"סדר ונקיון" לעומת "כנות וערלכקייט"
השוואות כאלו ואחרות, הביאו את כותב השורות לחשיבה, עיון, וקצת תובנות. בתקווה, שהשלמות תשרור בכל חלקה טובה, ובנתיים, התובנות יעמידו את המבקר בפרופורציה הנכונה.
בעידן של היום, בו אנו נתקלים במוסדות הרשות, באישים, חברות, ועוד. בהם הסדר והנקיון שולט להפליא. לעומת מקומות היקרים לנו, אשר אנו מאוכזבים ממדת הסדר השולט שם, אין מנוס מלתת את הדעת, על מעלת הסדר והנקיון לכאורה, וההערכה הנובעת מכך לאישים ו/או המקומות אשר מעלה זו מאפיינת אותם.
בהנחה פשוטה, ברור ופשוט לכל בר דעת, שהסדר והנקיון הוא תוצאה של שליטת הדעת, עם יכולת הפעלה של פעילות כזו או אחרת, למען התוצאה המתבקשת. ההיפך. אי סדר ונקיון, תוצאה של חדלון חושים, חדלון שליטת הדעת, או חדלון הפעלת הפתרון המעשי לכך.
גם מתוך הנחה זו. נתאר לעצמינו, אילו האמצעים העומדים לרשותינו, היו מאפשרים הפעלת מנגנון שמירה על הסדר והנקיון, בכל המקומות היקרים לנו, וכי היה אי מי אשר היה נמנע מכך?
אולם, גם הנחה זו הינה ראשונית ושטחית, בפועל, מצטרפות סיבות נוספות למציאות כזאת או אחרת.
אדם האמון על חיי חיצוניות, שכבוד הוא לפי מידת יחצנות"ו, ומכובדות הוא לפי סממנים חיצוניים כאלו ואחרים, פשוט וברור שהדגש על עניין הסדר והנקיון הוא בראש מעייניו, הוא גם יכול לכעוס מאוד ולשכוח את כל הנימוס שלו, אם משרתו יכשל במשימתו, הלא חייו תלויים לו מנגד?!.
אולם אדם האמון עלי כנות לבו, זכות כפיו בינו לבין קונו, ערלכקייט טהורה ללא סיגים, בזה כבודו שלו עצמו, ובזה תמדד נכבדותו, הכי נצפה ממנו שישקיע בעניין באותו מדה כקודמו?
התוצאה, אכן כואבת, עשויה להרחיק ליבות בינוניים, הנוער אינו בשל דיו לקלוט את העומק, ברור, שנדרש הרבה מאמץ לשפר, אבל הבה, לא נביא את עצמינו למחשבות, תחושות, ומסקנות, אשר אינם נכונות בעליל, ורק בגלל חוסר התובנות שלנו בעניין.
 |
|
|
