אין ילד רע - יש יצר רע
אמרו רז"ל שעל כל עשרה השכינה שורה.
ואפילו על רשעים ורע להם, משום שגם בהם יש טוב [אלא שהטוב שבהם עומד בבחינת מקיף].
רשעי ישראל מלאים גם הם מצוות כרימון אלא שהמצוות אינן פועלות בהם ולא נמשך גילוי בנפשם.
עבירותיהם מכבות את האור שצריך להימשך לנפשם ע"י המצוה.
הרשעים האלו לא מתחרטים, ואין להם הרהורי תשובה והרע שבנפשם נשאר לבדו בקרבם
כי הוא גבר כל כך על הטוב עד שהטוב הסתלק מקרבםו ועומד בבחינת מקיף עליהם מלמעלה.
מצות ואהבת לרעך כמוך תקפה לגבי כל אדם.
היחיד שאיננו מצווים לאהוב הוא המסית.
ויש מצוה לשנוא רשע. וזה ציווי בפני עצמו שאין לו קשר [לצורך הענין] למצוות ואהבת לרעך כמוך.
ולכן על אף שיש מצוה לשנוא רשע, יש מצוה גם לאהוב אותו [אם אין הוא מסית]
ולכן לעולם לא תהא שנאת האדם מונעת מלהיטיב לחברינו בכל מה שאפשר לנו להיטיב.
בכל אחד ואחת מישראל עליהם נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם", יש ניצוץ אחד
בו נמשכת המדריגה האחרונה שבבורא
ומתלבשת בניצוץ האחד הזה הנברא
הנקרא "יחידה"
ויחידה זו היא השורש של הנפש רוח נשמה והחיה.
מצד הניצוצים האלו [ניצוץ בורא וגם מצד ניצוץ נברא]
אין אפשרות לחלק את בני ישראל למדריגות. {המדריגות הן רק מצד השכל, המידות, והחמדו"מ [מחשבה דיבור ומעשה].}
כמו שאין אפשרות לומר על נקודת החיות [או על נקודת היהדות] שהיא נמצאת באדם אחד יותר מאשר בחבירו.
הניצוץ הזה הוא בשלימות אפילו בקל שבקלים,
אלא שהוא בבחינת שינה.
אבל כשנוגעים לו באמונה ובנקודת היהדות הנקודה מתעוררת ופועלת על הגוף.
_________________
 |
|
|