א. בהקשר לתניא פרק ב:
שאלה: מה ההבדל בין יהודי לבריאה?
תשובה: שאר הנבראים נבראים מכח שמוגדר כחיצוני כמו דיבור שהוא בשביל הזולת, כשאדם מדבר הוא מתנתק מהמהות שלו בכדי לדבר לאחרים. כח הבריאה ש"הושקע" בשאר הנבראים הוא כח כמו שאדם משקיע כח חיצוני בכדי לבנות שולחן.
יהודי הוא כמו הבן של הקב"ה. הילד איננו נובע מכח היצירה של אבא שלו. זה לא שלאבא שלו יש כח לבנות שולחן וגם כח לעשות אנשים. בבן נמצא כל העצם של אביו. אם השולחן ישבר האבא לא יתרגש כמו שאם חס ושלום יקרה משהו לבנו. בנו זה בעצם הוא כמו שנעתק אל גוף אחר.
הבן נמשך ממוח האב לא מהמקום במוח שבו האב מלמד את תלמידיו [שזה חיצוניות ולא מהות האב] אלא מהפנימיות שהיא מהות האב.
וזו היא הנפש האלוקית.
ההבדל הראשון הוא שנשמות ישראל הן מפנימיות האלוקות ולא מהחיצוניות ככל הנבראים.
וגם על שאר הנבראים, אין אנו אומרים שהם עצמם חיצוניות האלוקות אלא שחיצוניות האלוקות ברא אותם. הדיבור "יהי רקיע" לא נעשה לרקיע אלא שהוא רק הפקודה שלאחריה נעשה הרקיע.
וזהו ההבדל השני, שבנשמות אין אנו אומרים שהפנימיות ברא אותם אלא שזה הפנימיות, הנשמה היא עצמה ההבל עצמו שנפח הקב"ה.
שלא כמו בדיבור "יהי אור", הנשמות הן באופן של "ויפח באפיו נשמת חיים" שההבל היוצא בנפיחה איננו יוצר דבר חדש אלא ההבל נשאר הבל.
בתחילה היה ההבל כלול במקורו ושורשו, דהיינו בעצמותו ומהותו ממש, אלא שלאחר ירידתו והשתלשלות המדריגות, נשתנה ההבל ממהות למהות וירד להתלבש בגוף האדם בעולם הזה.
במשל, הבן, אף על פי שנמשך ממוח האב, מכל מקום, הוא נפרד ממנו אחר כך ונעשה למציאות ולאדם בפני עצמו, ולכן איננו מחוייב למסור נפשו בעד אביו, כי חייו קודמים, אבל הנשמה איננה כך, אלא היא והקב"ה אחד ואינה נפרדת ממנו יתברך כלל.
שאלה: אבל גם אם נאמר שהנשמות הן הפנימיות, בכל זאת אין זה האלוקה אלא חלק מחכמתו בלבד?
תשובה: איהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד. החכמה של הקב"ה איננה כמו החכמה שלנו, אצלנו – האדם והחכמה הם שני דברים ואצל הקב"ה הוא וחכמתו דבר אחד, ומכך מובן שהנשמות והקב"ה הם דבר אחד.
שאלה: אבל יש הבדלי דרגות בנשמות, יש נשמות כמו של משה רבינו ויש כבדורות שלנו שהן כמו עקביים לגבי נשמות האבות, וגם בכל דור ודור יש ראשי ישראל. למה לא כל הנשמות גבוהות? האם שורש הנשמות הנמוכות איננו נמוך יותר?
תשובה: לא. כולם נמשכו ממוח העליון שהוא חכמה עילאה.
שאלה: אז למה יש חילוקים?
תשובה: גם הבן שנמשך ממוח האב יש לו ציפורניים ויש לו מוח, אבל גם הרגליים והציפורניים נתהוו מטיפת מוח האב ממש.
שאלה: אז למה נתהוו והפכו לציפורניים?
תשובה: זה קרה עקב שהייה תשעה חודשים בבטן האם, בטיפה נעשה ציור והיא התחלקה לציורים שונים של רמ"ח איברים, וירדה ממדרגה למדריגה עד שנעשו ציפורניים.
שאלה: טוב, אז השורש הוא אותו שורש, אבל ע"י השהייה תשעה חודשים, הטיפה השתנתה, ונעשו ציפורניים והיא התנתקה מהשורש, לא? לגבי הראש של הבן אפשר לומר שלא רק שהשורש שלו הוא מטיפת מוח האב אלא שיש לו קשר למוח האב גם אחר כך ולמשל התכונות של הבן על פי רוב דומות לתכונות האב, וכגון אותו סוג שכל ואותו רצון. היש קשר גם בין הציפורניים של הבן לאב?
תשובה: גם כעת, ציפורני הבן קשורות ביחוד נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשון שהיתה טיפת מוח האב,וגם כעת יניקת הציפורניים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש הבן.
הבן איננו רמ"ח אנשים אלא בן אדם אחד. העיקר הוא אמנם המוח שבראש אך מזה יונק כל הגוף.
מהיכן החיות של הציפורניים? – מהמוח של הבן, שקשור עם מוח האב, ועל ידי זה קשורות הציפורניים למוח האב.
בנמשל, שורש כל הנשמות מחכמתו יתברך כולם, וע"י השתלשלות נעשו נשמות נמוכות. יש נשמות שהגיעו למטה ונשארו כמו למעלה, והם הנשמות הגבוהות ויש נשמות נמוכות של עמי הארץ, אבל שורש כל הנשמות הוא מחכמה עילאה, והם קשורות ביחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון שהוא המשכת חכמה עילאה, וכמו שהציפורניים יונקות ממוח הבן וזה מה שמקשר אותן עם מוח האב, כך הוא הקשר של נשמות של עמי הארץ בחכמה עילאה, כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ, היא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, ראשי בני ישראל שבדורם, והצדיקים מקשרים אותם עם חכמה עילאה, וכל הדבק בתלמידי חכמים [מעלה עליו הכתוב כאילו] נדבק בשכינה ממש, כי הצדיקים הם ממוצע שמחבר ומקשר את הציפורניים עם טיפת מוח האב, היינו את כל הנשמות עם חכמה עילאה. והוא וחכמתו אחד.
בראש של הבן [ובנמשל בצדיקים] נרגש הקשר עם האב בתכונות ובהרצון, ובהרגליים לא נרגש.
על פי הטבע במשל הגוף הרגליים בטלות לראש, אבל בנמשל, אמנם "צריך להיות דבוק" אבל יש גם פושעים ומורדים בתלמידי חכמים.
שאלה: ומהיכן הם יונקים חיותם?
תשובה: גם הם יונקים מתלמידי החכמים, ראשי בני ישראל, אבל זה לא בגילוי כמו אצל יהודים אחרים שבגילוי הם בטלים ומקושרים לתלמידי חכמים. אבל גם המורדים קשורים עם הקב"ה ע"י תלמידי החכמים, והיניקה היא בבחינת אחוריים.
שאלה: האם לעם הארץ יכולה להיוולד נשמה גבוהה?
תשובה: כן, אבל הלבוש של הנשמה, היינו הנפש השכלית תלויה בקדושת ההורים ובפרט בשעת תשמיש.
יש מי שהשכל שלו יותר דק ויש מי שלא.
זה לא אומר שמי שאין לו שכל דק לא יכול להבין אלא שאפילו אם הוא מבין יותר, בכל זאת השכל שלו הוא עם הרבה ישות שמסתירה על אור הנשמה.
וכל הגילויים של הנפש האלוקית באים על ידי הבנה. וזה תלוי אם יש שכל דק או שכל גס שמסתיר על אור הנשמה. ודקות או גסות השכל תלויה בקידוש אביו.
מסופר על אחד מגדולי ישראל שפעם אמר שאם אבא שלו היה הולך פעם אחת למקוה לפני שהוא נולד, אז הוא היה באופן אחר. היינו שהיה לו לבן לבוש אחר.
אבל על כל פנים, בנוגע לנשמה אין מונע לנשמת אדם גבוה לאין קץ להיות בנו של אדם נבזה ושפל שבוודאי לא קידש את עצמו בשעת תשמיש.
