| נשלח ב-24/7/2004 22:33 |
 |
| |
עצרת ליל תשעה באב בפורום
לפי המנהג המקובל בפורום, תערך עצרת גדולה בליל תשעה באב.
הקהל הקדוש מוזמן.
אפשר להעלות כאן נושאים שמבקשים לדון בהם.
ובבנין הקודש ננוחם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2004 23:41 |
|
| |
.
הנה הצעות:
האבכה בחודש החמישי ?
אמירתו של מוכר הדגים בטבריה לרבי זירא (אתם הבבלים שבגינכן חרב ביתינו... ).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 02:08 |
|
| |
"על מה אבדה הארץ...על שלא ברכו בתורה תחילה"
הפרשנויות השונות למשפט סתום ומוזר זה.
------------------------------
אל תאמר לכשאפנה אשתנה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 10:41 |
|
| |
נושא לדיון
ההבדלים בין ביהמ"ק הראשון לשני ומשמעותם
כמה הבדלים לדוגמא
בביהמ"ק השני לא היה השראת השכינה
בביהמ"ק השני לא היה אש התמיד
ביהמ"ק הראשון נחרב על עבירות שבין אדם למקום וביהמ"ק השני נחרב על עבירות שבין אדם לחבירו {שנאת חינם}הטקסט שלך כאן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 11:33 |
|
| |
כמדומה לי איסור לימוד תורה בת"ב כולל לימוד בעיון גם בדברים המותרים.
האם דיון מעמיק בפורום אינו חורג מהמותר בתשעה באב?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 11:56 |
|
| |
אריק
אמת ויציב. ותודה שהסבת את תשומת ליבו של מי ששכח.
הדיון בשנים קודמות נגע בדברים כלליים, בחובת התשובה ובטיבה, במנהגי תשעה באב והלכות מעשיות, קינות עתיקות וחדשות, ועוד.
אני משער שמותר לדון כאן מה שדנים בכל עצרות התשובה בציבור החרדי. בעניני דיומא. אמנם, הדיון כאן ילבש את הצורה המיוחדת והפתוחה האופיינית לפורום.
לכן יתכן שהדיון על משמעות "על שלא ברכו בתורה תחילה" אינו אסור. או על כל פנים ניתן "להבריג" את ההיתר. ואכן יש להתיישב ולעיין כראוי בשאלה זו.
ובבנין הקודש ננוחם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 12:32 |
|
| |
ואולי, כמו תמיד קיימת שאלת האלטרנטיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 12:38 |
|
| |
אריק
עלי להודות שלא הבנתי מה באת לומר.
האם כוונתך שמוטב שיעסקו בזה מאשר בדברים שפחות ראוי לעסוק בהם?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2004 15:01 |
|
| |
אכן,
וכמו שכתב המ"ב על לימוד בערב ת"ב אחר חצות היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2004 00:28 |
|
| |
תִּישׁוֹבּוֹב
אספוד בכל שנה מספד חדש
על החידוש ועל המחודש
בחודש החמישי
משהו אישי
אוף, המועד הזה
קרא עלי
אללי
כמו יארצייט מזדקן
מתרוקן
פותחים תדיר בשאלה:
נו, מה השנה?
הנפטר הדגול
כבר אלפיים שנה קבור
בהר יראה
רק על מצבתו נתרפק
בין אבנים לפתקים
שותקים
ומחפשים משמעות
עוט, עוט
הנה שנאת חינם, הנה!
תפוס אותה מהר
לפני שתברח
מאח - לאח
הים יחכה
והבריכה תבכה
הקרטיב - במקרר
והשמש דום
על ראשינו, כרגיל
ככה, בשביל הצום
והצימר והמלון
שם, מעבר לחלון
בית הכנסת
ומעבר לפינות
הקינות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2004 02:08 |
|
| |
ישר כוח על היוזמה! 
שני עניינים שעלו בראשי בעקבות הדברים:
1. חשבתי איזו דרך ארוכה ויפה עשה הפורום הזה מאז העצרת הראשונה של ט באב שערכנו.
באותה עצרת הבאתי כמה קינות מודרניות. אחת מהן הייתה קינה של מאיר אריאל ז"ל. כמה צדיקים נזדעקו מרה מעצם הרעיון, והנה עתה באשכולו היפה של ממללא דנו בניחותא על אספקטים דתיים ועל שפה רליגיוזית בשירתו של המנוח.
2. מה יעשו אלה שנאסר עליהם לשוחח ביניהם, אם ייקלעו לחדר השיחה באותו זמן? האם אחד מהם יצטרך לעזוב את החדר, ואם כן, מי?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2004 11:53 |
|
| |
שלמה
פרשנות יפה על דרך הפשט לדברי חז"ל: "שלא ברכו בתורה תחילה" מצאתי אצל הרמב"ם (אינני זוכר כרגע את המקור המדוייק). כידוע בתקופה העתיקה היה המנהג שכשעולים לתורה רק העולה הראשון היה מברך את הברכה הראשונה על התורה: "אשר בחר בנו...", והעולה האחרון היה מברך את הברכה האחרונה על התורה: "אשר נתן לנו..." (ראה מסכת מגילה).
מעיקר הדין תלמיד חכם צריך לעלות ראשון, אפילו לפני כהן (יש בכך דיון שלם אצל הראשונים ואכמ"ל), ולפי הרמב"ם זה היה החטא של אנשי בית שני, שלא כיבדו את התלמידי חכמים לעלות ראשונים לתורה, וממילא "לברך בתורה תחילה".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2004 15:28 |
|
| |
בעקבות הערתו של אריק, זכיתי למצוא בית יוסף מעניין מאד. הב"י מעתיק את לשון הירושלמי שגם באבל, "אם היה להוט אחרי התורה, מותר".
כיון שכך, יש צד להקל לכל מי שלהוט אחרי התורה, ולעולם יהיה אדם עושה עצמו תלמיד חכם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
