| נשלח ב-28/7/2004 16:19 |
 |
| |
עקידת יצחק בעיני הפיוט והשירה
.
ב-28 ביולי 1914, הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על סרביה, וכך החלה מלחמת העולם הראשונה.
המלחמה נמשכה עד 11 בנובמבר 1918, עת נחתמה שביתת הנשק.
ואיפה הפרחים כולם? ואיך שב ג'וני משדה הקרב?
לרגל הרגל אני מגיש לכאן שיר של וילפרד אוון:
משל האיש הזקן והצעיר
ואז, אברם קם, ולקח את העצים, והלך
ולקח את האש עמו, וגם סכין
וכאשר הלכו שניהם יחדיו,
יצחק, הבן הבכור, דיבר ואמר: אבי
ראה את ההכנות, האש והברזל,
אך איה השה לעולה ?
אז קשר אברם את הצעיר ברצועות ובחבלים
ובנה מעקה ותעלות שם
והניף את הסכין לשחוט את בנו
כאשר הנה! מלאך קרא לו מהשמיים
קורא אל תשלח ידך אל הנער
ואל תעש לו מאומה. ראה
אייל. נאחז בסבך בקרניו
העלה את האייל לעולה במקומו
אך האיש הזקן לא עשה כך, אלא שחט את בנו
ומחצית מצעירי אירופה, אחד אחד.
אודות ו. אוון:
http://www.emory.edu/ENGLISH/LostPoets/Owen2.html
****
הוחלף שם האשכול בידי מיימוני לפי הצעת הלל בן שחר. ועם מואדיב ואוון הסליחה.
תוקן על ידי עצכח ב- 10/07/2007 19:05:12
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:28 |
|
| |
.
נושא העקדה משך אליו כותבים רבים. אודות סרן קירקגור כבר נכתב כאן הרבה בעניין העקדה. בהמשך האשכול, אביא עוד כמה גרסאות של משוררים שמוטיב העקדה העסיק אותם.
=======================================
איציק מאנגער / שירים ובלדות (מיידיש: בנימין טנא)
עקדת יצחק
(במקור: "עקידת איציק")
שיר לי שיר-ערש, גורלי העור,
בעינים פקוחות אחלם.
אראה - צפור-כסף חוצה את הים
וביעף היא באה הלום.
מה לי צפור-הכסף תביא,
זאת ידע במרומיו רק האל.
אולי את כוס-הקדוש של סבי
עם יין מארץ-ישראל?
אך מי זה את שמו של סבי הזכיר?
הנה אלי בא ופנה
סבי, בעל-העגלה מסטופטשט:
"איציק, העקדה מוכנה".
ועיניו שלו כשני כוכבי-סתו
מולי בלהב עולות.
בזקנו האפר הרוח הומה
ושבע דמעות גדולות.
אוחז בידי, מובילני הסב
על בורות וערים וכפרים -
הערים הן קטנות, הכפרים הם גדולים,
ואנו פוסעים ועוברים.
אומר הסב: "איציק, התזכר -
לפני שנים רבות בלי-די,
כיצד לעינינו נגלה המלאך
ואתה נצלת אזי?
עתה מתחרט הוא, האל הזקן,
ויתבע הקרבן מאתי,
אם כי חייתי פעמים כה רבות
ופעמים כה רבות יצאה נשמתי.
יהי סוף! אינני זקוק לחסדו,
וכי מה במרומיו הוא דמה? -
איציק, מה טוב שמתה אמך
ועיניה תמנע מדמעה".
אוחז בידי, מובילני הסב
על בורות וערים וכפרים -
הערים הן קטנות, הכפרים הם גדולים,
ואנו פוסעים ועוברים.
(המקור נדפס בספר דעמערונג אין שפיגל וורשה 1937)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:30 |
|
| |
.
אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה / איציק מאנגער
א
עוטפים הארץ דמדומים
של שחר שעלה.
אליעזר הזקן רותם
סוסים לעגלה.
ב
בזרועותיו אז אברהם
את בן-זקוניו יטול.
מעל לבית הישן
מבהיק כוכב כחול.
ג
"הירא, אליעזר!" השוט מצליף,
הדרך תכסיף, תימתח.
)עצובות ויפות, אומר הפיטן,
הן דרכי התנ"ך(.
ד
הערבות כסופות-שער
בורחות בחזרה.
לראות האם על ערש ריק
בוכה האם מרה.
ה
"לאן נוסעים, הוי אבא'לה?"
"ללשקב, ליריד".
"ומה נקנה שם, אבא'לה,
בלשקב, ביריד?"
ו
"חיל-חרסינה שם נקנה
ותוף וחצוצרה.
ומשי לשמלה לאמא
שבבית נשארה".
ז
דומעות עיני האב, הוא חש -
מתחת לירכית
המאכלת כה תצרוב:
- הרי לך יריד...
ח
"אליעזר, ליד טחנת-המים
הסוסים עצור!
משם אני ויצחק'ל
ברגל נעבור".
ט
אליעזר נוהם על הדוכן,
מבטו על הדרך נח.
(עצובות ויפות, אומר הפיטן,
הן דרכי התנ"ך).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:31 |
|
| |
.
עקדת יצחק / נעמי שמר
קח
את בנך
את יחידך
אשר אהבת
קח
את יצחק
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
במקום
אשר אמר אליך
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
בארץ-מוריה.
ומכל ההרים
שבארץ ההיא
תעלה צעקה גדולה:
הנה האש
והנה העצים
והנהו השה לעולה
רבונו של עולם
המלא רחמים
אל הנער ידך
אל תשלח
אל הנער
ידך אל תשלח.
גם אם שבע נחיה
ונזקין
לא נשכח כי הונף
הסכין
לא נשכח את בנך
את יחידך
אשר אהבנו
לא נשכח
את
יצחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:36 |
|
| |
.
ישמעאל, יצחק ויבכה / י. עמיחי
שלושה בנים היו לאברהם ולא רק שניים
שלושה בנים היו לאברהם, ישמעאל ויצחק ויבכה.
אף אחד לא שמע על יבכה, כי הוא היה הקטן
והאהוב, שהועלה לעולה בהר המוריה.
את ישמעאל הצילה אמו הגר. את יצחק הציל המלאך,
ואת יבכה לא הציל אף אחד. כשהיה קטן
קרא לו אביו באהבה, יבכה, יבך, יבך הקטן
והחמוד שלי. אבל הוא הקריב אותו בעקידה.
ובתורה כתוב האיל, אבל זה היה יבכה.
ישמעאל לא שמע שוב על אל בכל ימיו.
יצחק שוב לא צחק בכל ימיו
ושרה צחקה רק פעם אחת ולא הוסיפה.
שלושה בנים היו לאברהם,
ישמע, יצחק יבכה,
ישמעאל, יצחקאל יבכה-אל.
(יהודה עמיחי. פתוח-סגור-פתוח)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:37 |
|
| |
.
The door it opened slowly,
my father he came in,
I was nine years old.
And he stood so tall above me,
his blue eyes they were shining
and his voice was very cold.
He said, "I've had a vision
and you know I'm strong and holy,
I must do what I've been told."
So he started up the mountain,
I was running, he was walking,
and his axe was made of gold.
Well, the trees they got much smaller,
the lake a lady's mirror,
we stopped to drink some wine.
Then he threw the bottle over.
Broke a minute later
and he put his hand on mine.
Thought I saw an eagle
but it might have been a vulture,
I never could decide.
Then my father built an altar,
he looked once behind his shoulder,
he knew I would not hide.
You who build these altars now
to sacrifice these children,
you must not do it anymore.
A scheme is not a vision
and you never have been tempted
by a demon or a god.
You who stand above them now,
your hatchets blunt and bloody,
you were not there before,
when I lay upon a mountain
and my father's hand was trembling
with the beauty of the word.
And if you call me brother now,
forgive me if I inquire,
"Just according to whose plan?"
When it all comes down to dust
I will kill you if I must,
I will help you if I can.
When it all comes down to dust
I will help you if I must,
I will kill you if I can.
And mercy on our uniform,
man of peace or man of war,
the peacock spreads his fan.
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 19/08/2005 14:51:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:57 |
|
| |
מואדיב
(הייתי ממלא את כל השורה בסמל הזה. הנושא של עקידת יצחק חביב עלי מאד).
זה ממש רעיון לרכז יצירות וביטויים בנושא זה.
אזכיר כמה דברים.
א. לאיציק מנגר יש שיר נוסף בנושא זה, אלא שאין לי כאן את ספרו. השיר משווה בין יצחק ליש"ו.
ב. באשכול אחר, הבאתי פרשנות מעניינת מאד של סופר מודרני לסיפור העקידה, בתוך ... סיפור בלשי על יהודי גלות ספרד והקבלה שלהם. כן, אני יודע שצריך למצוא את הלינק...
ג. אם כבר, אז צריך ודאי להביא את קירקגור, ואת ביקורתו של לייבוביץ.
ושוב, תודה תודה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 17:02 |
|
| |
.
מישהו יוכל להעלות לכאן ציטוט דבריו של קירקגור מתוך "חיל ורעדה" ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 17:34 |
|
| |
באפילה בשפילה
האב הבן
והחמור
בתפילה בכפילה
תכאב הבן
ותשמור
בנחת יחבוק הנער
בכתף קטנה
ובאחת ידבוק בתער
ילטף נדנה
עד
"איך,איה"בתימה
לא ינצור,
תרעד
צווחת מלאך באימה
לא תעצור!
כאן חושבים!
תוקן על ידי - עורבא_פרח - 28/07/2004 17:38:21
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 23:03 |
|
| |
יצחק / אמיר גלבע
לפנות בקר טיילה שמש בתוך היער
יחד עמי ועם אבא
וימיני בשמאלו.
כברק להבה מאכלת בין העצים.
ואני ירא כל-כך את פחד עיני מול דם על העלים.
אבא אבא מהר והצילה את יצחק
ולא יחסר איש בסעודת הצהריים.
זה אני הנשחט, בני.
וכבר דמי על העלים.
ואבא נסתם קולו.
ופניו חוורים.
ורציתי לצעוק, מפרפר לא להאמין
וקורע העיניים.
ונתעוררתי.
ואזלת-דם היתה יד ימין
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 23:08 |
|
| |
עיף מלתת / אנדד אלדן
קול קרא לו ממרומים,
ממעמקים ענה:
אותי
קח לבנך ליחידך
אשר אהבת.
וישכם ויחבוש לבו.
ערוצים נבקעו סביב פיו
וישא את ידיו.
כשאמר לו בנו:
אבא, שובה.
ראה הולך הלוך והתרחק
את גופה העירום כמאכלת בוהקת
ואש בצמרות העצים -
בנפלו
אב עיך אשר זקן בחלומו.
|
|
|
|
|
