א. בהקשר לתניא פרק א:
שאלה: מה הוא רשע?
תשובה: אדם ששייך לעבירות. שסביר להניח שיעבור עבירות בעתיד, למרות שיתכן שמצד הבחירה החופשית, בסופו של דבר הוא לא יעבור.
שאלה: מה הם עבירות?
תשובה: ביטול מצות עשה שאפשר לקיים או עשיית איסור, וגם איסור קל של דברי סופרים, וגם מי שיש בידו למחות ולא מיחה.
שאלה: מה בנוגע לבחירה החופשית?
תשובה: הקב"ה ברא בן אדם ומלמעלה החליטו אם הבן אדם הזה יהיה גיבור חכם עשיר וכל שאר העניינים, אבל בנוגע לצדיק או רשע זה דבר שלא מחליטים בשבילו. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
שאלה: מה קורה למי שחושב את עצמו לרשע?
תשובה: הוא עצוב ולא יכול לעבוד את ה' בשמחה.
שאלה: ואם הוא סובר שהוא רשע ואף על פי כן לא אכפת לו מזה?
תשובה: חוסר האכפתיות תביא אותו לידי קלות חס ושלום בכל עניין של תורה ומצוות.
שאלה: אז מה יעשה מי שרואה שהוא רשע?
תשובה:שיתמרמר על מצבו, שיחזור בתשובה ויפסיק להיות רשע, שהרי עניין התשובה הוא התהפכות ממהות למהות, ואז יהיה בשמחה. ובכלל, ספר התניא לא מעמיד את הרשע במרכז ההתייחסות, אלא את הבינוני.
שאלה: ומי הוא הבינוני?
תשובה: זה שלא מסתבר לומר שהוא יעשה עבירות, אך הוא עדיין בסכנה.
שאלה: ומי הוא הצדיק?
תשובה: למושג צדיק יש כמה דרגות. אם מסתכלים בספרי ההלכה אז שם הצדיק הוא מי שיש לו רוב זכויות על עוונות. אבל שם מדובר על דינו של אדם פלוני, והוא נחשב צדיק בדינו.
אך את התשובה לשאלה מה היא מהות צדיק, ניתן למצוא בספרים ששייכים לפנימיות כגון מדרשים וספרי פנימיות התורה. במדרש כתוב שכשראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור.
צדיק הוא אחד כזה שלבושיו [מחשבה דיבור ומעשה] הם לבושי הנפש האלוקית, וגם כוחות הנפש [שכל ומידות] של הנפש האלוקית גברו על כוחות הנפש של הנפש הבהמית, ואין סיכוי שיעבור עבירות.
שאלה: ומי זה הבינוני?
תשובה: הבינוני הוא אחד כזה שהנפש האלוקית גוברת על הנפש הבהמית בכל הנוגע ללבושי הנפש [מחשבה דיבור ומעשה] , ואיננה גוברת על נפש הבהמית בכל הנוגע לכוחות הנפש, ולכן הוא נמצא בסכנה בנוגע להתפשטות הנפש הבהמית למחדו"מ, והוא עשוי להיות זקוק, במקרים מסויימים, לכוחות נוספים, על מנת להתגבר על הנפש הבהמית.
שאלה: כולם יודעים שיש לכל אחד שני יצרים, יצר טוב ויצר הרע...וכאן אומרים שתי נפשות. מה ההבדל?
תשובה: ברמה של היצרים כולם יודעים שיש בתוך נפש אחת, שני כוחות. ויצר הרע הוא כח רע שמפתה את האדם לעבור עבירות. אבל כולם מייחסים את הכח הזה לאדם עצמו, היינו אדם עם שני כוחות.
ברמת הנפשות קולטים שמדובר בכלל בנפש אחרת. שתי נפשות. זה כבר לא איזה תכונה רעה. זה מהות אחרת.
שאלה: אחת הנקודות שהבעל שם טוב הדגיש היא הנקודה שאין עוד שום דבר חוץ מהקב"ה. ואם אין עוד מלבדו, אז מה זה האדם?
תשובה: האדם הוא דבר כזה שעל ידו מתבצע מה שהקב"ה רוצה.
בספר התניא ההסתכלות היא בפנימיות ועל מהות הדברים . לא כמו בספרי הלכה שבהם מתייחסים לאדם כפי שהוא נפרד מהקב"ה וכפי שמעל האדם יש את הקב"ה שמצווה אותו לעשות מצוות ולא לעבור עבירות . בספר התניא מציאות האדם היא שהוא מניח תפילין ועל ידי כך [ובכלל מהותו של האדם היא שעל ידו] מתבטא הרצון של הקב"ה.
שאלה: ומה היא הנפש הבהמית?
תשובה: נפש הבהמית היא נפש נוספת שמתלבשת בדם האדם להחיות את הגוף והוא מרגיש חיות, ומשום כך הוא גם מרגיש את המציאות שלו לא כביטוי נוסף של המציאות של הקב"ה אלא כראובן.
שאלה: אז יש כאן שתי מהויות?
תשובה: כן, יש כאן מהות אחת שעניינה שהיא ראובן [נפש הבהמית] , ומהות שניה [נפש האלוקית] שעניינה הוא ביטוי המציאות של הקב"ה וביצוע העניינים של הקב"ה. ואפילו לא שהוא מרגיש שהוא מציאות של מבצע אלא שאין כאן הוא.
ויש לומר שעוד לפני שמתייחסים למידות הרעות של ראובן יש חשיבות מירבית לשימת הדגש על הסטרא אחרא בכך שהוא מרגיש שהוא בכלל ראובן. וזו היא הכוונה נפש אחרת.
ולגבי נפש הבהמית, חוץ מרגש המציאות של ראובן כראובן, אחר כך מתברר שיש לו גם מידות רעות המושכות אותו לענייני הסטרא אחרא, כגון תאוות.
שאלה: מה פירוש תאוות?
תשובה: כמו שיש אדם שנמשך לדברים מסויימים במלא המרץ ובאופן קבוע והצופים עליו מבחוץ אומרים לעצמם שכל הדברים שהוא מתלהב מהם הם שטויות, אבל הוא מרגיש בזה טעם וזה עושה לו הרגשה טובה.
