חומת האש הסינית - ספקיות המידע משתפות פעולה עם הממשלה הסינית
|
כולנו יודעים, בגדול, שסין מצנזרת את האינטרנט. דוח של ארגון Human Rights Watch מראה איך זה עובד ביום יום. למשל, אם הייתם בסין עכשיו, זה השלב שבו המודם שלכם היה מתנתק |
|
|
|
|
|
 |
|
סיפורים מהסינטרנט (1)
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אתה חוזר מהעבודה אחרי הצהריים, מוזג כוס מים ומתיישב ליד המחשב. שמעת כמה דברים היום על סרט חדש מהוליווד, ואתה רוצה לברר עליו באינטרנט. ההומפייג' שלך הוא Baidu.com, ואתה מקיש בו את שם הסרט. מנוע החיפוש מודיע, בנימוס סיני מופתי: "אין תוצאות". אולי שמעת לא נכון את שם הסרט? או אולי עדיף לחפש בגוגל? אתה נכנס ל-Google.cn ומקיש את שם הסרט שוב. "אין תוצאות", אומרים לך גם כאן. הפעם הודעה קטנה למטה מסבירה לך שחלק מתוצאות החיפוש הוסרו כדי להתאים לחוקי המקום. מסתבר שהבעיה לא אצלך. משהו גרם לגוגל לחסום את תוצאות החיפוש, אבל בינתיים אין לך דרך לדעת מה זה. אולי הסרט נחשב למסוכן. אולי מוזכר בו הדלאי למה. אולי זו טעות. אתה עובר ל-Google.com. אתה יודע שגם אם תמצא בו אתרים שמזכירים את הסרט, לא בטוח שתוכל להיכנס אליהם. אבל אתה סקרן. אתה מכניס את שם הסרט ולוחץ על הלינק שמופיע ראשון ברשימה. חיבור האינטרנט שלך מתנתק.
|
 |
|
/images/archive/gallery/591/061.jpg גלישה במעקב
 |
יקוב מונטראסיו, cc-by-s |
גלישה במעקב |
|
|
 |
|
האח הגדול אוהב אותי יותר. לא, אותי! לא, אותי!
|
 |
|
 |
 |
 |
|
דוח עב-ביטים שפרסם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch מסכם את הנסיון של הארגון לקחת את התופעה המכונה "חומת האש הסינית" ולבדוק איך היא עובדת באמת, ברמת הקליק, הלינק והודעת השגיאה. המטרה היתה להתרשם עד כמה חברות בינלאומיות שפועלות בסין משתפות פעולה עם הממשלה הסינית במאמצי הצנזורה, וכותרת הדוח, "מירוץ לתחתית", מעידה על השורה התחתונה: נראה שחברות כמו יאהו, גוגל, מיקרוסופט ואחריות משתפות פעולה עם השלטונות באופן הרבה יותר נלהב ממה שהן מוכנות להודות.
כשמדברים על חומת האש הסינית, מתכוונים בדרך כלל למה שמתבצע אצל ספקיות הגישה המרכזיות של סין. תשע חברות קיבלו רשיון מהממשלה להתחבר ולחבר גולשים לאינטרנט העולמי, וכחלק מתנאי הרשיון שלהן הן חוסמות תכנים פוליטיים ודתיים לא מקובלים, גם ברמת החומרה וגם באמצעות תוכנות נלוות. כלומר, לחלק משמעותי של האינטרנט פשוט אין כניסה לסין. אבל זו רק התחלת הסיפור: סין לא מפעילה רק מחסום אחד, אלא אוסף עצום של שיטות פיקוח וקיצוץ מידע. שלב נוסף בחומה מתבצע אצל אלפי ספקיות האינטרנט שמוכרות מנויים לרשת לאוכלוסיה הענקית של סין: את האינטרנט המסוננת שהן מקבלות מספקיות הגישה, הן מסננות שוב, לוודא שלא נשאר בפנים בטעות חופש מידע, ומעבירות ללקוחות.
לגולש ולגולשת הסיניים זה נראה כמו אוסף של תקלות טכניות, הודעות שגיאה, מידע שהיה אמור להיות שם ואתרים שהיו שם רק לפני רגע. אם אתר נחסם על ידי ספקיות הגישה המרכזיות ברמת החומרה, נסיון להיכנס אליו יעלה הודעה שהאתר אינו קיים. אם האתר נחסם אצל ספקית האינטרנט באמצעות תוכנת סינון, המשתמש עשוי לראות הודעת "החיבור לשרת אותחל בעת הטעינה, אנא נסה שנית עוד מספר רגעים". לשם השוואה, בערב הסעודית, אתרים חסומים מציגים הודעות שאומרות שהאתר נחסם בהתאם לחוקי המדינה, מה שבטח ייראה בוטה מדי לעיניים סיניות ענוגות.
רק אחרי כל זה, חשוב להבין, נכנסות לתמונה החברות המקומיות והבינלאומיות שאחראיות על אתרים ושאר שירותים מקוונים. גוגל, לדוגמה, השיקה שלוחה סינית בכתובת Google.cn בדיוק בגלל הקושי של משתמשים סינים להשתמש במנוע החיפוש הבינלאומי שלה, Google.com. מכיוון שהגרסה הגלובלית של גוגל לא מצונזרת, היא נותנת לינקים לאתרים אסורים, שספקיות האינטרנט הסיניות חוסמות. כשהמשתמש לוחץ על לינקים כאלה, הוא נתקל במקרה הטוב בהודעת שגיאה, ובמקרה הרע החיבור שלו לאינטרנט נתקע או מתנתק. השלוחה הסינית המצונזרת אמורה להיות האלטרנטיבה הנוחה יותר בשביל המשתמש הפשוט, שמחפש מאמרים בפיזיקה בשביל האוניברסיטה או מי הודח בפרק האחרון של כוכב נולד, ולא אכפת לו לקבל רק תוצאות חיפוש פוליטיקלי-קורקטיות.
טכנית, הפיקוח על האינטרנט נמצא באחריות משרד תעשיית המידע בממשלת סין, אבל מדיניות הצנזורה נקבעת בחלונות גבוהים יותר – משרד המידע של המועצה המדינית ומחלקת התעמולה של המפלגה הקומוניסטית. באופן לא מפתיע, הרבה ממה שהם עושים קשה למעקב. אין הרבה תקנות כתובות לגבי הצנזורה שאתרים צריכים להפעיל על עצמם, ולא נמסרות לספקי תוכן ומאחסני אתרים רשימות מלים שהם צריכים לצנזר. גם נזיפות ופקודות מגיעות בעל פה וללא תיעוד.
|
 |
|
/images/archive/gallery/591/057.jpg הודעת שגיאה במחשב בסין
 |
ג'יי סמואל בי, cc-by |
הודעת שגיאה במחשב בסין |
|
|
 |
|
סיפורים מהסינטרנט (2)
|
 |
|
 |
 |
 |
|
את מגיעה הביתה נסערת: היום שמעת שבן-דוד שלך פשוט התפוגג, אחרי שכנראה הסתבך עם השלטונות באיזושהי צורה. לא ברור איפה הוא נמצא. טלפונים קדחתניים לחברים לא מעלים הרבה מידע, ואת פונה לאינטרנט. אתרי החדשות הרשמיים, כצפוי, שותקים בנושא. לאתרי חדשות לא-רשמיים את לא מצליחה להיכנס. בלוג של חבר משותף, שכנראה הסתבך גם הוא, כבר לא מופיע ברשת. פוף! בלוג אחר מזכיר את בן הדוד שלך, אבל לא אומר שום דבר מעבר לזה. את מחליטה לדוג בשיטה אחרת: לכתוב בבלוג על בן הדוד שלך שנעלם, ולחכות שאנשים טובים יביאו את המידע אליך. כשאת מסיימת ולוחצת על הכפתור, הרשומה נעלמת. היא לא בבלוג, היא לא בשום מקום. אולי היתה שוב בעיה בחיבור; אולי, מצד שני, השתמשת בטעות באחת מהמלים שמערכת הבלוגים מצנזרת באופן אוטומטי. את נאנחת ומנסה שוב, בזהירות רבה יותר. את נמנעת מפוליטיקה. את כותבת שאת מוטרדת ממה שקרה לבן הדוד שלך ושהסבתות דואגות. הפעם הרשומה עולה כמו שצריך. היי, יש אפילו סיכוי שלא יחסמו לך את הבלוג. |
אל תגיד "דמוקרטיה" ליד הילדים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
במאי 2005 פתחה מיקרוסופט גירסה סינית לפלטפורמת הבלוגים שלה MSN Spaces. חודש אחר כך חשף ה-BBC שהשירות הסיני החדש מצנזר מלים מלוכלכות כמו "דמוקרטיה" ו"חירות" כשהן מופיעות בשם של בלוג. בהמשך, הצנזורה התרחבה גם לכותרות של פוסטים. בדיקה עדכנית של Human Rights Watch העלתה שמסנן הגסויות של מיקרוסופט עדיין לא מאפשר להעלות רשומות שבכותרת שלהן מופיעים ביטויים מלוכלכים כמו "פאלון גונג". בגוף הרשומה דווקא אפשר, טכנית, להשתמש בביטויים רגישים מבחינה פוליטית, אבל לא רצוי – צוות החברה ימחק את הבלוג כולו תוך ימים ספורים ברגע שייתקל בזה.
על מקרים כאלה מתבססת אחת המסקנות המרכזיות של כותבי דוח Human Rights Watch: החברות הבינלאומיות הפועלות בסין מצטנזרות בצורה אקטיבית ועצמאית מכדי שיוכלו להשתמש בתירוץ, הבעייתי כשלעצמו, "רק מילאתי פקודות". לפעמים, כמו שעשתה יאהו, הן אפילו מתנדבות לחתום על הסכם שבו הן מתחייבות לפעול ברוח המסורת הסינית ועקרונות הסוציאליזם. זה, למקרה שתהיתם, סוג הדברים ש מסבכים חברות אמריקאיות עם הממשלה שלהן בבית.
כמו שיאהו, מיקרוסופט והחבר'ה לא מחכים לפקודה כתובה כדי להוריד בלוג מהשרתים, וגם לא מחכים לרשימה של מלים וביטויים שיש לצנזר ממנוע החיפוש או מהבלוגים. ממשלת סין, מסתבר, לא צריכה לטרוח למסור רשימות כאלה: החברות מגבשות אותן באופן עצמאי, על ידי סריקה חרוצה של הרשת מתוך מחשב סיני, ורישום מילות המפתח והאתרים שנחסמים ברמת ספקית האינטרנט או ספקית הגישה. למקרה שתהיתם, בדיקה סטטיסטית מעידה ששיאנית הקיצוצים בתוצאות חיפוש היא יאהו, החברה שמשכה בינתיים הכי הרבה אש במערב על שיתוף הפעולה שלה עם הממשל הסיני (כשנשאל אם היה משתף פעולה עם הנאצים באותה צורה בה הוא משתף פעולה עם הסינים, נתן מנכ"ל יאהו, טרי סמל, את התשובה המדהימה הבאה: "ליאהו יש מחוייבות בסיסית שלא להחזיק בהשקפה על תוכן בסיסי, ולהציג תוכן [...] ולאגור דברים ולאפשר לאנשים לעשות את הבחירות שלהם. אני לא יודע איך הייתי מרגיש באותו זמן. [...] אני לא מרגיש טוב עם מה שקורה בסין היום. אני לא מרגיש טוב עם חלק מהדברים שקורים במדינה שלנו").
עוד טענה שנשמעת מפי כל חברת אינטרנט שפועלת בסין היא שחוויית אינטרנט מוגבלת עדיפה למשתמשים המקומיים משום חוויית אינטרנט בכלל. על כך מעירים כותבי הדוח את המובן מאליו: חוויית אינטרנט מוגבלת כבר יש בסין, באמצעות שימוש במנועי חיפוש, שירותי אימייל ותוכנות צ'ט מייד אין צ'יינה. חברות בינלאומיות יכולות להצהיר על עצמן כמועילות רק אם הן מספקות גישה חופשית יותר למידע מאשר חברות מקומיות. מנוע החיפוש הסיני של יאהו, למשל, מצונזר לפחות כמו באידו הסיני.
|
 |
|
/images/archive/gallery/591/056.jpg אינטרנט-קפה בבייג'ינג
 |
קאי הנדרי, cc-by |
אינטרנט-קפה בבייג'ינג |
|
|
 |
|
סיפורים מהסינטרנט (3)
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אף פעם לא ניסית להתחפר מתחת לחומת-האש הסינית – זה פשוט לא נהוג, אפילו בקרב הצעירים והחנונים – אבל חברים בתיכון הסבירו לך היום שזה ממש לא מסובך. פשוט מוצאים אתר עם רשימה של שרתי פרוקסי ומתחברים דרכם בכמה צעדים פשוטים. החלטת לנסות. האתר הראשון שהם הפנו אותך אליו חסום: הממשלה כנראה עלתה עליו. האתר השני דווקא עובד, ואתה בוחר כתובת של אתר פרוקסי מתוך הרשימה שמופיעה בו. מזל טוב! יצאת מהאינטרנט הסיני הקטן, המסונן והמנומס ועברת לאינטרנט הגדול והצבעוני ששאר העולם נהנה ממנו. ההתרגשות עוברת אחרי שלוש שניות בדיוק, כשאתה מגלה כמה זה איטי ומעצבן לגלוש דרך פרוקסי. עם זאת, עכשיו אתה יכול לקרוא באתרי חדשות אירופיים על דברים שקורים אצלך ליד הבית בסין ולא שמעת עליהם עדיין. אתה יכול לראות אתרים שמזכירים מונחים אסורים כמו "דלאי למה" או "זכויות אדם". מה שיותר חשוב, אתה יכול לראות פורנו. אתה נהנה מהשפע במשך 30 דקות בדיוק לפני שהפרוקסי שלך מתגלה על ידי הרשויות ונחסם. לא ברור אם תעז לעשות את זה שוב.
|
 |
|
/images/archive/gallery/591/059.jpgמסכות חג מצויירות בסין
 |
================================================= האם יש מקום לצנזר תכנים, בעולם המתפוצץ ממידע? האם ישנה הצדקה לסינון תכנים במאה ה-21? האם נחוצה צנזורה כשהדבר נוגע לגלישה בקרב ילדים?
|
|
|
|
|
 |
< language= type=text/> var _rsCI="maariv-il"; var _rsCG="0"; var _rsDT=1; var _rsSI=escape(*); var _rsLP=location.protocol.indexOf("https")>-1?"https:":"http:"; var _rsRP=escape(document.referrer); var _rsND=_rsLP+"//secure-uk.imrworldwide.com/"; if (parseInt(navigator.appVersion)>=4) { var _rsRD=(new Date()).getTime(); var _rsSE=0; var _rsSV=""; var _rsSM=0; _rsCL="<\/scr"+"ipt>"; } else { _rsCL=" "; } document.write(_rsCL); >
< language= src="http://secure-uk.imrworldwide.com/v5.js" type=text/>>
 < language=> h="counter.credo.ru";D=document;R=Math.random();T=(new Date()).getTimezoneOffset();RT="r="+R+"&t="+T;S="";S+=" ";D.write(S); >
|
|
תוקן על ידי - תפוחzahav - 15/10/2006 18:09:53
 |
|
|