|
|
| נשלח ב-5/7/2004 22:51 |
 |
| |
ועדות הצדקה, זה טוב לעניים?
החברה החרדית התברכה במאות ארגוני עזרה וחסד לנזקקים. לחולים, לקשישים, למשפחות במצוקה כלכלית, ליתומים ואלמנות, חתנים וכלות, ועוד היד נטויה. ועדות הצדקה עורכות מגביות מספר פעמים בשנה, ובכל יום אנו מתבשרים על פתיחת קרן חדשה לפלוני ולאלמוני. לכאורה ארגונים אלו אמורים להקל על בעיית העוני והמצוקה הרווחים כל כך בחברה החרדית. אולם בחינה מעמיקה של הדבר מעלה את התהיה: אולי ההיפך הוא הנכון? אולי ארגונים אלו מעמיקים את העוני בחברה החרדית בצורה משמעותית?
אין זה סוד שנורמות שהשתרשו במחנינו בעשרות השנים האחרונות, הן בענין הפרנסה, כשרוב הגברים אינם משתלבים במעגל העבודה. והן בהוצאות הגדולות, ובעיקר לנישואי הילדים, בקניית דירה על ידי ההורים. הם הגורמים העיקריים לגידול בקריאות המצוקה. ניתן להניח שהידיעה של כל אחד שבמידה ויקלע למצב חמור יירתמו לעזרתו מעכבת אותו [לכל הפחות בתת מודע] מלשנות את ההליכה בתלם בנורמות אלו. נמצא שההתרמה למקרים אלו רק מעודדת אחרים לעשות זאת.
בפרט אמורים הדברים, בנוגע להלוואות הניטלות כיום ללא ידיעה מהיכן לפורעם, כשהכספים מגולגלים מגמ"ח למשנהו. הנהגה זו אסורה בהחלט, ונקרא על כך "לווה רשע ולא ישלם". אולם בקריאות המצוקה נמצאת תמיד הפיסקה "ושקע בחובות כבדים". בכך ניתן בדיעבד עידוד לאחרים לנהוג ג"כ כך. שכן על מעשה פסול שגרם לעושהו בעיה כלכלית קשה לא מסתבר שיצאו בקול קורא לתרום ממיטב כספינו.
השאלה היא: האם לא ראוי למנוע את איסוף הכספים במקרים כאלו, או לכל הפחות לעורר שאלו הן הנהגות פסולות? מצינו גם בגמ' מקרים של מניעה מנתינת צדקה משום חשש של מכשול לעתיד לבוא. כפי שמסופר על רב הונא שהיה קונה בימי שישי את כל הסחורה שנשארה בשוק ומשליכה לנהר. ולא נתנה לעניים כדי שלא יימנעו בשבוע הבא מלקנות. אפי' בפדיון שבויים שהיא המצוה הגדולה ביותר, תיקנו להמנע מכך במקרים העלולים להביא מכשול. כמו במוכר עצמו לעכו"ם, או במקרה שהעכו"ם דורשים יתר מכדי דמיו.
עצם פעילותם של ארגוני הצדקה אך ורק בטיפול לאחר מעשה, ללא נקיטת שום פעולת מניעה כדי שלא יגיעו עוד רבים למצב זה, מזכירה במידה רבה את הקמת בית החולים מתחת לגשר השבור. הסיבות לכך הם, ראשית משום שהזרקורים מופנים יותר לפעולות הצלה מלפעולות מניעה. וכן החשש ממאבקים עם גורמים שמרניים וקיצוניים, הנאבקים בכל שינוי בכיוון זה.
בחוברות שחולקו על ידי ועד הרבנים לעניני צדקה בפורים תשס"ד, הובא שהגאון ר' שמואל וואזנר שליט"א עורר בכינוס הועד, על הצורך שלהם למחות באלו המוציאים הוצאות גדולות מדי לנישואי ילדיהם. אולם נדמה שדבריו אלו הם קול קורא במדבר.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 05/07/2004 22:58:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 23:08 |
|
| |
לענ"ד אין להתאכזר על אותם אומללים ששקעו בחובות , מכיון שהם באמת לא אשמים במצבם בדרך כלל. הם קרבן של הסיסטם שדורש מהם זאת , אם אינם רוצים לראות את צמותיהם המלבינות של בנותיהם היושבות ברווקותן או לחילופין לחתן אותם עם כל המרבה במחיר (ומאיפה יש להוריהם של אותם 'אלטע בחורים' כסף להרבות במחיר ?) .
המציאות הנוכחית דורשת שינוי ברמת הכלל , בנורמות הציבוריות . אבל איני יודע באיזה דרך יכול היחיד להשפיע בכיוון הזה . אשרי מי שתופס עצמו כאשר עוד לא מאוחר והולך ללמוד מקצוע ולעבוד ואינו שם לב להטפות אודות מדת הבטחון .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2004 06:15 |
|
| |
אכן העירו כבר על דבריו של פותח האשכול
לגופו של ענין, חלה התקדמות גדולה מאוד מאוד בענין, בתוך עמי אנוכי יושב, אין לי זמן כרגע להאריך ואולי בפעם אחרת.
אי אפשר לעשות מהפכות ברגע אחד, ומה שקורה היום בציבור הינו הרבה יותר ממהפכה, תוך שנים ספורות הכל יראה אחרת לגמרי, מהפכה כזו בשנים ספורות הוי אומר מהפכה בקצב מואץ, יותר מהר? המרכבה עלולה להתהפך כליל ולהשבר, או שלזה גם יש חותרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2004 08:04 |
|
| |
הזמן לפסול את ארגוני הצדקה, כאשר האלטרנטיבה תהיה מושרשת והאכילה מיגיע כפיים לא תהא בושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2004 08:13 |
|
| |
קיים ארגון חסד בשם פעמונים שמפעילים אותו יהודים מבית אלומבני ברק והוא מנסה לתת עזרה מעמיקה יותר ליהודים שהסתבכו, הן בסגירת מעגל הגמ"חים והן הצמצום הוצאות ובנית תקציב מאוזן.
לצערנו, גם רכישת מקצוע אינה תמיד ערובה למציאת עבודה וההקורה בשוק ההי טק יוכיח.
ועדיין רצות שמועות, על ראשי ישיבה שמעודדים את תלמידיהם לתבוע, והלוואי ואני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2004 09:57 |
|
| |
כוונת הדברים איננה למנוע את הצדקה בפועל ממי שכבר נקלע למצב כלכלי חמור, אלא רק לפעול בד בבד גם בהסברה שזו איננה הדרך הראויה. שכן במצב הקיים יש משום מתן לגיטימציה לנוהג פסול זה. הטענה שהיחידים מוכרחים לנהוג כן על מנת שלא יראו את בנותיהם מזדקנות כואבת מאוד, אולם כמדומני, שנטילת הלואות ללא כיסוי, היא חציית קו אדום, שכל סיבה שהיא איננה מצדיקה אותו. כשם שאיש לא יפרוץ בנק לשם כך. עדיף שיחזר על הפתחים לקבלת צדקה, ולא יטול הלוואות שאינו יודע איך יחזירם.
הטענה שקודם יש ליצור את האלטרנטיבה ואח"כ לקרוא תיגר על ועדות הצדקה, איננה נכונה. שכן לטענתי אדרבה היא הנותנת, דבר זה הוא המעכב הגדול ביותר ביצירת האלטרנטיבה.
הצעתי היא קביעת גדרים ברורים מכאן ולהבא כשרק מי שישמור עליהם יוכל להעזר בקופות הצדקה והגמ"חים. בדרך זו מסתבר שמהר מאוד יימנעו רבים מלהוציא הוצאות הרבה מעבר ליכולתם. במצב זה גם יתכן שכבר לא יהיה חשש גדול להתבגרות הבנות שכן בודדים יוכלו לתת את הניתן היום.
באשר לראשי הישיבות המעודדים דרישות גבוהות, בודאי שהדבר איננו ראוי, אולם כל עוד המדובר במי שיש ביכולתו לתת, ניתן להבין זאת. הבעיה הגדולה היא הנסיון של כולם, עניים כעשירים, לחיות באותה רמת חיים. ועל זה ניתן להליץ את דברי חז"ל "לא חרבה ירושלים אלא מפני שהשוו בה קטן וגדול" [שבת קיט,ב]
ארגון "פעמונים", הוא אמנם דוגמא למופת לארגון צדקה, המקיים את המצוה בהידור רב, מתוך מחשבה רבה כיצד להעמיד את האנשים על רגליהם. לצערי פעילותו מתמקדת בציבור הדתי ולא החרדי, ולדעתי הוא צריך להיות המודל גם לועדות הצדקה בציבור החרדי.
איש איננו טוען שלימוד מקצוע הוא ערובה למציאת פרנסה, ויש רבים שמוצאים את פרנסתם ללא הכשרה כלשהי. התקוה והבקשה היא שהעסקנים היקרים, ישקיעו חלק ממרצם הרב להעמיד אנשים על רגליהם, ולא בחלוקת כספים. כדברי המשל המפורסם על נתינת חכה במקום חלוקת דגים. בתחום זה במעט פעילות ניתן לעשות הרבה יותר. כמו שהביא רש"י עה"ת על הפסוק "והחזקת בו" את המשל של חז"ל למשא שעל החמור "עודנו על החמור אחד תומך בו ומעמידו נפל חמשה בנ"א אינם יכולים להעמידו".
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 06/07/2004 10:10:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2009 19:16 |
|
| |
לאחר חמש שנים
| בןציוןכהנא כתב: |  | | הטענה שקודם יש ליצור את האלטרנטיבה ואח"כ לקרוא תיגר על ועדות הצדקה, איננה נכונה. שכן לטענתי אדרבה היא הנותנת, דבר זה הוא המעכב הגדול ביותר ביצירת האלטרנטיבה. |
|
עברו חמש שנים, והשאלה עדיין נשאלת, האם ועדות הצדקה אינן כלי בידי העסקנים/רבנים להשאיר את הציבור בעוני.
אלמלא ועדות אלו, המצב היה גרוע מספיק בכדי שהציבור יבין שמרמים אותו.
אולם היכולת לעזור לפחות חלקית, גורמת להרגשה שיש מי שדואג (כמובן על ידי דאגה לתרומות) ובמקום שהציבור יבחר לסייע לעצמו (ובעיקר לילדיו שעדיין ניתן לחנכם), הוא מעדיף בעינים עצומות לרווחה, לשלוח אותם לעוני מחפיר.
נ.ב. באותה תקופה גם היה ניתן לדואג ללימודי ליבה לכולם (על טהרת הקודש) אולם דאגו, מי שדאגו, שהציבור ישאר עני.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 01:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 23:19 |
|
| |
| אחרי 'השעה התשיעית': חנות ב'גאולה'
מי שחלף בחודשים האחרונים בכיכר השבת, הבחין במוקד ההתרמה של 'ועד הרבנים' הפועל מתוך חנות להמרת מטבע • ב'קופת העיר' ראו את ההצלחה ושכרו חנות משלהם, ב-6000 דולר • תמונות |
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=13969&cat_id=1
גבאי צדקה שלא ישנים מדאגה לתרומות.
אולי ראוי שלא ישנו מדאגה שלא יהיו עניים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2010 23:26 |
|
| |
על פי ההלכה הצדקה המעולה ביותר היא להוציא את העני ממעגל העוני אבל לא על זה רציתי לדבר הכותבים מעלים את בעיית "הסידור מלא" אני כמו רבים אחרים מוכן להחזיר לחמי את כל כספו אבל אני יודע שבבוא היום חתני לא יעשו כן אז גם ללקות וגם לאכול את הדגים? אבל זה רק הסימפטום של בעיה שעליה נוכל להתגבר אם נרצה והיא: חברה שחיה בעולם משתנה חייבת סמכות עליונה שתדע להתאים את הנורמות היישנות למציאות אצל "חסידים" יש אדמו"ר ששם גבולות אבל אני לא מקנא בהם ולא רוצה לחקות אותם מה דעתכם על חלופה דמוקרטית?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2010 23:45 |
|
| |
א) רבותי, גם בסדום אמרו "נחלק חכות ולא דגים" - והם 'סדומניקים'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כך אמר אחד מגדו"י על 'טוב ליבו' של נתניהו שרצה שהציבור החרדי ייצא לעבוד...
ב) כל מי שאין לו פתרון מעשי טוב יותר - שלא יבקר את השיטה הקיימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 09:22 |
|
| |
| בחגוויהסל כתב: | |
א) רבותי, גם בסדום אמרו "נחלק חכות ולא דגים" - והם 'סדומניקים'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כך אמר אחד מגדו"י על 'טוב ליבו' של נתניהו שרצה שהציבור החרדי ייצא לעבוד...
ב) כל מי שאין לו פתרון מעשי טוב יותר - שלא יבקר את השיטה הקיימת.
|
|
א. בתנ"ך שלי כתוב אחרת (יחזקאל טז, מט): הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. שום מילה על חכות ודגים.
ב. כמדומני שלנתניהו יש פתרון מעשי טוב יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 12:58 |
|
| |
היתה הפגנה גדולה של מובטלים, הלכו וצעקו לחם -עבודה לחם עבודה, תעשין שעמד והסתכל בהפגנה ראה בחור שמצאה חן בעיניו, קרא לו ואמר,
אתה רוצה לעבוד? הנה הכרטיס שלי ,התיצב מחר בבוקר בשערי המפעל, ומובטחת לך עבודה בשכר נאה,
השיב לו הבחור- תגיד- יש פה עשרות מפגינים, מדוע נטפלת דווקה אלי? עשיתי לך משהו?
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 04/03/2010 13:01:03
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2010 11:21 |
|
| |
שו"ע יו"ד סי' 'רמט' סעי' ו' "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל ועל זה נאמר והחזקת בו"
שו"ע יו"ד סי' 'רנה' לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות וכו' ואפילו היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ואל יצטרך לבריות"
אני לא מקבל את הטענה שאין פיתרונות אחרים משום שלא רק שיש פיתרונות אלא גם יש כסף לממן אותם במקום לקנות דירה לזוג אפשר לממן לאישה מקצוע יותר ריווחי ומבוקש מהוראה. תאמינו לי שהזוגות הצעירים יהיו אסירי תודה למי שיתן להם להסתדר בעצמם ויפתור אותם מהצורך לקנות דירות לכל יוצ"ח.
כל זה בהנחה שהבעל הוא בן עלייה ששקוע ראשו ורובו בלימוד אבל אם הוא עוד אחד מרבבות מכיני הכוס תה ילך גם הוא ויפרנס את ביתו במקום לשקוע בבטלה שמביאה לידי שיגעון.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2010 13:18 |
|
| |
האם השפיעו בתי הדפוס על ההלכה?
ממלא
לדעתי לא ניתן להפריד בין שיטתו ההלכתית של הגר"ע לבין הנהגתו הציבורית מה גם שהגר"ע בעצמו לא עושה את ההפרדה הזו ובפרט בספריו האחרונים אך הואיל דנפק מפומיה דמר...
אחת הנקודות המצריכות בירור במשנתו של הגר"ע היא ההליכה אחר רוב פוסקים אמנם הגר"ע עצמו כותב שאין רבותא באפושי גברי אלא רק הפוסקים המפורסמים אך עצם ההליכה אחר רוב מיקרי כלומר רוב שלא הגיע מכח בי"ד שדנו בדבר יכולה לגרום לדעת מיעוט להחשב לדעת רוב משום שהיא גורמת לדעות של רוב פוסקים שלא חשו לדעה מסוימת כי ראו בה דיקדוקי עניות להחשב למיעוט כנגד האחרונים שהזכירו דעה זו בגלל שידעו שהם בעצם מחדשים כאן הלכה. פעמים גם נובעת שתיקתם של הפוסקים מכח זה שהיה ברור שהם הולכים אחר שיטתו של הגדול שבימהם כך למשל אילו היו כל תלמידי הבן איש חי מוציאים ספרים וכותבים את דעתם שהיא כמובן דעתו של הבא"ח לא היה יכול הגר"ע לדחות את דעתו מכח רוב פוסקים.
נמצא שההליכה אחר רוב ספרים לא בהכרח תגרום לנו ללכת אחר רוב דעות גם אם נניח שצריך ללכת אחר רוב דעות שאינם בי"ד.
עד כאן הדברים אמורים על מחלוקות שניתגלעו בעינינים נקודתיים אך רוב מחלוקות הפוסקים משתלשלות מאסכולות פסיקה שהתפתחו בעדות ישראל ובזה יש יתרון מובהק לעדות שהיו מרובות אוכלוסין ולמקומות שבהם היו בתי דפוס מצויים ושבהם היה נוהג להעלות על הכתב כל חידוש.
בענין זה ראה רמב"ם פ"י מהלכות סנהדרין ה"ה שגם בבי"ד "שנים שאמרו טעם אחד אפילו משני מקראות אין נמנין אלא באחד" ואין לומר דס"ל להגר"ע כהגהות הרמ"ך שם שכ' "אם יאמרו שנים ממקרא אחד מונין להם בשנים" שהרי ס"ל שהספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן אפילו בשו"ת וכתב שם מרן בכס"מ "לא מבעיא אם הם ממקרא אחד דלא חשיבי אלא בחד"
אגב בהקשר למה שכתבתי לממלא גם בהסכם אוסלו הלך הגר"ע אחר רוב דעות של האלופים שהובאו לפניו ודחה את דעת המיעוט של רחבעם זאבי.
הוי מתאבק בעפר רגליהם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2010 13:47 |
|
| |
האם השפיעו בתי הדפוס על ההלכה?
ממלא
לדעתי לא ניתן להפריד בין שיטתו ההלכתית של הגר"ע לבין הנהגתו הציבורית מה גם שהגר"ע בעצמו לא עושה את ההפרדה הזו ובפרט בספריו האחרונים אך הואיל דנפק מפומיה דמר...
אחת הנקודות המצריכות בירור במשנתו של הגר"ע היא ההליכה אחר רוב פוסקים אמנם הגר"ע עצמו כותב שאין רבותא באפושי גברי אלא רק הפוסקים המפורסמים אך עצם ההליכה אחר רוב מיקרי כלומר רוב שלא הגיע מכח בי"ד שדנו בדבר יכולה לגרום לדעת מיעוט להחשב לדעת רוב משום שהיא גורמת לדעות של רוב פוסקים שלא חשו לדעה מסוימת כי ראו בה דיקדוקי עניות להחשב למיעוט כנגד האחרונים שהזכירו דעה זו בגלל שידעו שהם בעצם מחדשים כאן הלכה. פעמים גם נובעת שתיקתם של הפוסקים מכח זה שהיה ברור שהם הולכים אחר שיטתו של הגדול שבימהם כך למשל אילו היו כל תלמידי הבן איש חי מוציאים ספרים וכותבים את דעתם שהיא כמובן דעתו של הבא"ח לא היה יכול הגר"ע לדחות את דעתו מכח רוב פוסקים.
נמצא שההליכה אחר רוב ספרים לא בהכרח תגרום לנו ללכת אחר רוב דעות גם אם נניח שצריך ללכת אחר רוב דעות שאינם בי"ד.
עד כאן הדברים אמורים על מחלוקות שניתגלעו בעינינים נקודתיים אך רוב מחלוקות הפוסקים משתלשלות מאסכולות פסיקה שהתפתחו בעדות ישראל ובזה יש יתרון מובהק לעדות שהיו מרובות אוכלוסין ולמקומות שבהם היו בתי דפוס מצויים ושבהם היה נוהג להעלות על הכתב כל חידוש.
בענין זה ראה רמב"ם פ"י מהלכות סנהדרין ה"ה שגם בבי"ד "שנים שאמרו טעם אחד אפילו משני מקראות אין נמנין אלא באחד" ואין לומר דס"ל להגר"ע כהגהות הרמ"ך שם שכ' "אם יאמרו שנים ממקרא אחד מונין להם בשנים" שהרי ס"ל שהספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן אפילו בשו"ת וכתב שם מרן בכס"מ "לא מבעיא אם הם ממקרא אחד דלא חשיבי אלא בחד"
אגב בהקשר למה שכתבתי לממלא גם בהסכם אוסלו הלך הגר"ע אחר רוב דעות של האלופים שהובאו לפניו ודחה את דעת המיעוט של רחבעם זאבי.
הוי מתאבק בעפר רגליהם
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
