שו"ת לאראל סגל

נראה לי שאני לא יכול לענות לשאלה הזאת, משתי סיבות:

 א. אני לא מכיר מספיק את העדה הקראית. לבושתי, רוב מה שאני יודע על הקראים מבוסס מה שקראתי בספר הכוזרי וספרים דומים - ספרים שמתייחסים לקראות בצורה שלילית, ולכן אין לצפות מהם שיתארו את העמדה הקראית בצורה אובייקטיבית. מי שרוצה להכיר את העמדות הקראיות ממקור ראשון, יכול להיכנס לאתר שלהם: http://www.karaite-korner.org/ .

ב. אני לא מבין מספיק את המושג "אורתודוכסי". יש כל כך הרבה סוגים של יהודים שקוראים לעצמם "אורתודוכסים", שלא ברור לי מה בדיוק משותף לכולם, אם בכלל.

באופן כללי, אני לא מייחס חשיבות רבה לזרמים. בעיני כל אדם הוא זרם בפני עצמו, וזה לא ממש עוזר שמגדירים מישהו כ"קראי", "אורתודוכסי" או כל שם אחר.

מותר לעשן סיגריות?

פעם נכנסתי לאיזה תקופה לפורום דתי שנקרא "עצור כאן חושבים" - שם מפתה שלא הוכיח את עצמו. אחרי שהות מסויימת התרשמתי שעוסקים שם בציטוטים מאחרים ולא במחשבה עצמית, ופרשתי.
אבל ממה שאמרו לי שם הבנתי שאני "קראית" - היינו, מקבלת את התורה כפשוטה, ככתבה, ולא מקבלת את דברי הפרשנים והתורה שבע"פ כמחייבים.

הערה לגבי הקישור שהבאתי למעלה: לא קראתי את כל מה שכתוב שם. אם מישהו חושב שיש שם טענות בעייתיות מכל סיבה שהיא, הוא יכול לקרוא תשובות לטענות אלו בספרי אמונה שניתן להשיג בכל חנות לתשמישי קדושה.
---
"מותר לעשן סיגריות?" - לדעתי אסור, כי המעשן משחית את גופו ואת גופם של הסובבים אותו.

אישית אני סבורה שדתיים מעשנים כל כך הרבה משום שזו המגבלה היחידה שלא הספיקו להכניס לדת, משום שזה לא היה קיים אז...

מגי - לגבי האנשים שאמרו לך שאת קראית - כדאי שתבררי אם הם בכלל יודעים מה זה קראות, ומאיפה בדיוק הם למדו עליה? ייתכן שגם הם שמעו את המושג רק ממקורות עקיפים.

מגי איך את אומרת את זה על הפורום החביב כל כך?
המומחיות לפעמים איננה דווקא בלהמציא דברים חדשים מתוכך
אלא ביכולת להתאים דבר לדבר ויש שם הרבה מומחים שעושים את זה כל כך יפה ויש גם ביקורת חזקה שם על כל אחד ואחת כך שהדברים מוצאים לפעמים דיוקים יפים מאד.

אראל, מה זה גן עדן וגיהנום?

גן עדן בתורה = מקום מוגן, שבו האדם יכול להתעדן בלי דאגה, ובלבד שהוא שומר על פרופיל נמוך ונותן לה' להחליט מה טוב ומה רע.

אפשר לראות בו משל לימי הילדות; ואפשר לראות בו משל למצב שבו נמצא כל אדם שבוטח בה' בטחון גמור.

גיהנום בתנ"ך = מקום שבו שורפים ילדים.

אם גן-עדן הוא משל לילדות, אז גיהנום הוא משל ההיפך מכך - שריפת הילדות, סוף התמימות.

וייתכן שהוא משל לרגש השורף של בושה וכלימה, שהאדם מרגיש כאשר הוא עושה היפך רצון ה'.

האם מותר להציץ בקוראן או בספר הברית החדשה סתם [ או בתרגומיהם או קונטרסיהם] כדי לראות מה הולך שם?

כתוב בתורה "אל תפנו אל האלילים" וכן "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", כלומר, אסור לאדם לפנות במחשבותיו אחרי רעיונות שעלולים לגרום לו לזנות = להתרחק מה'.

ואיך יודעים אם ספר מסויים מכיל רעיונות כאלה, והרי כדי לדעת זאת, צריך לקרוא את הספר?!

יש כמה אפשרויות:

א. אפשר לשאול מישהו אחר שקרא, ואתה סומך על שיקול הדעת שלו (למשל, גוי שקרא והתגייר, יהודי שקרא ואז חזר בתשובה, וכד'). הבעיה היא, שלא כל אחד מכיר מישהו שהוא יכול לסמוך על שיקול הדעת שלו.

ב. אפשר להסתמך על שמועות. אבל זה קצת מסוכן, כי השמועות עלולות להיות מקלות מדי או מחמירות מדי (למשל, ידוע שהיו כמה מגדולי ישראל שספריהם נשרפו או הוחרמו, בגלל שרבנים אחרים לא ירדו לסוף דעתם; למשל הרמב"ם והרב קוק זצ"ל).

ג. אפשר לקרוא חלק קטן מהספר, כדי להתרשם ולראות אם יש בו דברים המביאים לזנות מאחרי ה', וברגע שרואים שיש - להפסיק לקרוא אותו. הבעיה היא, שלפעמים קשה להפסיק לקרוא ספר באמצע....

ועכשיו לשאלה שלך:

א. אני לא מכיר, לצערי, אף אדם שאני יכול לסמוך עליו בנושא זה, שחי היום. לגבי רבני העבר - עד כמה שידוע לי, רוב הפוסקים סבורים שהנצרות היא עבודת אלילים והאסלאם לא; אבל המאירי סבור שהנצרות היא לא עבודת אלילים, ויש אחרים הסבורים שהאסלאם הוא כן עבודת אלילים (‎אני לא יודע את כל הפרטים). לא ברור לי על מי צריך לסמוך.

ב. על-פי השמועות ששמעתי, לא מדובר בעבודת אלילים; מדובר בגויים שיש להם רעיונות מוזרים ושונים ממה שאנחנו מכירים, אבל לא עבודת אלילים, ולא דברים שמביאים לזנות מאחרי ה'.

ג. אני עצמי לא קראתי אף אחד מהספרים האלה ולא חלקים מהם, כך שאני לא יכול להביע דעה מבוססת יותר.

מה עושים כשמוצאים כיפה ברחוב?

לדעתי, הכי טוב לקחת אותה, ולתלות מודעות בסביבת המקום שבו מצאת אותה "נמצאה כיפה, המאבד יוכל לקבלה אצל... טלפון... ".

לשם כך, רצוי להסתובב תמיד עם ניירות ועט.

מה עושים כשרואים מיסיונר מחלק חומר הסברה על מנת לקרב אנשים לנצרות ח"ו?