| נשלח ב-19/7/2004 10:05 |
|
| |
ראש חודש
חודש טוב.
מי שיכול להביא מקורות על הענין של ראש חודש- האם זו שמחה על ההתקדמות- שעבר חודש או ציון המעגליות והפרק שלפנינו. ופנימיות קצת- אודה לו מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2006 22:47 |
|
| |
ווטו
מתוך דבריך עלה בידי טעם לשבח לחגיגיות ראש החודש.
הדבר בא לציין את לוח השנה התורני הדורש התחשבות בחודשי הלבנה אף שהשנה היא שנת חמה. זה היה נכון אז ונכון גם היום.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2006 06:48 |
|
| |
ימ"י,
גם הנוהג היחיד שניתן היה לתלות שיש בו כמין חג הלוח היהודי שהוא ברכת החמה והירח, מנוסח ברכותיו משמע שאינו שבח על כך אלא על המצאות המאורות בעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2006 18:42 |
|
| |
רמב"ז,
ייש"כ! אך יש לציין שדבריך מתייחסים לנושא המורחב של ר"ח אך לא לשאלת ישרן שמשמעותה בקשת העיקרון דאורייתא. שהלא ב 1 חשיבותו רק כמכשירי מצוה [ול"ד ל"החודש הזה" שיש בו מצוה למנות ניסן ראשון בהקשר יצי"מ], ב 2 הוא דימיון רחוק שלא נמצא בהיגיון ולא במקורות שיצטוו לקבוע יום לזה ו 3 מבחינת הדיון אינו קיים [אם כי יכולת לכלול בו את 2].
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2006 10:44 |
|
| |
וטו,
1. ברוך תהיה.
2. ברור שמדאורייתא, פרט לדיני קידוש החודש והתחלת ספירת ימי החודש, אין בין ראש חודש לשאר ימים אלא קרבנות המוספים, הזהים, שלא במקרה, לקרבנות המוספים של פסח ושבועות.
3. מכאן שלשאלתך, אע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר יש. כמו כן אסור לשכוח שהתורה ציוותה עלינו לקיים גם דינים מדרבנן, בפה"ש שעבר, לדעת הרמב"ם בספר המצוות. הווי, גברא רבא אמר מילתא - לא תחוכו עליה, והלכה כוותיה כאן.
4. "מאז שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה". לפיכך פסקות 2 ו 3 בהודעתי הקודמת הן פחות חשובות מפסקה 1 ההלכתית. ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2006 14:48 |
|
| |
רמב"ם, לא הבנתי את הערתך על כך ששיר של יום שבת דוחה את השיר של שאר הימים? האם אתה מתייחס למצב שבו שבת חלה ביום ג? זה מזכיר לי את סוגיית גדול והקטין. כעת אני חושב שאולי התכוונת לשאר ימים מיוחדים (ימים טובים וכדו').
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2006 10:21 |
|
| |
הרב מיכי,
" 'ימוטו' ידחה " ! ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2009 13:43 |
|
| |
מרובקה: בגדי שבת בראש חודש, מקרה בוחן ליצירת מנהגים
שחתי היום עם מאן דהו שהתפלפל עימי האם מותר/צריך ללבוש בגדי שבת בראש חודש אב.
הבחור נקט כדבר מובן מאיליו שאמורים ללבוש בגדי שבת או לפחות חולצה לבנה בראש חודש, וכל הדיון שהסתפק בו הוא מה דין ר"ח אב.
ניסתי לומר לו שאין באמת מקור למנהג ללבוש בגדי שבת בר"ח ואף על חוה"מ יש דיונים נרחבים. אמרתי לו שלמייטב זכרוני בדקתי זאת לפני כעשור ומצאתי רק איזה ספר מנהגים חסדי בן 100 שנים בערך שמביא מנהג זה. והאו לא הסכים שכך הדבר.
לאור זאת חיפשתי קצת בזה וראיתי שמביאים זאת בשם מעשה רב, אלא שבמעשה רב לא מצאתי את זה לפחות לא בהלכות ר"ח.
ולדעתי זה מעלה כמה שאלות מעניינות.
קודם כל מה באמת מקור המנג ללבוש בגדים נאים בר"ח, אבל מעבר לכך, האם כדי לחדש מנהג יש צורך נפשי לומר שהוא כמה שיותר עתיק? מדוע קשה לאנשים להודות כלפי עצמם שהם מחדשים מנהגים, יפים וראוים ככול שיהיו להחזיר עטרת ראש חודש על כנה כמו שנהוג היה בימי התנ"ך "לא חודש ולא שבת".
בברכת שנזכה ללבוש בגדי יום טוב בתשעה באב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2009 13:48 |
|
| |
בעלבעמיו:
שטריימל יוכיח
לא ראינו מי שחובש שטריימל בראש חודש או בחנוכה, אבל בפורים חובשים.
*****
קוטקאנט:
ראש חודש יש בו שמחה ברמה מסוימת.
בכל דור יש מקום להביא שמחה זו לידי ביטוי בדברים הנהוגים בתרבות העכשווית.
*****
אוהב_התורה:
אני לא מבין.
אם אין הגיון וטעם לדעתך, ללבוש בגדים נאים בראש חדש, אל תלבש! וכי מי מחייבך? יש עוד הרבה עבירותך חמורות מאלו, שתתן עליהם דין וחשבון כשיכסך עפר בקבר.
ואם יש טעם, קלוש ככל שיהיה, מה מניע אותך להוכיח את טעותם? הרי לטעמם הם הולכים, ואין בזה הפסד, לא לך, ולא למשפחתך.
ויש דברים הרבה שטובים הם הדורות האחרונים מדורות הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2009 13:51 |
|
| |
כתוב במדרש שבעיקרון ראשי החדשים היו צריכים להיות יום טוב כשאר מועדים וכמו שג' רגלים כנגד ג' האבות כידוע, כך ראשי החדשים היו אמורים להיות ימים טובים כנגד י"ב שבטים.
אבל משחטאו בעגל בטלו ימים טובים הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 00:14 |
|
| |
מעשה רב הלכות ראש חודש (אות קנ"א): "בעת תפילת ערבית דר"ח מרבים קצת בנרות, והוא לובש כובע שבת לכבוד ר"ח שהוא דאורייתא".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2013 08:26 |
|
| |
ראש חודש מוזכר רק בפרשת הקרבנות פנחס ללא שום נימוק. וזאת בניגוד לשאר החגים שקדושתם מסוברת בפרשת אמור ובפרשות אחרות. אמנם בפשט הפסוקים גם הסבה לציון ראש השנה אינה מפורטת והאריך על זה הרמב"ן, וכן הסבה לשמיני עצרת לא נכתבה בפירוש, אך קיים להם אזכור קודם לאזכור בפרשת הקרבנות. מהי אם כן הסבה לציונו של ראש חדש?
בתפילה אנחנו אומרים שראש חדש הוא זמן כפרה, מנא לן? בתורה יש יום כפורים אחד ומניין למדו מסגרי התפילה שראש חודש הוא יום כפרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2013 12:59 |
|
| |
בעל יום כפרה
חולין דף ס :
אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו +במדבר כ"ח+ לה' - אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח. בימי התנ"ך ראש חודש היה חג חשוב
שמואל א פרק כ (יח) וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: זה היה יום שהו עשן סעודות גדולות
מלכים ב פרק ד (כג) וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אתי אַתְּ הלכתי הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם:
הגמרא לומדת מהפסוק האחרון- בר"ה- חייב אדם לקבל פני רבו ברגל! המעניין שרגל בכלל לא מוזכר כאן?
|
|
|
|
|