחמה ולילדים גם ככה קשה.  

תאמת ,במחשבה אוביקטיבית יש מספיק זמן במהלך היום שזה ממש לא נורא . אני חושבת שמה שמפחיד אותי זה רעשים לא צפויים וחדים .

יש מה לעשות עם זה ?

עם הבהלה הכוונה ? או הכעס שמופיע לפעמים ?

כפי הנראה לי הבהלה היא מההפתעה. ההתרגלות לכך יכולה לעזור.

אני הייתי מנסה להתבונן בדמיון שלי איך הם מזיזים את הרהיטים ואיך הרהיט הוא זה שחורק שם את הרצפה ואיך החריקות האלו באות לידי ביטוי בדירה שלך.

הראיה של המצב, ככל שתהיה שלמה כנראה תוכל לגמד את הבהלה.

גם מוזיקה ברקע יכולה לגמד את ההפרש שבין חריקות הפתע לבין השקט.

וגם הקשבה מוחלטת דווקא לחריקות יכולה להפוך אותם ממטרד ליצירה אומנותית .
לגבי הכעס אני מציע כטיפול של עזרה ראשונה:

תקבעי לעצמך שכל פעם שהוא מופיע את עושה גילגול על המיזרון או קוראת פרק תהילים ואומרת לעצמך שהכעס בא מיסוד האש שבנפש הבהמית והוא יסוד רע.