| נשלח ב-27/7/2006 18:36 |
 |
| |
סגולה בדוקה למניעת מריבה
סיפור ששמעתי עכשיו ברדיו "קול הנשמה" (100.2 FM באיזור הצפון); נראה לי שהיא מתאימה במיוחד לימים אלה של מלחמה.
---
אישה באה לרב ואומרת לו "רבי, תעזור לי! בעלי כל הזמן מעליב אותי! עוקץ כמו יתוש! אני לא יודעת מה לעשות! תן לי סגולה!"
הרב חושב ואומר: "הממ... הבעיה שלך מאד קשה... יש לי סגולה, אבל כדי שאוכל
להכין אותה, אני צריך לטבול 999 פעמים במקוה, ואת צריכה לקרוא 20
פעם את כל ספר תהלים". אומרת האישה: "אני מוכנה לעשות הכל, הכל!".
הרב חוזר מהמקווה, מביא לאישה בקבוק קטן עם מים, ואומר לה "המים האלה הם מים קדושים, יש להם סגולה מיוחדת לביטול מריבות.".
האישה שואלת "מה אני צריכה לעשות עם זה?"
אומר הרב "בכל פעם שבעלך מעליב אותך, קחי את הבקבוק, שימי בפה ומלאי את
הפה במים, אבל בשום אופן אל תבלעי אותם! זה מסוכן מאד לבלוע מים
קדושים!.... תוך שעה העלבונות ייפסקו, ואז תלכי מהר לכיור בבית הכנסת,
תשפכי לשם את המים, ותיטלי ידיים 20 פעם".
האישה באה לביתה, ובעלה מייד התחיל להעליב אותה. היא לקחה את הבקבוק
ומילאה את פיה במים, ואכן, תוך שעה, הבעל ראה שהיא לא עונה לו, אז הוא
התייאש והפסיק. היא המשיכה כך במשך שבועיים, בכל פעם העלבונות נמשכו פחות
זמן, עד שנפסקו לגמרי. לאחר שבועיים האישה באה לרב ואומרת לו "כל הכבוד!
סגולה נפלאה! איך עשית את זה?!". אמר לה הרב "זה ממש לא בגלל המים, אלא
שכדי לריב צריך שניים..."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2006 10:33 |
|
| |
1) מה בדיוק כוונתך בעמדך על ההתאמה של סיפור זה אל זמננו זמן המלחמה? - הצורך באחדות?
2) שלמה המלך הציע אף הוא הצעה באמרו " מענה רך משיב חימה".
וצריך באמת לעיין מתי עדיף לשתוק ומתי עדיף לענות באופן של מענה רך בכדי להרגיע את הזולת.
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2006 23:13 |
|
| |
אזרחי
סוגיה מעניינת כי לפעמים נשים כועסות יותר כשגברים ממלאים פיהם מים (הפעם בהשאלה) ולא עונים
ואילו גברים יעדיפו לעשות זאת כדי "לחתוך" מריבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2006 11:38 |
|
| |
אולי בנוסף לשתיקה או למענה הרך יש לעיין מה בדיוק תשדורת הלב הדרושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2006 19:04 |
|
| |
נראה לי שההבחנה פשוטה:
כשהצד השני טוען טענות ענייניות (למשל, מאשים אותך שעשית לו משהו רע), אז
צריך לענות לו, כי אחרת הוא ייעלב שאתה מתעלם מטענותיו; במקרה זה צריך
להשתמש ב"מענה רך".
אבל כשהצד השני סתם מעליב, ולא אומר שום טענה עניינית, אז הכי טוב לשתוק.
זה דומה להבחנה בין "ׂענה כסיל" לבין "אל תען כסיל":
http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/lanot_o_lo.html (אם כי, במקרה שלנו
לא בהכרח מדובר בכסיל)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 13:10 |
|
| |
יפה.
אבל אל תען כסיל הכוונה היא לאו דווקא לשתוק אלא לא לענות לכסיל כאיולתו.
לא לרדת לרמה שלו.
אפשר למשל לומר לו " נעלבתי!"
לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 09:13 |
|
| |
אם הוא כסיל, זה לא יעזור שתגיד לו שנעלבת, להיפך, הוא הרי רוצה להעליב אותך...
אבל כמובן צריך לבדוק כל מקרה לגופו. ממילא אין לנו מכשיר אוטומטי לזיהוי כסילים...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 09:56 |
|
| |
לדעתי אם נוצרה מריבה, אין צורך לשתוק ולתת לבנ"א לדרוך עליך.
אך, דיבור שקט בנחת המדבר אל השכל ולא אל הרגש, יעשה את העבודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2007 12:29 |
|
| |
הסיפור יפה כמשל והיה נכון לאותה האישה, ולעיתים הפתרון הוא באמת "למלא פיך מים".
אולם יש לחוש - מדוע בעלה מעליב אותה? אם זה הקשר הטבעי והקרוב היחיד ביניהם - השתיקה שלה עלולה למצוא אותם בתוך שנים אחדות מחוסרי קשר ומחוסרי יכולת לעשות שום דבר ביחד או לדון במשהו ביחד.
כן, אין מריבות. אבל האם יש עכשיו משהו אחר?
מאד הגיוני שבאותו המקרה זו היתה הדרך הנכונה - עובדה שהאישה מאושרת והעניין עבד, ונכונים דברי הרב, בכדי לריב צריך שניים ואין קורבנות בדברים הללו. זהו ריקוד משותף.
אבל כשמוציאים את הריבים ואת העלבונות בטכניקה כזו או כזו כפי שנעשה בסיפור הזה - ואין ממלאים במשהו אחר את החלל שנוצר בעקבות זאת - יש כאן על מה לדאוג. אין זו עבודה שלימה אלא פתרון זמני. פתרון טוב להתחלת הידברות שפויה, אבל לא מספיק ליצירת קשר קרוב.
וצריך ליצור את הקשר הקרוב והבריא - כל עוד העלבונות עוד שם והיכולת להיעלב מהם עוד שם. לפני שמגיעים לאדישות או ריחוק או חוסר איכפתיות.
תוקן על ידי מגי_אדם ב- 25/09/2007 13:24:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2007 12:57 |
|
| |
נכון מאד.
אני לפעמים ממליץ לכאלו שסובלים מהסרטים של הבן זוג שלהם, להיכנס לסרט כשחקן.
|
|
|
|
|
