"לולי" ו"לולא" בלשון התורה

הנה דברי תוס' [מגילה כא ע"א]

ראו את זה:
אלולא (eelule), אלולי (eeluley): 
מילת תנאי, אם לא, חיבור של אילו + לא
1. פסוקית תנאי בטל + שם עצם: 
"אילולא האוכל הטוב, לא היינו נהנים".
האוכל היה טוב. המשפט מציג תרחיש שבו האוכל לא היה טוב (ואז לא היינו נהנים). זהו תנאי בטל, מאחר שהאוכל היה טוב, והתרחיש החלופי לא יכול לקרות לעולם. התוצאה: מינוס (אילולא האוכל הטוב) ומינוס (לא היינו נהנים) = פלוס. אוכל טוב = הנאה (למאמר על שלילה כפולה).
"שאילולא היא לא ברא הקב"ה את עולמו" (סדר נשים, מסכת נדרים, דף יב, ב פרק ג הלכה ט משנה) 
"אילולא שהדבר כתוב לא היה אפשר לאומרו" (סדר נשים, מסכת סוטה, דף ח, ב פרק א הלכה י גמרא) 

2. פסוקית תנאי בטל + פועל.
"אילולא עזב, היה מבחין בשינוי".
המשפט מציג תרחיש שבו הוא לא היה עוזב (ואז היה מבחין בשינוי). זהו תנאי בטל, מאחר שהוא עזב, והתרחיש האפשרי לא יכול לקרות לעולם. התוצאה: מינוס (אילולא עזבת) ופלוס (היית מבחין) = מינוס. עזיבה = חוסר הבחנה.
"אמר רבי אבין אילולי כתבתי לך רובי תורתי" (ירושלמי, דף יג א, פרק ב, הלכה ד גמרא) 
"שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל... ה' הוא האלהים... לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות" (סדר מועד, מסכת תענית, דף טו, א פרק ג הלכה ד גמרא) 

3. אילולי לא, אילולי כן, אילולי כך = אם הוא לא היה נוהג כך, אם המצב לא היה מתרחש.
דוגמאות ממילון אבן שושן: "שאלולי לא הסתיר פניו, גלה לו הקדוש-ברוך-הוא למשה מה למעלה ומה למטה" (שמות רבה ג); "ולמדו (את יוסף) שבעים לשון, שאלולי כן לא היו המצרים מקבלים את יוסף לשליט עליהם" (במדבר רבה יד); "רבון העולמים, לעולם אין אתה בא עלינו אלא במדת הרחמים, אלולי כך לא היינו יכולים לעמד אפלו שעה אחת" (פסיקתא רבתי, קסו). 



לולא (lule), לולי (luley)
מילת תנאי, שקולה ל"אילולי", חיבור של לו + לא 
"לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" (שופטים יד, יח). 
"לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם, איש מאחרי אחיו" (שמואל ב, ב, כז)