תפילין במוסף של ראש חודש

כמדומני שזה על פי קבלה הואיל ואומרים קדושת כתר (אין ספרי תחת ידי ואני כותב מהזכרון) וכתבו אחרונים שיש לדון לפי זה מדוע גם מתפללי נוסח אשכנז חלצים את התפילין.
עכ"פ גם מי שחשוב את עצמו לאנוס התבונה יכול לחולצם ואין זה דומה לתפילין בחול המועד, כי הוא כבר הניח תפילין היום.

התכונתי שההיתר שלנו לא להניח תפילין כל היום הוא מפני שאנו אנוסים מכל מיני סיבות.(נושא מענין בפנ"ע איך שינו דבר כזה וידועים דברי הגר"א).ולפי זה בתפילה זה זמן שאנו לא אנוסים כל כך - אחרת הינו מורידים מיד את התפילין .אלא רואים שבתפילה יש אפשרות וממילא המצוה חלה בצורה המקורית שלה - להיות תמיד עם תפיליןץואם כן יש בעיה להוריד את התפילין כי אתה מחויב מדאו' כי אין אונס אז.

אם אינני טועה זה מופיע ב'ספר הבהיר' או באחד מספרי הקבלה הקדומים האחרים ['קדומים' במובן היחסי של המילה, ואכמ"ל]

על כל פנים, מה שמעניין הוא שגם לפי דעה זו ה'איסור' הוא דווקא בחזרת הש"ץ משום שאומרים 'כתר' בקדושה, כלומר שמי שמתפלל ביחידות או יודע שיספיק לסיים את התפילה ולהוריד את התפילין לפני הקדושה לכאורה לא צריך לחשוש לכך.

הנימוק של "קדושת כתר" הוא חלקי בלבד.
אני מצרף את מה שכתב על כך ר' שמואל פנחס גלבד (מח"ס אוצר טעמי המנהגים)

***************************************************
הטעמים שבראש חודש חולצים התפילין לפני תפילת מוסף:
א. משום שתפילת מוסף במקום קרבן מוסף, ודומה אז ליום טוב, שאין מניחים בו תפילין.
ב. פסוקי קרבנות המוסף, שאנו מזכירים בתפילת המוסף נקראים "אות", ולכן אין ראוי להיות באותה שעה "אות" של תפילין.
ג. לפי נוסח ספרד אומרים בקדושת מוסף "כתר יתנו לך", לפיכך משום כבודו של כתרו של הקב"ה, אנו חולצים כתר התפילין.

כל הטעמים הללו נשמעים מוזרים מאוד לדעתי.
בגלל שיש קרבן מוסף זה דומה ליו"ט? הכהנים במקדש גם הורידו תפילין בהקרבת מוסף?
איפה זה נקרא אות?
ההסבר השלישי עוד מתקבל איכשהו וגם לא מוכרח כי אין השואה כלל בין כתרנו לכתרו וחוץ מזה שהכתר הוא ע"י אמירת קדושה ולא נראה שיש משמעות מיוחדת לקדושה של מוסף אלא סגנון אחר(למי שיש רעיון מה ההגדשה במוסף) של פיוט ואם כן כל קדושה נותנים כתר וצריך להוריד תפילין.

"אם תראה חריף ומפולפל ומביא ראיות לשקר... ואחד שאינו מפולפל כל כך, אלא ישרן, היה אתה עם הישר, ולא עם המעקל" (ספר חסידים, סימן תתתתרט"ז).

ישרן

הטעם הוא ע"פ הקבלה.וגם אם נמצא טעמים ע"פ הפשט,עיקר המנהג הוא מפני הקבלה.וכיון שאין מניעה הלכתית בחליצתן ,נתקבל ללא קושי מיוחד.

לכאורה היה לשאול לפי מאי דאיתא בספרים שגנאי לת"ח להתפלל ללא תפילין.אם כך מדוע נתקבל המנהג הזה.והתשובה בפשטות כי הגנאי הוא בהימנעות שאינה מטעמים של יראת ה'.אבל הכא הרי נמנע מפני שירא את דברי חכמים.וזהו היפך הגנאי.

כל הטעמים שהוזכרו כאן הם ע"פ הפשט.לפי הקבלה הסיבות הן הרבה יותר עמוקות.אבל למי שאינו חושש לדברי קבלה כלל ועיקר.ומתפלל ביחידות.כך שאין בעיה של משנה ממנהג המקום.לעניות דעתי נכון הוא שיניח תפילין אף במוסף.שהרי ממילא כופר הוא בדברי קבלה.ואם לא יניח נמצא שאינו עושה כפי הראוי בממה נפשך.

עומק

1. מי שמתפלל ביחידות ממילא לא מחוייב להוריד את התפילין בתפילת מוסף, הואיל וכל ה"איסור" הוא דווקא להיות חבוש בהם בחזרת הש"ץ בזמן אמירת "כתר". [כך זכור לי מלשון השולחן ערוך, אינני יודע, וכן אינני מוטרד במיוחד, מדברי המקובלים בנידון]

2. הואיל וממילא אנו נוהגים להתפלל מנחה ללא תפילין, נראה לי שאין כל כך משמעות לתפילת מוסף עם תפילין, דמאי שנא ? ומדוע דווקא כאן להחמיר ? [אלא אם כן מדובר על מישהו מ"חסידי" הקבלה שעושה זאת בתור פרינציפ]

האם השארת התפילין כאשר כולם חולצים איננה בבחינת לא תתגודדו?
אגב המשנ"ב מציין שראה "גדול אחד בדורו" שלא חלץ את התפילין

איל

אני מסכים שמן הראוי שלא לחרוג ממנהג הציבור במידת האפשר, ולוּ רק מצד דרך ארץ שקדמה לתורה. ברם בנוגע לדין 'לא תתגודדו' אני חושב שכיום הדבר מאוד מעורפל ולא ברור. האם מותר למשל לספרדי להתפלל לפי נוסח ספרד במנין אשכנזי, ולהפך ?

הרי כיום אנו חיים במציאות בה כל העדות חיות יחד באותו מקום, האם באמת שייך לומר על מי ששומר על מנהגו שהוא עובר על 'לא תתגודדו' ?

עומק-
א. אין דבר כזה טעם מהקבלה בלי שיהיה לו מקבילה בנגלה ופשט שאליה אפשר להתיחס כמבואר בשיעורי דעת על המושג סוד וכן מדברי הגאון שתורה אחת היא ( והדגיש אחד מתלמידיו שלא מצאנו דין " על פי סוד" אצלו כי הכל התבטא גם בפשט ולכן ניתן להתיחס לפשט.
ב.אני טוען שיש בעיה כי הפטור הוא מתפילין שלא בשעת התפילה.באמת מנחה זו שאלה מדוע יש פטור אבל ניתן להבין שזה באמצע היום ויש אונס מעצם הטרחה להשיג תפילין. אבל מי שיש לו אפשרות - אולי באמת חייב.
תודה.

"אם תראה חריף ומפולפל ומביא ראיות לשקר... ואחד שאינו מפולפל כל כך, אלא ישרן, היה אתה עם הישר, ולא עם המעקל" (ספר חסידים, סימן תתתתרט"ז).

ר"צ וישרן.

כמו שכתבתי לעיל הטעם האמיתי הוא ע"פ הקבלה ולא נגע ולא פגע בגלל *נוסח* זה או אחר אלא בבחינות אחרות לחלוטין.ועיין בשו"ת הרדב"ז ובשו"ת הרמ"ע מפאנו ובב"י או"ח בהתאם לזוהר ובשו"ת יבי"א ובכף החיים דזה אף ביחיד.ועיין בכתבי האר"י והרש"ש.ותבין.

על ההתאמה בן הנגלה לפשט ,זה עניין אחר.ואכמ"ל.

כלל דמילתא לעולם אל ישנה האדם ממנהג הציבור ואל יהא מן המתמיהין(גם אם יש מקום להתיר, אין זה ראוי. ודי למבין)

ונכון שישתדל אדם שלא יהו מעשיו סותרין זה את זה.לכן הכופר בקבלה בתפילת יחיד יניח תפיליו כמו בכל תפילה.(כפי השבח הנמצא למתפלל עם תפילין.)

לגבי מנחה-אכן יש הנוהגים להניח תפילין גם במנחה.וזו פרשה אחרת.ואכמ"ל.