| נשלח ב-2/8/2004 01:17 |
 |
| |
ביקורת המקרא - שאלה 3
מטרתי כאן היא להביא שאלות הלקוחות מביקורת המקרא ולהשיב עליהם אחת לאחת. כך שיהיה מקום שבו ישנן תשובות לכל המבקרים את אמונתינו.
ספר בראשית - פרק לו - פסוק לא
החוקרים טוענים שפסוק זה מהווה הוכחה לכתיבת חלקים מן התורה בזמן מאוחרת יותר (תקופת שאול)
מה דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2004 01:19 |
|
| |
אני לא מתאפק ומביא 2 מפרשים הדנים בנושא זה:
חזקוני על בראשית פרק לו פסוק לא
(לא) לפני מלך מלך - לפני משה שהיה מלך בישראל כדכתיב ויהי בישרון מלך על שם שהושיע את ישראל. ואין לפרשו על שאול שהרי כתוב ביוסיפון כי המלכים האלו קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה מלכו קודם דוד וכאן אינן אלא שמנה ומאברהם עד שאול יש ארבע עשרה דורות לבני ישראל. אבל כשמלך דוד נטל הוא המלוכה מאדום כדכתיב וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדוד וכן תמצא בדברי הימים.
הכתב והקבלה על בראשית פרק לו פסוק לא
(לא) מלך לבני ישראל. קלי הדעת ישאלו הלא המלך הראשון לבני ישראל אינו אלא שאול, וא"כ איך נכתבה הפרשה בזמן משה, והם דברי הבל, שהרי בדברי הימים כתיב וימת הדד ויהיו אלופי אדום, א"כ האלופים קמו אחרי בטול המלכים, וכשהיו אלופים באדום לא היו שם מלכים, והנה משה אמר אז נבהלו אלופי אדום, א"כ בזמן יציאת מצרים היו באדום אלופים ולא מלכים, וא"כ לפני מלך מלך לבני ישראל אינו אלא משה. ואם תאמר והלא האלופים עשרה הם ואיך אפשר שגם הם ספו תמו לפני מות משה, דע כי האלופים לא מלכו זא"ז, אלא אחרי מות אחרון ממלכי אדום בחרו האדומיים להשבית מלך מעליהם, וחלקו את הממלכה לעשרה חלקים והקימו עליהם עשרה אלופים השופטים כולם בזמן אחד איש במדינתו, כמו חמשת מלכי מדין וחמשת סרני פלשתים; תדע לך שהדבר כן הוא שהרי מרע"ה אמר אז נבהלו אלופי אדום בלשון רבים, אפס כי במשך ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נראה שחזרו האדומים להמליך אליהם מלך (כדרך שעשו גם בדורנו אומות אחרות), ע"כ מצאנו ששלח משה מלאכים אל מלך אדום (רשד"ל):
יש עוד מה להוסיף?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 13:21 |
|
| |
יש להזכיר כאן את דברי האבן עזרא המפורסמים בתחילת דברים לגבי סוד השנים עשר ופסוקים נוספים שנוספו לדעתו בתקופה מאוחרת, כמובן שההוספה היתה בנבואה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 19:43 |
|
| |
כמובן! כמובן? כמובן!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 19:54 |
|
| |
אבן עזרא בראשית פרק יב
והכנעני אז בארץ יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר. ואם איננו כן יש לו סוד. והמשכיל ידום:
מובן?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 20:56 |
|
| |
הקפצת האשכול מתהום הנשייה בכדי להבהיר שהמשכיל ידום, מזכירה לי את האדם שפטפט במשך חמש שעות רצופות להסביר כמה חשובה תענית הדיבור שהוא שרוי בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 22:42 |
|
| |
דער לץ
לא ברור לי מה הקשר הענייני בין האסוציאציה שלך לבין דברי האבן עזרא פרט לכך ששניהם עוסקים בדיבור.?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 22:59 |
|
| |
לץ-אני מקוה שאתה מתלוץ, ואני מסביר לשוא- אולי לטובת אלו שלא הבינו.
הבעיה של הכנעני אז בארץ- היא המילה אז- הרי כשמשה כתב את התורה, הכנעני היה בארץ, בימי עזרא הכנעני כבר לא היה בארץ,
ואפשר היה לכתוב אז בארץ, אבל בימי משה זה לא היה נכון לכתוב אז, ועל הבעיה הזו כותב האבן עזרא, והמשכיל ידום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 23:02 |
|
| |
אתם אמורים להבין בדיחות, לא?
היה נראה מדברי ירוחם שהדגיש את והמשכיל ידום, שבא לומר שבנושא זה המשכיל צריך לידום כלומר לשתוק דהיינו לסתום את הפה. ומה שקרה שירוחם לקח אשכול שדיבר על כך לפני כמה שנים, והזכיר אותו לכולנו כדי שנשתוק.
והאבן עזרא אז בארץ ה"בעיות" החמורות מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 23:18 |
|
| |
אבל,אם לא הבחנת, לא ירוחם הקפיץ את האשכול מתהום הנשייה אלא אהרנכהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 17:55 |
|
| |
מעבר לשאלה הפילולוגית היסטורית שהיא בהחלט חשובה ומעניינת, לא פחות חשוב להבין את שאלת המשמעות. מדוע התנ"ך מספר לנו באריכות ובפירוט רב כל כך על אלופי עשו ומלכי אדום. למה זה חשוב. מה זה בא להוכיח או לקדם. כיצד זה משתלב עם רעיונות אחרים של המקרא.
מעניין שבתורת הקבלה, ולמעשה מהאר"י ואילך, תופסים שבעה מלכים אלו מקום מרכזי במיוחד, כמייצגים ורומזים לעולמות קדומים שלפני 'שבירת הכלים', וידועים בשם 'שבעה מלכין קדמאין דמיתו'.
יתכן שזהו בעצם נסיון קבלי לענות על שאלת המשמעות ולהעתיק אותה למישורים מיסטיים, איתם כידוע קשה להתווכח.
אולי בעקיפין זהו גם נסיון להתמודד עם השאלה ההיסטורית שכבר עסקו בה ראשונים, על ידי העתקת השיח לשדה אחר, כביכול לא מדברים כאן על מלכי אדום אלא על עולמות עליונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2011 22:26 |
|
| |
אין לעשות אאוטינג !
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 23/04/2011 22:40:47
|
|
|
|
|
