| נשלח ב-29/7/2007 20:41 |
 |
| |
משהו מהבעל שם טוב
שע
<מהבעש"ט ז"ל> [שמעתי
ממורי] ביאור פ' כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, <פי'> שיעשה המעשה שעושה
בכל איבריו עפ"י הדעת ובזה יש התפשטות הדעת בכל איבריו. כך בכללות העולם יש צדיק כמו
משה סוד הדעת, ושאר אנשים שבדורו כשהם בחיבור א' עמו נקראו כולם דור דעה, והוא סוד
תחיית המתים ומשיח. משא"כ ההיפך כשיש פירוד ביניהם נפרדו מהחיות ומהדעת, ואז הוא
סיבת הגלות מצרים ופרעה סוד העורף אחורי הדעת. ובזה תבין במ"ש כל המבזה ת"ח כו'. אכן נודע הדבר, שהלשינו על משה ונפרדו מהדעת,
וזה סיבת הגלות. ובזה יבואר מה ששמעתי פי' הפ' יכרת ה' כל
שפתי חלקות, <פי'> ע"י שפתי חלקות כורת ח"ו ומפריד בין ב' אותיות ה"ו
ודפח"ח.
----- מקורות ומראה מקומות -----
צ"פ יתרו סב, ב (רכב, ב)
כל אשר תמצא גו' – קהלת ט, י. משה סוד הדעת – זח"ב
רכא, א. ע"ח שער הכללים פ"י. דור דעה – ויק"ר ט, א.
פס"ר פ' פרשת פרה אות ט. הגלות מצרים ופרעה כו' – פע"ח שער חג המצות פ"א.
לקו"ת להאריז"ל פ' וישב. כל המבזה כו' – שבת קיט, ב. אכן נודע הדבר –
שמות ב, יד. שהלשינו על משה כו' – שמ"ר א, לא. תנחומא שמות י. וזה סיבת
הגלות – שמ"ר א, ל. יכרת ה' גו' – תהלים יב, ד.
----- הערות וציונים -----
משה סוד הדעת – ראה שער הפסוקים פ' שמות ד"ה ויקם (קד, א)
דמשה בחי' הדעת עצמו דז"א, ושם (קה, ב) משה היה שרש הדעת עצמו בבחי' הטוב של הקדושה
וענפיו הם בני ישראל שיצאו ממצרים הנקראים דור דעה. והא
דמבואר בכ"מ בינה איהי דמשה, ראה זח"ג רכג, ב א"ה בינה דרגא דילך ואמאי אוקמוהי
ונתן ההוד למשה וכו'. ובשער הפסוקים פ' עקב ד"ה ויאמר ה' אלי (קצז, א) משה מסוד
הדעת ומסוד הבינה כנודע, וביאורו הוא כי הנה יסוד דבינה הוא דעת דזעיר שהוא המח
האמצעי . . וסימן בי"ד משה בינה יסוד דעת. וכן בלקו"ת ושעה"פ פ' בלק ועוד.
דור דעה – ראה בהערה לפני זו, וע"ח שער הכללים פי"א, ושם של"ב פ"א.
והוא סוד תחה"מ ומשיח – ראה לעיל סי' קנח. וראה בצ"פ כאן
(לפני סימן זה): דכתב בפע"ח הלכות פסח (פ"א) סוד גלות מצרים אצל פרעה וז"ל כי פרעה
ומצרים הם כנגד העורף העליון שהוא אחוריים של הדעת העליון כו' יעו"ש, והגואל הוא
משה סוד הדעת, והענין דשמעתי ממורי ענין תחה"מ ומשיח הוא סוד הדעת וכו' ודפח"ח.
ופרעה סוד העורף כו' – ראה לעיל סי' קי-ב ובהערות שם.
סיבת הגלות – ראה תוי"י ס"פ וישלח (כח, א): ששמעתי ממורי
כי ענין גלות מצרים היה שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא א' המחדש בטובו תמיד
מעשה בראשית וכו' עד שבא משה בחי' הדעת וע"י נסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא א'
המחדש תמיד, אמנם בחי' דעת זה היה דעת דנוקבא, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות
המשיח (וכו' עיי"ש).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2020 02:12 |
|
| |
האם השתתף הבעש"ט בויכוחים עם פרנקיסטים ?הטענה הזאת אינה יכולה להדחות ע"י הסטוריונים, שכן היא מגובה בעדותו המפורשת של בן התקופה, מגדולי הלוחמים בפרנקיסטים, היעב"ץ. "אש*נבון" - שיחה 05:10, 4 באוגוסט 2016 (IDT) - אתה מתכוון לפרט מקור (אולי אפילו ציטוט?) או להשאיר גם את זה כאקסיומה? נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 12:43, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
- יעב"ץ חיבר את ההקדמה ל"מעשה נורא בפאדאליע", מי שכתב את הטקסט היה אחד אברהם משאריגאראד. הוא מספר שם גם על נסים ופלאות שעשה פרנק ושאר הבלותות, לזה אתה כן מאמין? לעומת זאת, כל המקורות האותנטיים שדיווחו על הוויכוח בפירוט גדול לא מזכירים אותו כלל. לכן כבר מאיר בלבן הגיע למסקנה שזה כוזב. ע"ע בין השאר גרשון הונדרט, Essential Papers on Hasidism, עמ' 55. AddMore-III - שיחה 14:17, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
:::לשאלת נרו יאיר: הנה הטקסט: <* dir="rtl" style="box-sizing: border-box; padding: 0px; font-style: italic; font-size: 17.325px; background-color: #ffffff; font-family: "Alef Hebrew"; letter-spacing: -0.7px; text-align: right; border: 0px !important; margin: 8px 0px !important; background-image: initial !important; background-position: initial !important; background-size: initial !important; background-repeat: initial !important; background-attachment: initial !important; background-origin: initial !important; background-clip: initial !important; color: #7c7379 !important;">"אז נבחרו שלשה מכל צד. מן היהודים היו הנבררים: ... ור' ישראל מעזיבוש ב"ש (=בעל שם) ... ומצד השני היה התועב פרענק" - מתוך "מעשי [!] נורא בפאדליע", מאת היעב"ץ, בתוך: "הפדות והפורקן" [לרבינו סעדיה גאון, שהדפיס הנ"ל], אלטונה תקכט. דף כ"ט עמוד ב'. (עמ' 59 בקובץ ה-pdf שב-Hebrewbooks, ספר מס' 20481).
- ולתגובת AddMore-III: היעב"ץ כתב את "מעשה נורא בפאדליע". אלא שתוכן החבור הוא העתקת דבריו של רבי אברהם משאריגראד.
- ובאשר לחוסר אמונך בסיפוריו על פרנק, האם לא ידעת מימיך על כח הכישוף, ישנם על כך אינספור עדיות מהימנות. (ואם אינני טועה הוא בא לידי ביטוי גם כיום). הטכניקה, להבנתי (מתוך קריאת חומר רלוונטי), היא פשוטה. שדים שאינם נראים מבצעים את הפעולות בשביל מי שהם עומדים לשירותו מסיבה זו או אחרת. ובכל אופן, האם אתה מכחיש את כל סיפורי ה"אותות ומופתים" (כישופים) שעשה קודמו שבתי צבי, המופיעים כסיפורים אמינים בספרי הלוחמים הגדולים נגדו ?
- על כל פנים היעב"ץ עצמו מאמין לרבי אברהם הנ"ל, ועוד איך.
- להלן ציצוט מתוך דברי היעב"ץ בספרו שאילת יעב"ץ חלק ב' סימן קמז:
<* dir="rtl" style="box-sizing: border-box; padding: 0px; font-style: italic; font-size: 17.325px; background-color: #ffffff; font-family: "Alef Hebrew"; letter-spacing: -0.7px; text-align: right; border: 0px !important; margin: 8px 0px !important; background-image: initial !important; background-position: initial !important; background-size: initial !important; background-repeat: initial !important; background-attachment: initial !important; background-origin: initial !important; background-clip: initial !important; color: #7c7379 !important;">"ולהראותך שלא זזה האהבה ממקומה בשביל כך כמלא נימא, תקבל מיָּדִי על ידי מוסר כתב זה דורון קטן הכמות ורב האיכות, הלא הוא חבור משלשה ספרים ישנים שהבאתי לדפוס עתה מקרוב, שיש בו צורך לרבים, לחזק ידים רפות יעפי הגלות ואסירי התקוה. ובצוותא חדא הצגתי אצלם ספור מעשה נס נפלא של פאדליע. כי היכי דלא לרכס (=כדי שלא יאבד) אף אם כבר נתפרסם על יָדִי תודה לא'ל זה כמה שנים, בחבור ספר שמוש שלי באריכות, וזה אינו אלא נוסח קצר, ורק המחצה ממה שנזכר שם. מכל מקום יפה כח זה הספור שהוא על פי השמיעה מאדם שהוא עד ראייה. באותו פרק באותו מקום שאירע הנס. גם הציע הענין מתחלתו כסדר ודברים כהוייתן ובשלמותן. וניכרין דברי אמת. כי על כן לא הגיד יותר ממה שראה בעיניו, וידע בבירור. וממה שארע אחר מיתת הבישוף הצורר, לא ידע ולא הגידו. אולי נסע משם בעת ההיא ואינו דומה שמיעה מפי שומע וידיעה מתוך הכתב ואגרת לראיה והגדת הרואה עצמו. וגם שאין כל אדם זוכה לספר שמוש הגדול יקר הערך. עשיתי זאת לפרסומי ניסא. כדי שיזכה בו כל אדם שירצה בדמים קלים. ויהא לך למנה. ולאות חבה ישנה שאינה מעלה חלודה." "אש*נבון" - שיחה 05:52, 7 באוגוסט 2016 (IDT) - ההסטוריונים אינם מאמינים באמינות של החיבור הזה, וזה כל מה שמשנה לענייננו. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 09:52, 7 באוגוסט 2016 (IDT)
http://www.wikiwand.com/he/%D7%A9%D7%99%D7
%97%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C
_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91
כו תמוז ה' תקי"ט: הבעל שם טוב ניצח את הפרנקיסטים בוויכוח פומבי שנערך בעיר לבוב. בשנת תק"י קמה כת בראשות יעקב פרנק שהכריז על עצמו כמשיח וביקש ליצור דת חדשה שתורכב מאלמנטים יהודים ונוצריים כאחד. גדולי ישראל וגדולי החסידות שילבו ידיים כדי לעצור את השפעתה המתפשטת של הכת הפרנקיסטית. בויכוח שנערך השתתף גם הגאון רבי חיים צאנזער מבראד. זמן קצר לאחר מכן המירו חברי הכת את דתם לנצרות. הבעל שם טוב הצטער על כך מאד, ויש אומרים כי הצעד הנמהר החיש את הסתלקותו שהתרחשה שנה לאחר מכן.
|
|
|
|
|
|
|
