"צדיק באמונתו יחיה"- האומנם?

לק"י
מגי,

תודה רבה על תשובתך, נתת הגדרה טובה למושג "ירא שמיים".

ולגבי הזרמים העלית בראשי מחשבה שאולי באמת זה היופי שתורה שלנו, הגיוון המחקר אחר האמת, הדרך הפשוטה בה כל אדם ואדם רוצה להגיע למהות חייו, לבוראו...

שהרי התורה נשמשלה למים, והרי פעם ראינו מקור מים שאין לו שלוחות, שאין לו הסתעפויות רבות כל כך, נחלים קטנים וגדולים היוצאים ממנו, כך בדיוק אנחנו....

והדוגמא של התפוחים, דוגמה מאוד משעשעת המשקפת את פני המציאות.

OOLLOO,

דבר ראשון ברצוני לומר לך תודה על התשובה הנפלאה שנתת פה, ושתרמת מאוד לדיון,
 

הזרמים ביהדות,

ההבדלים המעשיים- הבנתי מדברייך אלה הם: המחלוקת שהיא בעצם דבר הכרחי אצלנו על מנת לקיים ולהבין את התורה, והמנהגים הנהוגים בקרב העדות... השאלה היא כאן למה בכל זרם וזרם ישנם כל כך הרבה מנהגים שונים? מהיכן הם הונהגו? האם כל שנה ושנה מתווספים עוד ועוד מנהגים?

ההבדלים ההשקפתיים- 
 
יש את החרדים- שהשקפתם היא כהשקפת "היישוב הישן" שהם בעצם דור ההמשך שלהם- שאז שלל כל רעיון ציוני בדבר הקמת מדינת ישראל, רעיון קיום מדינה יהודית בטרם ביאת המשיח, וראיית מדינה כזו, אם תקום,הייה בעיניהם כמרידה במלכות שמים.

ויש את  דתיים-לאומיים הוא כינויים של אנשים שומרי מצוות בני זמננו, המשלבים או מחזיקים במקביל בערכים דתיים מסורתיים עם ערכים יהודיים לאומיים כמו הציונות. הם דוגליםבשיבת ציון לארץ ישראל, והקמת ישובים וכו..

אלה הם שני הזרמים העיקריים הקיימים בדורנו אשר ההבדל העיקרי בניהם הוא השקפת עולמם.

כיצד ייתכן שישנם חילוקי דעות בדבר יישוב הארץ והקמת המדינה(שהרי התורה ציוותה אותנו במצווה זאת- "והורשתם את הארץ וישבתם בה")?.

בעניין מצוות ישוב הארץ-   http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=134
בעניין של מציאת דרכו של כל אחד ואחד בזרם בו הוא ילך, אני מסכימה איתך לעניין של- הליכה בזרם מבית אבא,המנטליות שאליה הורגלנו, הרי זה דרכו של העולם...  כיצד אפשר לחזק את אמונתנו בזרם בו אנחנו הולכים(למרות שלפעמים ניראה לנו שאנחנו קצת "מתפשרים מדי", "מקלים".... או שבעצם כך מכנים אותנו...)?
בקשר "לירא שמיים"
אני חושבת שיש בעצם את השילוב של מה שהגדרת "יתכן לעבוד את הבורא דרך הדגשת הפחד ממנו אך יתכן לעובדו דווקא מתוך תחושת קרבה ושייכות". השילוב בין השניים הוא זה שיוצר את השלמות של האדם בעבודת ה'.

וכמובן שבסופו של דבר היא משתנה מאדם לאדם.. שהרי כל דם והאופי שלו והתכונות שלו ... יראת ה' ועבודת ה' נעשת ע"י עיצוב אישי של כל אחד ואחד מאיתנו, בדרכו שלו.

בס"ד

צור צור

צדיק - הוא שם כללי לכל הבחורים - "ועמך כולם צדיקים"

אך כאשר רוצים לרדת לפרטים - הרי הם כמנין ט"ו הווים שבאמת ויציב:
ויציב, ונכון, וקים, וישר, ונאמן, ואהוב וחביב וגו' -

כלומר, רצוי שהבחור יהיה גם יציב, וגם נכון, וגם מקיים, וגם ישר, וגם נאמן, וגם אהוב, וגם חביב וכו' - ולבסוף גם יפה.

1 - ויציב - ראש הגלגלת
2 - ונכון - מקום הנחת התפילין
3 - וקים - מרכז המצח
4 - וישר - בין העינים
5 - ונאמן - קצה החוטם -
6 - ואהוב - השקע בין האף לשפה העליונה
7 - וחביב - הפה - עליו נאמר "כל השביעין חביבין" - פתח פיך ויאירו דבריך
וכו'

כל ו' כאן הוא ו' החבור - וט"ו החיבורים הם בעצם פתחים בקו האמצעי של הגוף - דרכם מתבצעת התקשורת בין האדם לבין מה שחוץ לו - כך כתוב בקבלה.  ואכן הכי חשוב שהאדם יהיה "פתוח" - פתוח לתקשורת טובה עם זולתו - ואזי יוכל גם להתפתח. כאשר האדם "סגור" - הוא אינו מתפתח - אך כאשר יש לו ראש פתוח ולב פתוח וכו' - מובטח לו שגם יתפתח.

מובן ש"פתוח" - אותיות תפוח - ואכן הם 15 תפוחים בתמונה - כנגד 15 פתחים.

כתפוח בעצי היער .....

ובקצור:

צ - צדיק
ו - ו' של חיבור ותקשורת
ר - ראש פתוח

צורצור,
אכן, מנהגים צומחים או יש מאין מידי פעם או לעיתים מתוך רצון להביע תחושה או רעיון.
סגנון תפילה מבטא בצורה יפה מאוד את המנטליות המקומית כפי שהיא מבוטאת בכוונת התפילה.
וכן מנהגים רבים.

יש מנהגים שהם גדרות שהוסיפו קהילות לעצמן במשך הדורות, וגם זה דבר חיובי כל עוד הוא בקונטרול.

בתחום ההשקפתי בחרת משום מה דווקא נושא שהוא די טרי ומאוד לא עקרוני, מדוע?
יש נושאים רבים מענינים יותר ומהותיים הרבה יותר.

את מדברת על רצונך להתחזק בתוך הזרם בו את נמצאת,
אין לי מילים להביע את הערכתי, לאו דווקא על הרצון להתחזק (שגם הוא כמובן ראוי להערכה רבה) אלא בעיקר על היכולת לצאת מהעדריות. השלב הראשון, בעיני, בדרך לבגרות, הוא היכולת לראות את עצמי כאינדוידואל שמקבל ונותן מ/לחברה בה הוא חי, אך הוא אדם נפרד. "לפיכך נברא אדם יחידי...".
אדם שמסוגל להסיר מסדר יומו את כל תירוצי "כך מקובל אצלינו" וכולי, הוא העולה על הדרך הנכונה, הייתי אומר שזו הפעם הראשונה שהוא מתחיל לחיות כיצור נפרד ולא רק בשליתה הוירטואלית של אימו.

לגבי עצם המחלוקת שהעלת לגבי יוב ארץ ישראל בזמן הזה, אומר רק שאין כאן המקום להכנס לזה. זה נושא רחב שדורש הקדשת זמן ומחקר בפני עצמם ולא כחלק זניח בדיון רחב וחשוב הרבה יותר.