לפני כמה שנים עבדתי בארה"ב בחברת היי טק ישראלית. חברה זו קיבלה פרויקט מחברה אמריקאית, ואני, יחד עם כ 40 ישראלים אחרים, נשלחנו למשך כמה שנים למטה החברה האמריקאית כדי להתקין את המוצר ולהמשיך בפיתוחו. הפרויקט היה רב היקף (כ 300 שנות אדם) והסיבוכיות שלו היתה גדולה. מיד לאחר ההתקנה התגלו תקלות רבות במוצר והיה ברור שהלקוח מאוכזב ממנו. כולנו התגייסנו ועשינו לילות כימים במשך מספר חדשים לתיקון התקלות. העבודה נמשכה גם בסופי שבוע, ואלה שלא היו שומרי שבת עבדו גם בשבת. בין חמישה שומרי שבת שהיו שם היו שני מנהלים שהיו ממונים על עובדים אחרים, וביניהם אני. כמנהל הייתי צריך לנהל את עבודת הכפופים לי בשבת. המצב הזה נמשך כחמישה חדשים עד שהמוצר התייצב וכולנו חזרנו בהדרגה לחיים נורמליים.
אני והדתיים האחרים לא עבדנו בשבת ולא נדרשנו לעבוד בשבת. הנה כמה הערות ומחשבות על מה שעברתי בתקופה ההיא.
1. ברור לי שניהול עבודת הכפופים לי (שכולם יהודים) בשבת הוא בעייתי. אם הייתי מסרב לעשות זאת לא הייתי יכול להמשיך לעבוד באותה חברה. היה עלי לקבוע משימות ולתאם לוחות זמנים. בצאת השבת קיבלתי דיווחים.
2. העסקת גויים של שבת אינה מעשית בתנאי העבודה של חברות היי טק.
3. יש לא מעט שומרי שבת שעובדים בחברות דומות בעולם, והם בדרך כלל לא עומדים במצבים כאלה, כי הם מעטים ומסתדרים בלעדיהם. משחררים אותם מעבודה בשבת ובחג והם מטים שכם בחגי הגויים. באותה חברה ישראלית כמעט כל העובדים יהודים.
4. עבודה בשבת אינה אפיינית לפעילותה של אותה חברה, אבל היא אינה יכולה לסרב לשרת את לקוחותיה בשבת כשהדבר דרוש, כמו במקרה הזה. החברות המתחרות אינן ישראליות/ יהודיות והן תמיד יתחייבו לשרת את לקוחותיהן בשבת.
5. היה יתרון לביצוע משימות התיקון בסופי שבוע. החברה שעבורה עבדנו שירתה את לקוחותיה בכל ימי השנה, 24 שעות ביממה. המחשבים היו פחות עמוסים בסופי שבוע מה שהקל על ביצוע משימות שונות. ביצוע אותן משימות בימי העבודה הרגילים (ואפילו בלילות אמצע השבוע) מפריע לפעילות הרגילה ונחשב לבלתי נסבל.
קל לקבוע שמה שעשיתי אסור. אם כך המסקנה היא ששומרי מצוות אינם יכולים לעבוד ברוב חברות ההיי טק הישראליות, כי רובן פועלות בתנאים דומים לאלה שתיארתי.
*****
סוגרי הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 04/01/2007 17:34:10
נשלח ב-16/8/2004 18:45
.
חופשת סוף השבוע של רוב הלקוחות של חברות היי-טק, היא דוקא בימי ראשון, ולא בשבת.
ואני מכיר לא מעט עובדים שומרי-שבת בחברות היי-טק המעניקות שירותים ותמיכה לחברות בחו"ל, והם לא מדווחים על בעיות כגון אלו.
נשלח ב-16/8/2004 18:57
חופשת סוף השבוע בארה"ב היא בשבת וראשון.
נשלח ב-16/8/2004 19:33
מארה"ב יש חוק פדראלי וגם בהרבה מדינות שאוסרות כפיה לעבוד בשבת בכל עבודה שהוא. יש על זה עונשים חמורים
כל הפוליטקיים כשבאים לבקש תמיכה לבחירות השונות משומרי שבת הם מתגאים על תמיכתם בהחוק הזה.
יש לי חבירים חרדים שעובדים בהיי טק בחברות הכי גדולות בניו יארק אין להם שום בעיה עם שבת.
אחד יושב לצדי בביה"כ ואמר לי שהוא אחראי על כל SYSTEM של בנק ענקי בניו יארק והם יודעים שאפשר לעררו באמצע הלילה אבל לא בשבת
נשלח ב-16/8/2004 19:56
1. לא בדקתי את הצד החוקי, ויתכן שהמעביד גם כן לא בדק אותו. מבחינת יחסיו עם הלקוח הוא פעל בדרך היחידה שנראתה לו אפשרית.
2. המעביד לא כפה עבודה בשבת על מי שלא רצה בכך.
3. החרדים שהזכרת הם בודדים שעובדים בין גויים. יש בנמצא גויים שמחליפים אותם בעבודה שחייבת להיעשות בשבת. בחברה הישראלית כולם (כמעט) יהודים.
4. לא מעשי להעסיק גויים של שבת ואם יש צורך אוכל לפרט מדוע.
תוקן על ידי - אבהו - 16/08/2004 20:05:29
נשלח ב-16/8/2004 21:46
ניהול עבודת כפופים הוא כשאר איסורי שבת
משום שבות ועוד.
אך לכל לראש יש כאן חילול ה'
והרי קידוש ה' וקידוש השבת.
ובהקשר זה טובים דברי חז"ל:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ עמוד ב
תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא, ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס, ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.
בשורות טובות.
נשלח ב-16/8/2004 22:14
איני מופתע מתשובת חלמישצור. לדעתי - המסקנה היא ששומר מצוות אינו יכול לעבוד ברוב חברות ההיי טק הישראליות, כי באלה הוא עלול להמצא במצב שאותו תיארתי. לעומת זאת אוכל לעבוד בחברת היי טק זרה, בחו"ל. שם אהיה בין היהודים הבודדים ואמצא ללא קושי מחליפים שיעבדו במקומי בשבת. כדתי לאומי אני מוטרד מהמצב הזה.
נשלח ב-17/8/2004 00:41
אבהו,
מדוע היי טק שונה משאר מקצועות? הסיפורים על מסי"נ של יהודים שלא עבדו בשבת (למשל בתחילת המאה ה-20 באמריקה) הם רבים (וחלקם כנראה אפילו אמיתיים).
גם האיסור לדבר לה"ר מונע מאיתנו שייכות פעילה לרוב חברות בני האדם. שלא לדבר על חובת התפילה בבוקר וכדו'.
אותו שרצה לגדור את שדהו בשבת היה מוותר על העבודה, ואולי מן השמיים היו דואגים לו (קל לומר כשזה לא אני).
אני מתייחס להיבט התיאולוגי של הבעיה, ולא להיבט האישי שהוא בהחלט ניסיון קשה.
לענ"ד הלאומיות כאן אינה מעלה ולא מורידה. אמנם היא מאמינה בחשיבות החיים בתוך החברה המודרנית, אולם אידיאה כזו צריכה להגיע בד בבד עם טענה בדבר היתכנות. אם כן, נכון שלכאורה דווקא הלאומיות צריכה להוביל לדאגה גדולה לאפשרות לשמור שבת כהלכתה תוך חיים מודרניים, אולם היא גם מחוייבת יותר מכל לאפשר זאת בלי ויתור על מהויות.
ברור שעם חופש פרשני מספיק גדול ניתן ליישב כל שתי אידיאות סותרות. הטענה הד"לית היא שהן מתיישבות באמת.
הכו"ח בהשתתפות (אמיתית),
אל תביאנו לידי ניסיון!
מיכי
נשלח ב-17/8/2004 08:32
זו הזדמנות טובה להרחיב את היריעה ולדון האם יתכן צבא שומר שבת, משטרה שומרת שבת, שרות ביון שומר שבת, תעשיה מודרנית שומרת שבת, רפואה שומרת שבת.
אני מקווה שכן, אם לא האם נניח שאנחנו חייבים לחזור מאות שנה אחורה, גם כאן אני מקווה שלא, אולם צריך פירוט כיצד מבצעים זאת.
שמעתי שהרב שאול ישראלי זצ"ל, כשהיתה מגיעה לפניו שאלה של שוטר דתי וכדו' היה טוען שצריך לא רק לפתור את הבעיה של האדםם הפרטי העומד לפניו אלא לדון גם מה צריך לעשות אדם דתי אם מפתחות המדינה היו נמסרים בידיו.
נשלח ב-17/8/2004 09:21
למיכי,
אני לא יודע אם היי טק שונה משאר המקצועות, אבל במקרה הזה המקצוע ואופי העסק של המעביד הביאו אותי למצב שמבחינתי היה חדש ובלתי צפוי.
אתה אומר "אל תביאנו בפני נסיון", אבל זה בדיוק מה שקרה.
לאריק,
הרב ישראלי מדבר על בעיה גדולה (שאותה הוא לא פתר) ומשאיר אותי עם הבעיה הקטנה שלי. במקצוע שלי אין בעיה גדולה - יש אוסף של בעיות קטנות.
נשלח ב-17/8/2004 09:38
אבהו,
גם אני במקצוע שלך ואני מתרשם שאוסף הבעיות הקטנות מצטרף לבעיות גדולות.
מה שניסיתי לעשות הוא להרחיב את בעיתך לבעיה כללית שאין אנו בני חורין להפטר ממנה (ולכן, לעתים, יותר קל להיות יהודי בחו"ל).
נשלח ב-17/8/2004 11:57
גם אני הייתי יהודי בחו"ל...
אולי קל יותר להיות יהודי בחו"ל (במובן שאליו כיוון אריק) כי ההלכה התפתחה בחו"ל עבור יהודים שחיו בין הגויים.
נשלח ב-18/8/2004 00:51
קיוויתי שעוד ממשתתפי הפורום יביעו את דעתם על בעיה זו, שמעסיקה לא מעט אנשים.
המקרים שהוא דן בהם שונים מזה שלי, חוץ מזה שדן בספנות. אם נחליף את תחום הספנות בתחום התוכנה הבעיה שהוא מתאר קרובה לבעיה שבה כשלתי.
כדוגמה נוספת תשמש בעית הספנות העברית. צי עברי - מסחרי ומלחמתי - בזמן הזה מעורר על רקע הגורמים הטכניים והסידורים האירגוניים הפנימיים והבינלאומיים המודרניים בעיות של עבודה בשבת, שאין להן אחיזה בהלכה, שהכירה רק את ספינות-המפרש או את ספינות-המשוט ואת צורות הספנות המבוססת עליהן ועל התנאים הסוציולוגיים של תקופתן. היוכלו יהודים דתיים, כנים עם מצפונם, לתת את ידם לפיתוח צי זה וליהנות משירותו, כל עוד הם מטילים ספק בכך אם שירות זה מותר מן התורה ? כבר שמענו, שרבנים הורו לצעירים דתיים לא להיות מלחים בצי ישראל ולהשאיר את השירות הזה ל"אפיקורסים".
נשלח ב-18/8/2004 01:45
כבר הורה כ"ק אדמו"ר מלובביטש זצ"ל (מהנדס במקצועו)
שאסור שבת גמור להפעיל אוניה בשבת
והורה לחסידיו מאז מקדם שלא ליסוע באוניה של ציי ישראל.
כמדומני שיש חליפת מכתבים בענין זה עם הרה"ר לישראל הרב הרצוג זצ"ל. ואפשר לעיין באגרות מצויים כאן ברשת.
כיום על פי פרסומים רשמיים אין יהודים בציי הסוחר של ישראל. העובדים על האוניה ממש.
נשלח ב-18/8/2004 02:08
איגרות קודש
כרך יג ד'תקנה
ד'תקנה
ב"ה, כ"ג תמוז, ה'תשט"ז
ניו יורק.
שלום רב וברכה!
בהמשך להמברקים ששלחתי לכהדר"ג שליט"א, ואחרי בקשת סליחתו על שילוחם באופן דחוף, כיון שהשאלה עמדה על הפרק וכמה אנשים ונשים מבני ישראל החרדים לדבר ה' היו במבוכה כי פיתו אותם באמור להם כי ישנו היתר ברור מהרבנות הראשית לנסוע באניות ישראליות אלו ועמדו להפליג כעבור ימים אחדים בערב שבת קדש ההוא.
וכיון שביניהם היו גם כאלה שפנו אלי בשאלה ואמרתי אליהם - על פי הדברים דלהלן - שברור בעיני שאי אפשר הדבר שהרבנות הראשית התירה נסיעה כזו וליתר שאת אפנה אליהם במברק לברר הענין, נאלצתי לשלוח המברקים הנ"ל. ומובן גודל הסיפוק רוחני בהתקבל המברק מכהדר"ג שאין נכון הדבר ולא נתקבל היתר מהם.
ואיידי דאתי לידי, אבוא בזה באיזה נקודות שעליהם מבוססות חוות דעתי כאמור במברקי ולא אביא כאן המראה-מקומות שבודאי אין נצרך לדכוותי' וידועים.
השאלה הנ"ל אינה מסוג השאלה המובאת בשו"ע, בראשונים ובאחרונים, אשר ישנה ספינה (או שיירה) והשאלה היא האם מותר לו לפב"פ להפליג בה כו'. כפי המצב עתה - השאלה היא על עצם הספינה אם מותרת להפליג באופן שתסע גם בשבת, או שאסור לה. במלים אחרות, הפס"ד, לראשונה, הוא בהנוגע לבעלי הספינה אם מותרים הם לסדר זמני הפלגת האני' ונסיעתה באופן שגם ביום השבת תפעלנה המכונות ותמשיך נסיעתה, או שאסור עליהם דבר זה ומוכרחים לסדר זמני נסיעות האני' באופן שביום השבת תפסיק הנסיעה, אם בשביתה בנמל או על ידי העמדתה בלב ים. ועל פי האמור, הרי כל השקו"ט המובאים בראשונים ובאחרונים בשאלת הפלגה בספינה הנ"ל אין כאן מקומם.
ומה שיש לדון בנידון דידן הוא אם הפעלת המכונות והנהגת האני' בשבת יש בזה איסור אם אין, ובאם יש בזה איסור האם יש בזה ענין של פיקוח נפשות, ולאחרונה אם שייך כאן הדין דמוטב שיהיו שוגגין (באם לא היו באים בשאלה מותר או אסור - כי אם שואלים אין מקום לענין דמוטב כו').
ובהנוגע לנקודה הראשונה, מי שיש לו ידיעה, עכ"פ בראשי פרקים, באופן הנהגת אני' והפעלת המכונות, יודע אשר אין כל ספק שיש בזה איסור מן התורה דמבעיר, מבשל, ועוד ועוד, אשר זהו מצד המכונות עצמן. ונוסף על זה יש עוד כמה וכמה איסורים בקשר עם הנוהג וחוקי חברות אניות וחוקי ומנהגי התחבורה בכלל, אשר לעתים תכופות ביותר, כמה וכמה פעמים במשך המעת לעת - מודדים ונכתבים בפנקסים מיוחדים כמה פרטים בהנוגע לנסיעת האני' ועניני', נשלחים מברקים וגם מתקבלים בהנוגע לכמה ענינים הקשורים וגם מכוונים את מהלך האני', ועוד ועוד.
ולהעיר ג"כ אשר חלק מהנ"ל קשור בהדלקות נר (חשמלי) וכיבויו.
שמעתי שמועה הכי מוזרה, אבל מפני אי הבקיאות בדבר כנראה שישנם אנשים שמתקבלת היא אצלם, והיא
שמכונות האניות שבזמננו מתנהלות באופן אווטומאטי. ואף שללשון זה יש הסברה, אבל אין לו כל שייכות לענינינו, שאמת שהמכונות יכולות להתנהל באופן אווטומאטי משך איזה זמן, אבל כמה פעמים ביום מוכרחים למרחם (במין שומן), לכוונם או גם להעריכם מחדש (אלא שבין הערכה והערכה פועלות המכונות באופן אווטומאטי), ולא רק הערכה מחדש - אלא גם שינויים במהלך המכונות, התאמה לכמה פרטים של המכונות ושל ענינים שמחוץ למכונות, שאין כאן מקום לבארם. והערכה ושנויים הנ"ל גם בהם כמה ענינים במלאכות דאורייתא, כידוע לכל מכונאי. והאומר אשר אפשר להעריך המכונות ולהכינם לפני כניסת השבת באופן אשר משך כל המעת לעת דשבת קדש יפעלו באופן אווטומאטי ולא יצטרכו אף פעם להעריכן ולשנותן וכו', הרי זה - מנקודת מבט של מכונאי - עם הארצות היותר גדולה.
(ואף שבשכל עיוני אפשר לסדר אני' שתוכל להמשיך דרכה באופן אווטומאטי לא רק יום אחד אלא זמן בלתי מוגבל, אבל עוד כמה שנים יעברו עד שתתגשם אפשריות זו).
* * *
ובהנוגע לנקודה השני' הנ"ל, היינו אם יש מקום לסכנת נפשות, או על כל פנים ספק דפקוח נפש, באם יסדרו נסיעת האני' באופן שתשבות כל השבת בנמל או אפילו לעגן אותה בלב ים, הנה פשיטא שאין מקום אפילו לספק פקוח נפשות בהעמדת האני' בנמל, ופשיטא גם כן שאין כל מקום אפילו לספק פקוח נפשות בהעמדת האני' בלב ים, ולא רק ברוח מצוי' אלא אפילו ברוחות בלתי מצויות, כיון שאין הצלת האני' מסכנת רוח בלתי מצוי' על ידי פעולת המכונות, אלא על ידי בנין המתאים שלה ולפעמים רחוקות ביותר על ידי בריחה מן הרוח סערה. ועוד זאת ועיקר למודעי - שלא כימים הראשונים ימים אלו, כי ידיעות ע"ד רוח סערה המתקרבת מתקבלות כמה וכמה שעות לפני בוא הרוח למקום פלוני. ויש די זמן להפעלת המכונות מחדש, אם נכבו מקודם מפני קדושת השבת וכיו"ב.
עוד יש אומרים, וגם אמירה זו לא פחות מוזרה מהשמועה הנ"ל, אשר עמידת האני' בלב ים עלולה להגדיל החשש דהתנגשות שתי אניות - יותר מאם האני' במהלכה.
ופשוט שזהו היפך שכל הבריא והפשוט, כיון שאני' המתקדמת ובמהירות גדולה - לפי ערך - דאניות דזמננו, קשה יותר לשנות מהלכה או להעמידה באם לפתע פתאום נודע שאני' שני' מתקרבת אלי', מה שאין כן אם נמצאת האני' במצב של מנוחה. ובפרט שחשש זה בכלל רחוק הוא על פי הסדר המסודר בזמננו שאניות ההולכות בים שולחות ידיעות מברקיות לכל אניות שבדרך בשביל למנוע התנגשותן זו בזו. ושליחת ידיעות אלו ביחד עם פנסי אור שנמצאים על האניות - הם אופני מניעת התנגשות ולא הליכת האני' אשר אדרבה מקשה בזה.
באמת אין כל הנ"ל צריך אריכות, ולא באתי בשורותי האמורות, אלא מפני ששמעתי לתמהוני, שיש שני סוגים "מתירים" הפעלת המכונות ונסיעת האניות בשבת מפני ב' טעמים הפכיים: סוג אחד אומר שאין כל צורך לתפיסת יד אדם כיון שבמשך כל המעת לעת האני' מתנהגת בפועל באופן אווטומאטי; וסוג שני אומר היפך הגמור, שיש סכנה או עכ"פ ספק סכנה באם לא תופעלנה המכונות ע"י בנ"א, וצריכות הן השגחה מיוחדת, וסכנה גדולה... בהעמדת האני' בלב ים.
(אף שגם לדעתם אינו מובן כלל מפני מה אי אפשר להעמידה באיזה נמל, כי כמה וכמה איים ונמלים נמצאים בדרך מהכא להתם ומהתם להכא. ומדגיש הנני זה כי ימים אלו התחילו לפרסם כאן נימוק חדש להיתר והוא: א"א לאניות הנ"ל להגיע מכאן לאירופה במשך ששת ימים. - ומשמיטים הידיעה אשר בדרך ישנם כמה נמלים, נוסף על האפשריות דהעמדה בלב ים).
על פי כל האמור לעיל מובן ג"כ שאפילו אם לא הי' שום שואל - אין שייך כאן הענין דמוטב שיהיו שוגגין, כיון שהוא מדאורייתא ומפורש בתורה (הבערה) וכו'. ועוד ועיקר גדול שבהתחשב שחלק גדול של הנוסעים הם מאלו שישמעו להוראת מורי הוראה בישראל וימנעו לנסוע באניות הנוסעות גם בשבת קודש, קרוב לודאי שעל כל פנים חלק מהאניות הישראליות יסדרו זמני נסיעתן באופן שביום השבת קדש ינוחו, והרי כדאי הדבר אפילו בשביל אני' אחת. ואין צריך לומר שכל הנ"ל צודק בפרט בהנוגע לנסיעות המאורגנות ע"י מפלגות הדוגלות בשם הדת. שאם תהי' הוראה האמורה ישמעו לה.
* * *
בתור הוספה, אף שכנ"ל אינו שייך לענינינו באופן ישר, הרי גם בהשאלה באם יש אני' המפליגה בלאו הכי אם מותר לנסוע בה, הנה בכל השקו"ט שראיתי בכתובים וגם בדפוס בהנוגע להאניות הישראליות, כנראה לא שמו לב לנקודות שהן עקריות בנדון זה, והן:
ישנה האפשריות לנסוע באני' שאינה ישראלית. ואפילו אם תרצה לומר (היפך האמת) שהענין דקנה מיד עמיתך יש בכחו להתיר ההפלגה שבנדו"ד, ישנה אפשריות מלאה לנסוע אפי' באניות ישראליות באופן שלא יוצרכו להיות על האני' ביום השבת באם ירד הנוסע מעל האני' טרם בוא יום השבת ויחכה לאני' ישראלית אחרת, אף שזה יאריך זמן הנסיעה. ואפשריות זו מבטלת ג"כ הנפק"מ בין ג' ימים לפני השבת ולאחרי זה (לדעת הר"ח, הרמב"ן, הרז"ה ועוד*). נוסף על זה יש אפשריות לנסוע באוירון ישראלי - היוצא לדרכו והבא - בימות החול.
מלבד עצם השאלה, נתוסף באניות שבדורות האחרונים עוד ענין, שכל השירותים דהנוסעים באני' קשורים בעשיית מלאכה ובחלקם - מלאכות דאורייתא, וכמו המתקת המים וכן הספקת המים לתאי הנוסעים נעשית ע"י מכונות, והוא הדין להארת חדרי הנוסעים, ומהם גם מקום התפלה וכו' וכו'. ואין בזה הענין דנר לאחד נר למאה, כיון שעכ"פ רובם המכריע של הנוסעים הם יהודים, ועוד זאת - כשמתרבה מספר הנוסעים מוסיפים במספר המכונות או בשעות עבודתן (ראה ג"כ כלכלת שבת לבעהמ"ס תפא"י מלאכת שבת ס"ט). ז.א. שבמקום סכנת נפשות אמיתית דהנוסע, שיתירו לו הנסיעה, על הרב להודיעו שאסור, איזה זמן לאחרי כניסת השבת, ליהנות מהמים שבאני', מהאור וכו' (כי ברוב הפעמים אין חולה באני' - כנראה ביומני האניות, נוסף על העיקר שאין בזה כלל הענין דנר לאחד - נר למאה), אסור לקדש על היין וכו' וכו'.
כן להעיר אשר באניות גדולות כהנ"ל - הוא בגדר דפסיק רישי' שבמשך מעל"ע לא יהי' קלקול בשום אחת מהמכונות ויודרש תיקון על אתר.
* * *
בכדי לצאת ידי כל הטוענים, מביא אני עוד טעם הנשמע באויר, והוא שהעמדת האני' או הפסקת הנסיעה מעת לעת קשורה בהיזק כספי גדול, ולכן יחסרו האמצעים הדרושים לקנית נשק וכו' וכו'. אבל מובן שמטעם זה אין כל מקום למלחמה על שמירת השבת בבתי החרושת ובשדות וכו' אשר באה"ק ת"ו, שהרי ע"י שביתתם בשבת ההיזק הכספי עוד יותר גדול מהיזק הכספי אשר ע"י שביתה בנסיעת האניות.
ועוד להוסיף, שבכל האמור לעיל לא נגעתי כלל בהשאלה דחילול קדושת השבת בשם חלק חשוב של בני ישראל, שהרי בהנוגע להאניות האמורות הנה עמא דבר - והרבה יותר מעשרה בישראל - מביטים עליהן כנכסים של כל עמנו בנ"י והאניות דוגלות בשמו. על אכו"כ בהנוגע להערכת אומות העולם עליהן.
קשה להאריך בדבר המכאיב ומבהיל וביחוד שעל פי דברי הרמב"ן הידועים שעליהם תמך יתדותיו החתם סופר (שו"ת ח"ו סי' צ"ז) יש באופן הנהגת האניות הישראליות, אפילו אם לא הי' מקום לכל האמור בענין דאיסורי דאורייתא, ענין של פרהסיא והעדר שביתה הכי גדול - שעל פי דבריו חל על זה ענין דאורייתא.
ולהעיר ג"כ מרמב"ם הל' שבת רפכ"א וס"פ כ"ד. מכילתא דרשב"י ויקהל לה. רש"י (בש"ס ועל הרי"ף) ביצה לז, א. ועוד.
והגודר פרצות עמו ישראל יערה ממרום רוח טהרה לחזק חומת השבת וישמרוה ישראל כהלכתה ומיד הם נגאלים.
בכבוד ובברכה
נשלח ב-18/8/2004 08:39
ברור שגישתו של האדמו"ר מליובאוויטש לנושא שלפנינו היתה בסיסית שונה לחלוטין מגישתם של רבנים 'ציוניים' כמו הרב ישראלי, וכן לייבוביץ' מהדורה קמא. השאלות שהטרידו את הרב ישראלי נבעו מהנחות יסוד שהאדמו"ר לא היה שותף להם, ולכן שאלות אלו לא הטרידו את האדמו"ר.
אותו הבדל מתבטא גם ביחס לנושא השטחים שהאדמו"ר התיחס לכך כפרט בהלכות בפקוח נפש, עיירות הסמוכות לספר, והרבנים האחרים מדין מלחמה ומלכות, כגון פסיקתו של הרב גורן שמלחמה בשבת מותרת לא מדין פקוח נפש, אלא ע"פ דרשת הספרי 'עד רדתה - אפילו בשבת'.
זו דוגמא בולטת איך השקפה משפיעה על פסיקה.
