שידוכים לחרדים שאינם הולכים בתלם

(כבר כתבתי על נושא זה פעם אחד, אבל הוא לא הופיע. אני מנסה שוב.)

יש לי כמה חברים בסביבות גילאי השלשים, מדות טובות, מוכשרים מאד, ופתוחים מאד. מודעים למגוון שיש בעולם הרחב, ואינם שוללים את הטוב בו. ובכל זאת, שאיפותיהם הם לעשות את רצון הבורא כמיטב יכולתם, בשמירת נאמנות לאופיים ולאישיותם.

אלא, שבחורות חרדיות שאתן הם נפגשים אינן יכולות לקבל את הפתיחות שלהם, ולהעריך את מה שיש להם להציע תוך כדי התעלמות מהחסרונות (וישנם חסרונות!). לעומת זאת, בחורות דתיות אינן מסוגלות להזדהות עם השאיפות.

מה שבטוח, שיש גם בחורות חרדיות וגם בחורות דתיות שכן מתאימות להם. אבל איך מוצאים אותן?

בחברה החילונית, אלו שלא מתאימים כל כך למסגרת, מתחברים יחד, וכך אחד מוצא את השני, וקשרים מתפתחים על בסיס של עניין משותף. אבל אצל הציבור החרדי שההפרדה בין המינים היא מוחלטת, איך אפשר לבחור שונה למצוא את השונה ואת האחרת, או לפחות אחת שתעריך ותרצה את זה?

מה היא העצה?

מיימוני:

אין זה ענין למודרנים מול "חניוקים". בחורים אלו, אינם מבלים ימיהם מול הטלויזיה ובטיול ברח' ר' עקיבא או בן יהודה. אלא הם פתוחים למה שהעולם מציע, אומנות, מוזיקה, ספרות וכו' ואינם רואים בזה דבר פסול, אלא אדרבה דברים ראוים להערכה. ויחד עם זאת, הם בחורים שלומדים ועיקר מטרתם הוא לגדול בתורה ויראה. כך שבחורה חרדית רגילה שגדלה עם התהלים ביד והמהר"ל בראש, לא רק שלא מכירה אלא סולדת מהתרבות המערבית. ובחורות דתיות, אינן מתחברות כל כך להקדשת החיים לתורה ויראה. ואם הם כן מתחברות, אז הן סולדות מהתרבות המערבית בדיוק כמו הבחורות החרדיות.

בקשר לפתיחת משרד שידוכין, איני יכול לנהל דבר כזה. אבל מי שישלח הצעה לפרטי, אני אנסה לסדר שיגיע לכתובת הנכונה, וכמאמר הכתוב, והצנע לכת עם אלקיך.

Vhalozin:

With regards to the problems of educating children of parents who have different beliefs in a very conformist community. I think that creativity and imagination can go a long way to help solve these problems. The wider community does not have to be aware of the different beliefs and standards of the parents. And their children too, can be educated the same as all the others, until they grow up and are capable of making their own choice.

שלום לכם - אני צופה פאסיבית פה בפורום , ומזדהה בד"כ עם רוח הדברים

אני דווקא מכירה היטב את הבעיה הקשה והכואבת של "הפתוחים הלא מודרנים" בציבור החרדי הרבה מצד הבנות וגם קצת מצד הבנים.

(וגם ממסע החיפוש האישי שלי ושל בעלי)

גם לי יש כמה וכמה חברות מוצלחות , חכמות שלא מוצאות בגלל שהן פתוחות ועם זאת רציניות - נשמע לי רעיון מצוין להרים את הכפפה ולנסות לעשות משהו בנידון , דווקא בפורום הזה בגלל אופיו הייחודי



אגב יש המון בנות כאלה....

נטען כאן שבמגזר החרדי יש בעיה של רווקים. במגזר הד"לי יש בעיה של רווקות.אולי ניתן להתגר על הפערים ולשדך ביניהם?

מימוני

אתה מתאר לך שהבחורים\ות הפתוחים הללו יבאו למשרד שידוכים בשם"יענטע די שדכנטע"

מבלי להעליב כמובן את יענטע.

אריק,
במגזר הד"לי יש בעיה של רווקות ורווקים. אני מכיר רבים כאלה בני שני המינים, המצויים בשנות השלושים שלהם או בסוף העשרים. יש אמנם חשיפה תקשורתית גבוהה יותר לרווקות (מה גם שהן נתונות לבעיית "השעון הביולוגי"), אבל לא חסרים גם רווקים מבוגרים. סע לקטמון ותראה.

המחלוקת בין המגזרים האלו אינה גדולה ממחלוקות ב"ש וב"ה. אז מדוע שלא נלמד ק"ו מהם ונישא נשים אלו מאלו?

אין מניעה עקרונית להינשא בין המגזרים, ויש מקרים כאלה (אם כי נדירים); אבל בכל מקרה כזה מישהו נאלץ לוותר. הדתי-לאומי יצטרך לוותר על חלקים נרחבים מתרבות הפנאי שלו, ולקבל על עצמו את אורחות החיים של החברה החרדית, או החרדי יצטרך לוותר על שיוכו לחברה זו. רוב המועמדים אינם מעונינים בכך. מעבר לזה, השוני בדרכי ההשתדכות של שני המגזרים הופך את העניין למסובך טכנית.

זו מחלוקת יותר חזקה מבית שמאי ובית הלל כי נוגעת בהשקפות עולם ותרבות ונובעת ממקום חברתי ופחות הלכתי.ולכן קשה. מה גם שלמעשה הציבורים חיים בנפרד לא רק בתחום הזה.

קלמער

אתה פשוט לא מכיר את יענטע.

חפש את ההודעות שלה, ותראה שאין יענטע פחות ממנה.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ישרן ,
אני לא כ"כ מסכים איתך .
יש חלקים בשתי החברות בהם ההבדלים לא כ"כ משמעותים ותהומים . (דומני שהפורום הזה יכול להוות דוגמא מסוימת "חלקים האלו" )
ברור שיש צדדים אחרים בחברות האלו בהם "לא קרב זה אל זה" אבל עליהם דומני שממילא לא מדובר בהקשר הזה .

choutung
לא הבנתי תשובתך
האם תחנך ילדך לצמצום(כדבריך) בלא מוסיקה ואמנות ומדעי היהדות
וכשיגדל אולי יסקלך