| נשלח ב-27/7/2004 22:12 |
 |
| |
היהדות פחות מתאימה לאנשים רוחניים ?
לפי רוב פרשני המצוות, המצוות ניתנו לצרף בהן את הבריות
אם כן עולה השאלה האם יש ליהדות תכלית, שהרי א"א לקרוא לתורה שבאה רק לתקן את העולם בתור תכלית,
נניח לרגע שהיהדות הצליחה וכל העולם מתוקן מה אז
האם התורה בטלה ?
האם במצב שכזה אין ליהדות מה לומר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 22:35 |
|
| |
בעזרת ה' יהיה רצון שאלה תהיינה הבעיות שלנו ...
אבל לגופו של עניין, כמדומני שאם באים להשוות בין התורה כרפואת הנפש לבין רפואת הגוף, אזי יש לומר שהתורה דומה יותר לרפואה מונעת מאשר טיפול חד פעמי. כלומר לא שהתורה מתקנת את האדם כך שהוא מגיע לשלמות סופית ואינו זקוק עוד לרופאה אחרת; אלא שעצם דרך החיים של קיום התורה היא אורח חיים 'בריא' שמונע (או על כל פנים אמור למנוע) את הופעתם של כל מיני 'תחלואים' שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:00 |
|
| |
לב ,
בוא נשאל קודם , מה זה "עולם מתוקן" ...
אחרי שנבין טוב על מה אנחנו מדברים (והכי חשוב , שאנחנו מדברים על אותו דבר) , יהיה אפשר להתייחס לשאלה בלי , באופן שנהיה "מאופסים" אחד על השני .
בברכה .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:01 |
|
| |
האמנם, כבוד הרב?
אני לתומי סברתי, שההבדל בין אדם מאמין ובין חילוני הוא בתפיסת המאמין כי לאדם יש תפקיד ותכלית עלי אדמות, והם קיום רצון האל כפי שבא לידי ביטוי במצוות.
מבחינה זו אין המצות תורמות לאדם "בריאות" או כל דבר אחר.
ואם תגלה, כי אחת המצוות שאתה מקיים, בוא נאמר רק לשם הדוגמה - שמירת שבת, האם תחלל שבת חו"ח? ואם יתגלה כי בוגי הבשר הכשר מזיקים לבריאות ואילו אכילת חזיר מאריכה חיים, האם תפסיק לאכול כשר?
אני מצפה כמובן כי תענה בשלילה, (תקן אותי אם טעיתי) ומתוך כך אני ממשיך כי ברור שלא ניתן לדבר על תרומתה של התורה לרווחתו של האדם, כי לא לשם כך ניתנה לשיטתך.
מלחמה היא שלום
עבדות היא חרות
בערות היא כח
(אורוול, 1984)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:14 |
|
| |
לודוויג
התכוונתי (כמובן) לרפואת הנפש, היינו תיקונו המוסרי והרוחני של האדם. ההתייחסות לרפואת הגוף הייתה אך ורק בתור אנאלוגיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:38 |
|
| |
אתם צודקים שאנחנו רחוקים מהמצב האידאלי של עולם מתוקן אבל זה לא הנושא, הנקודה שמטרידה אותי היא ביאור המושג תכלית במובן הפילוסופי של המילה, ולפי איך שאני מבין אותה היא לא קיימת ביהדות.
רב צעיר
אני רואה את דבריך כתוצאה מחוסר התכלית ביהדות, היות ואין בתורה תכלית בפני עצמה כל היהדות מכוונת לעסוק בתיקון החברה והעולם ופחות התמקדות באני האינדיבידואלי, ולכן טענתך שהלוואי ואלו היו הצרות שלנו נכונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:43 |
|
| |
לב
איני חושב שמושג התכלית שאתה מדבר עליו לא קיים ביהדות. למעשה, אני חושב שמדובר על עניין אוניברסלי שלכל המין האנושי יש את הנגישות אליו. אולם, וזוהי הנקודה החשובה, היהדות נותנת לאדם את התנאים האידיאליים להשגת תכלית זו.
וזוהי למעשה שיטת הרמב"ם על רגל אחת, ואידך פירושא.
מורה נבוכים ג, כז:
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c9-2.htm#2
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2004 23:59 |
|
| |
לב העמק
לא הבנתי מנין הוצאת את הרעיון שהיהדות שואפת בעיקר לתיקון העולם והחברה? אינני יודע אם אפשר בכלל לומר למה היהדות שואפת שהרי כל אחד והיהדות שלו. כדי לדון בשאלה, צריך להתייחס ספציפית לכל שיטה ודעה בנפרד.
בכל מקרה , נראה שהשאיפה לעולם מתוקן הוא שאיפה להגעה למצב שבו היחיד יכול להשיג יותר שלמות ואין תיקון העולם תכלית לעצמו(כך לפי שיטת הרמב"ם למשל).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 01:12 |
|
| |
מציץ ונפגע
בא נבחן את המצוות ונחפש את התכלית
נתחיל עם החלוקה בין מצוות עשה ללא תעשה
להלן קטע ממאמר שכתבתי
האם כל מצוות העשה שבתורה שונים במהותם ממצוות לא תעשה
לפי רוב פרשני המצוות החלוקה בין מצוות עשה ללא תעשה הוא שמל"ת באים להרחיק את האדם מהרע ומצוות עשה באים להכשיר ולהוביל את האדם לטוב
אלא שאם נעיין במצוות ובטעמיהן ניווכח שגם הם אינם מובילים לטוב כדבר בפני עצמו אלא הם רק באים לקרב את האדם לשלמות כאדם
טעמי המצוות עשה נחלקים לארבעה עיקריים
השתלמות באמונות ודעות
התנהגות חברתית צודקת ומוסרית
זכירת אירועים מיוחדים
עיסוק במעשים שמקרבים את האדם לחיים רוחניים
משמעות המושג תכלית בשפה הפילוסופית היא על דבר שיש לו ערך בפני עצמו ולא רק מהתוצאות שלו, ואם כן אין לך מצוות עשה שהיא תכלית בפנ"ע ,
המצוות שבאו לזכרון בוודאי אינם תכלית
המצוות שבאים לעזור לאדם בהשתלמות בדעות וברוחניות מופקעים במהותם מהמושג תכלית
מצוות החברתיות הם לתיקון החברה
רב צעיר
היהדות אכן מכינה את האדם והחברה עם התנאים הטובים ביותר,אבל איפה התכלית {הקטע מהמורה לא עונה על השאלה}
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 02:45 |
|
| |
מה עם הספר "מסילת ישרים"?
הוא עונה על שאלת התכלית יפה מאד.. ובצורה קלאסית שמוזר שדווקא ממנה התעלמתם. מי אמר שיש סיבה בעולם הזה לקיום מצוות? וזו שאלה מוצדקת : אחרי שהיהדות תיקנה את האדם, יש עוד צורך ביהדות?
אולם תשובת מסילת ישרים לשאלה : לשם מה מקיימים מצוות ומהי תכלית חיינו?, היא להנות מזיו השכינה בעולם הבא, כל הדברים הנחמדים שקורים בעולם הזה בעקבות המצוות זה רק תופעות לוואי כשהתוצר האמיתי זה מקום טוב בעולם הבא..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 11:18 |
|
| |
לב_העמק
המושג ל"צרף את הבריות" אין פירושו תיקון החברה, כי אם התיקון האישי של האדם.
"רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הרי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות" [בראשית רבה מד,א]
במילים אחרות: תכליתו של האדם בעוה"ז, היא קידומו האישי במידות טובות ובדעות נכונות. הנקנות באמצעות הפעולות הנדרשות עפ"י התורה, כמו שאמרו "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".
אם שאלתך היא מדוע לא נברא האדם מתוקן? הרי זוהי כל המטרה, שבשכר עבודתו ישיג את קרבת האלוקים בעוה"ב, שזוהי ה"תכלית" העליונה.
אם אמנם הגיע האדם לשלמות אישית, מה תפקידו בעוה"ז? מסתבר שזו שאלה לא מציאותית, היות ותמיד יש במה להתקדם. יתכן גם מצב שתפקידו של האדם בעוה"ז יהיה הסיוע לקידומם של אחרים, על דרך שאמרו חז"ל "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה"
עי' גם http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hakdama/7-2.htm
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 28/07/2004 11:22:19
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 11:45 |
|
| |
לב העמק
ראשית, אין לבודד מצוות ולהסתכל עליהם בנפרד. צריך להסתכל על השלם הנוצר מהרכבת כל החלקים - על התורה והמצוות כשלמות אחת ולא כאוסף פרטים חסרי קשר.
ישנם חילוקי דעות רבים בנוגע לשאלה מהי המצב שהתורה באה ליצור. אבל לפי כל פירוש , אותו מצב , יהא אשר יהא , הוא התכלית.
לפי המהר"ל ,למשל, על ידי קיום מצוות האדם מוציא מן הכח אל הפועל את הצד השכלי-אלוקי שבו. לפי דעה זו , התכלית הוא שאדם יממש את הפוטנציאל הרוחני שבו.
לפי הרמב"ם העניין הוא תיקון הגוף והנפש כהכנה למצב שבו האדם מסוגל לידיעת הא-ל. אם כן הידיעה הזו היא התכלית.
לפי החסידות התכלית הוא להשיג דבקות או ביטול .
וכך הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 12:22 |
|
| |
המהר"ל, הרמב"ם והחסידות, אחת המה: מודעות הווה אחד כנקודה העליונה במבנה הדעת, מא-ליה ובה כל הפרטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2004 04:04 |
|
| |
מתוך נסיון אישי אני גורס כי כדי להבין לעומק את המשמעות העמוקה הטמונה בתורה צריך ללכת אל מעבר אליה.
התמודדות עם טקסט פילוסופי משובח תמיד מעוררת בי את הרצון ללמוד דף גמרא או לחזור ולקרוא ב'ויואל משה' כסיכום לחוויה רוחנית.
לא חסרות דוגמאות לחזרה בתשובה מתוך התמודדות רצינית עם עולם הפילוסופיה.
הדגש בכל דת הוא על תקשורת ברמה מסויימת בין המאמין לבין אלוהיו. החויה של לימוד התורה כתקשורת כזו בהחלט עושה את היהדות (עם כל הביקורת שיש לי עליה) למדור בו מוצאים את מקומם אנשים רוחניים מאד.
תוקן על ידי - עכנאי - 30/07/2004 4:05:25
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2004 12:21 |
|
| |
עכנאי
אני מסכים עם כל מה שכתבת, וגם אצלי יש את השילוב שכתבת בין פילוסופיה לספרי חסידות וגם גמרא, אבל זה אינו עונה לשאלה שלי וע"כ בהמשך
למציץ בן ציון ואישציפור
אתם כולכם מסכימים שהיהדות באה לתקן אלא שלגבי אופי התיקון ישנם כמה אפשרויות וכו', למיטב הבנתי כשמגדירים מושג כ"מתקן" ממילא מורידים אותו לרמה שניה בחשיבותה שהרי מעליה צריכה להיות הסיבה שבגללה חשוב התיקון ואם כן מהו הדבר שנמצא ברמת חשיבות מעל היהדות
|
|
|
|
|
