החשש מ'הגשמת הבורא' בפיוטים שונים

פיוט 'אנעים זמירות' הנאמר בקהילות רבות מדי שבת, כולל ביטויים על הקב"ה הדורשים העמקה בהבנתם, ואילו בקריאה שטחית עלולים הם להתפרש כ'הגשמה' ח"ו כלפי שמייא.

משום כך היו מגדולי ישראל שביקרוהו ואסרו את אמירתו, ביניהם השל"ה הק'.

האם מישהו יודע מקור מדוייק בשל"ה לכך?

ובאותו עניין מצאתי במאמר את השורות הבאות:

"אברהם בן עזריאל מבהם, מתלמידי רבי יהודה החסיד, כתב את 'ערוגת הבושם' יצא בההדרה של א.א. אורבך ובו פרשנות לפיוטים הכוללת תורות של חסידי אשכנז. מספר זה עולה כי חסידי אשכנז ניסו לשרש ולעקור את האמונה בגשמיות הבורא מיהודי אשכנז"

(הערה: דברים מספר זה הובאו היום בעניין אחר באשכול סמוך בעניין "עוז ימין עוררה" ע"י מלמד2).

אודה למי שיביא ציטוטים בעניין מגדולי ישראל אלו או אחרים.

***

פורום מקורות
http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=10912
האשכול המקביל
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1084161
***

תוקן העתק במקום אך לינק

תוקן על ידי - עצכח - 25/08/2004 15:38:35

לבדד נכבד,

לכך בדיוק חתרתי. לכך ביקשתי ציטוט מדברי מבקרי הפיוט, או לחילופין ציטוט רלוונטי מתלמידו של ריה"ח הנזכר.

השל"ה אכן אינו עניין לכאן ונתחלף לי ככל הנראה עם הרש"ל. באשכול המקביל הובאו הדברים משו"ת הרמ"א.

על פי הידוע לי, הפיוט "אנעים זמירות" מיוחס לרבי שמואל החסיד, ויש המוצאים לכך רמז בשורה "תיקר שירת רש (ר"ש רבי שמואל) בעינך כשיר יושר על קורבנך".
שבת שלום!

מחברו של שיר היחוד הוא עדיין בגדר חידה.

ר' יו"א ליפמאן מילויזן בפירושו מייחסו לר' יהודה החסיד.

אולם רבי משה תקו מייחסו לשני מחברים, ר' שמואל ור בצלאל.

מכל מקום נראה ברור שמידי חסידי אשכנז ובית מדרשם יצא הדבר.

איני מבין דברי הכותב באשכול, שהטענות נגד הפיוט היו בגלל הגשמת הא-ל, הרי ונהפוך הוא, אין כמו פיוט זה המושפע מחשיבת ההפשטהכ מבית מדרשו של רבי סעדי' גאון. וכל הפיוט הוא הפשטה ואחדות אלקים על דרך שיטת חסידי אשכנז.

ובאמת על כך יצא הקצף של רבי משה חסדאי תקו בספרו הידוע כתב תמים שהוא מתקיף שיר זה בגלל סיבה זה (ועיין אשכול הגשמה על שיטת ר' משה תקו הנ"ל)

(מה שטענו, שמדבר בגילוי מדי על נוכחת הא-ל ואימננציה שלו בכל ואכמ"ל)

מה שחיפשו את דברי הלבוש, הוא בסי' קלג שם הוא חולק על הרש"ל וטוען שבגלל חשיבתו אין לקרוא אותו כל יום עיי"ש

גם היעב"ץ בסידורו אחרי תפילת שחרית דן בפיוט זה, ומביא השערה שאולי הפיוט הוא ממחבר קראי, (והרי הקראים היו מפשיטים קיצוניים, וד"ל) שכן אין בו מובאות מחז"ל בניגוד לפייטנים המכבירים בציטוטי מדרשים ואגדות. וכך הוא מפרש חשש רש"ל המבוא בלבוש "מפני טעם חיצון".

על הפיוט וביבלוגרפיה, עיין מהדורת צילום של פירוש ריו"ט מילהויזן הוצאת מגנס תשמ"א במבוא

מסתברא
הלכתי לראות את היעב"ץ במקור ואכן הוא מביא דעה שאולי מחבר השיר היה מהקראים אך הוא עצמו דחה דעה זו בתוקף

ובזכותך למדתי דבר חדש ,שבאותו מאמר של היעב"ץ הוא גם נוקט בפשיטות ש"יגדל אלוקים חי" נכתב על ידי הרמב"ם עצמו (לא עפ"י אלא הוא עצמו) ולא ידעתי מנין לו