דרשה (?!) לפרשת ראה תש"ע

שמאיפישמן– דרשהלפרשתראה תש"ע(גליון 89) Blog.tapuz.co.il\shammaidvartorah

==באותיות גדולות==

ספר "חסיד לעת מצוא" – חלק ב'

על מעלת המקיים גמילות חסדים בגופו

בעניין החילוק בין המקיים גמילות חסדים בממונו למקיים גמילות חסדים בגופו

אקדים ואומר כי אנוכי המחבר אינני מוסמך לפסוק הלכה וכל הדיון הוא ברמה הערכית והמחשבתית. אני מניח כי ישנם דיני צדקה בהם כל יהודי חייב, דוגמת מעשר כספים וכד', כפי שכתב מרן החפץ חיים בספר "אהבת חסד" (ב', י"ח) "טוב שירגיל את עצמו להפריש מעשר ... עשר בשביל שתתעשר". הדיון כאן הוא בדברים שהם מעבר לחובות הרשמיות של ההלכה מה שמכונה מעשה חסידות.

 השאלה היא מה ההבדל בין אדם שתורם זמן לבין בן אדם שתורם כסף ? נניח שאדם מסויים תרם בניין לאגף בבית חולים, עניין של חמישה עד עשרה מיליוני דולרים. בתוך אותו בניין מתחילים לפעול רופאים ואחים שמצילים חיים וגם כל מיני "כוח עזר" ומתנדבים אשר למשל מאכילים בכפית את החולים שקשה להם לאכול לבד. למי יש זכות יותר גדולה ? לתורם הבניין או לחברים העוסקים במלאכה ? יכול להיות מצב שבא תורם יהודי מחו"ל ותורם אמבולנס. למי יש זכות יותר גדולה – לתורם האמבולנס או לצוות הרופאים, הנהגים, הפרמדיקים, המתנדבים והמוקדנים למיניהם ? יש קו חינם לעזרה נפשית לאנשים שחס ושלום רוצים לשלוח יד בנפשם – למי יש יותר זכות : למי שעונה לשיחות או למי שמשלם את חשבונות הטלפון ?

 התשובה היא שלכל אחד מן התורמים – אלו שתורמים בגופם ואלו שתורמים בממונם יש מעלה אחרת וערך אחר ונדונים בסקאלה אחרת לגמרי. הטענה שלי היא שעצם המאמץ והחוויה של התורם בגופו משאירים על תורם כזה יותר רושם נפשי מהאדם המקבל החלטה להיפרד מסכום כסף גדול ככל שיהיה בהינף חתימת שיק. כלומר אני טוען שגם זה שתרם את האמבולנס יפיק תועלת נפשית אם ישב עם חולים. אפשר לתרום סכום מסוים לטובת הקו החם לעזרה נפשית ואפשר באותו זמן להתעניין במה שקורה במוקד. מי שעסוק מאוד ויכול לקיים את מצוות החסד רק בממונו ולא בגופו יכול להרוויח הרבה נקודות בשמיים וגם להרגיש כמי שנולד מחדש. אבל חוויתו תתעצם אם יעסוק קצת בהתנדבות.

לספר הזה קוראים "חסיד לעת מצוא" אבל גם ניתן לקרוא "חסיד לעת מצווה". כמה מצוות ממתינות לנו כדי שרק נקטוף אותן. כמה חולים יושבים בחדר אוכל ומחכים לאחות שתסיים עם החולה הקודם ותאכיל אותם בעודם רואים את האוכל על הצלחת. האם לא תבואו ותתערבו רק כדי לחסוך מהזקן המתנה זו של חמש דקות עד שהמזון בא אל פיו ? יושב המתמודד עם בעיה נפשית בחצר בית החולים לחולי נפש אחר הצהרים כשאין פעילות ואין נפש חיה מדברת איתו. מי החבר שלו ? קופסת הסיגריות. מה הוא רוצה ? נקניק קבנוס ? עוגת גבינה עם צימוקים ? חומוס עם בשר ? מסתובב הבן אדם הנכה או המוגבל וסופר את הפחיות והבקבוקים שיש לו בשקית כדי ללכת לסופרמרקט לקבל כמה שקלים, לא תביא לו את הפחיות שלך ? המצוות מחכות בכל פינה וממתינות לך לעשות אותם.

רציתי לסיים פרק זה בנגיעה פוליטית ולומר שכאשר עם ישראל נמצא בצרות, והריבונות היהודית של המדינה הופכת מושא ללעג, כאשר חיים רמון לא מועמד לדין באשמות כבדות, כאשר אנו לא יודעים אלו מהשכונות של ירושלים נמצאות על שולחן המשא ומתן החשאי, זה הזמן להגביר את הסולידריות בין אוהבי התורה ועם ישראל, היהודים הרחמנים בני רחמנים, ולהתחיל לעזור אחד לשני ולהתנהג באחווה. הרי הרוח היהודית והציונית תנצח בכל מקרה גם תחת משטר קשה. והמפתח להצלחתנו להתמודד עם הימים הקשים הממשמשים ובאים ח"ו הוא בלימוד השפה הערבית ובעשיית מעשי חסד זה עם זה. לכן שני הארגונים המהווים את מוסדות "דגן שמים" – הועד ע"ש מוצקין לקידום הוראת הערבית וחברת תורה וחסד סן סימון ע"ש חיים כהן פועלים ביחד ומדובר באותן נפשות פועלות.

שבת שלום לכולם ונמשיך בשבוע הבא בנושא השפעת גירושין בגיל צעיר על נטישת הסבא בגיל מבוגר.