פורנוגרפיה, סכנתא ואיסורא

חברים נכבדים,
לאור, או יותר נכון לחושך הנורא, של ריבוי הפורנוגרפיה ברשת האינטרנט, דומני שהגיע הזמן להסברה נכונה בנושא.

כלומר, לא רק אודות האיסור התורני החמור שבכך, (ראית העינים או הוז"ל רח"ל הנזכרים ונלמדים בכמה איסורים, ולדעת רוב הפוסקים הם איסורי תורה ממש), אלא גם הנושא השכלי, הרוחני, הפסיכולוגי, החברתי, הרפואי, ואולי גם הפילוסופי שבדבר.

עצוב מאד על שהגענו לכך, הלוואי ולא היה צורך בכך, שכן מטבעם הדברים הללו אמורים להיות פשוטים לכל אדם באשר הוא אדם, אולם משהו קרה ומעשה-שטן הצליח, וישנם אנשים המקבלים את הפורנוגרפיה כדבר נורמלי.

מתוך שיחות עם בני נוער, נוכחתי לדעת, שההסברה התורנית לא תמיד מספיקה, שכן העין רואה והיצר חומד, וזמינות החומרים האסורים בנט רבה עד מאד, וכמעט שאין לך גולש המסוגל לשמור את עצמו, ושיטת הסגירות לא מועילה במקרה זה.

על כן אני מבקש מן החברים היקרים כאן, לתת את הדעת על נושא זה, ולתרום מנסיונם ומהבנתם בענין, בבחינת "חמירא סכנתא מאיסורא", ובבחינת הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה.

לא אכחד כי במידה ויצטבר חומר ראוי באשכול זה, בכוונתי - כמובן אני מבקש את רשות ההנהלה הנכבדה - להפיץ את הדברים לתועלת הגולשים גם במקומות אחרים.

זוהי הזדמנות לכולנו לתרום להצלתם של אחרים הנכשלים, לעתים מתוך חוסר מודעות, או מתוך מה שנראה להם כמעט-כאונס אחרי שנפלו לרשת, וחייהם נפגעים.

אתחיל בעניות דעתי:

המחשבה שאני נוהג לחלוק בה עם אחרים, היא בכיוון האישי, שהפורנוגרפיה מזיקה להצלחת חיי המשפחה של האדם.

ומדוע? משום שהפורנוגרפיה מובילה את האדם למחוזות של דמיון, שברובם אינם קיימים. היא נותנת תמונה מעוותת לחלוטין (גם יוצריה מודים בכך) של עולם החושים המיני, ותחת אהבה-אינטימיות-זוגיות-ורומנטיקה, היא נותנת תאווה וגירוי וסיפוק-מיני מוגברים באופן לא טבעי, שאין בהם הנאה של ממש, ולעולם יוותר האדם וחצי תאוותו בידו.

רוצה לומר, אם להזדקק למשל-הזהב של הגר"א זצ"ל: האדם הניזון מפורנוגרפיה, דומה מאד כשותה מים מלוחים, נדמה לו שמרווה - וצמא יותר. ההנאה היא רגעית ותוצאותיה אפס.

והתוצאה חמורה והרסנית, משום שההתרגלות לפורנוגרפיה מובילה את האדם לדרך חתחתים, בבחינת "בורות נשברים אשר לא יכילו המים", שכן התאווה כשהיא מוגברת ומוגברת יותר ויותר, אין בה בכדי להעמיד את עצמה, והאדם מבקש לו דמיונות מופרזים יותר ויותר (די לראות זאת בכל פגישה אקראית עם עולם הפורנו), וסופו של דבר שהוא איננו מסוגל להנות מהעולם הטבעי המצוי ועומד לרשותו.

אם לומר את הדברים בפירוש: אדם המזין את עצמו מפורנוגרפיה, בין אם הוא בחור ובין אם הוא נשוי, מקלקל ופוגם לעצמו את היכולת להגיע לסיפוק אמיתי בחייו עם מערכת זוגית אנושית-טבעית, משום שמערכת זוגית היא מורכבת יותר, ודורשת מהאדם מחשבה, תיכנון לטווח ארוך, איפוק, אהבה, רומנטיקה, התבוננות פנימית, קבלת בן-הזוג והתחברות אליו ואל עולמו הפנימי, וכך הלאה. הפורנוגרפיה מציגה את האדם בצורה גרפית בלבד, שטחית, חד-מימדית, ובכך ההרס הפנימי שבה.

כך למשל, ידוע כי עולם הפורנו אינו עולם אמיתי, ואינו יכול להיות עולם אמיתי. הוא לעולם לא יציג את החיים כפי שהם, לא יתאר חיי משפחה, לא יתאר את האהבה, את העליות והמורדות, את הילדים, את החברויות, וכדומה. כל כולו תאווה מוגברת ושלוחת רסן ותו לא, בגידות לרוב, סטיות לרוב, מין ומין ומין בלא כל אנושיות וסולם ערכים כלשהו. התרגלות לעולם זה, עשויה להוביל את האדם לחוסר סיפוק בחייו שלו. ממש כמי שמתרגל לסמים, או לאלכוהול, ששאר הנאות החיים דומות עליו כקליפת השום ואינן מסוגלות להסעיר את חושיו.

המין היא תאוה פנימית, ניצוץ שנשתל בבין בני הזוג בחיי המשפחה הנורמלים, על מנת להפרות את החיים, להביא לתשוקה בריאה בין בני זוג. אבל המשתמש בו מעבר למידה, משחית את חושיו, ובסופו של דבר מזיק מאד לעצמו משום שלא יהיה מסוגל ליהנות באמת ולהיות מסופק ממה שיש לו בבית.

יסולח לי על ההרחבה, אבל דומה כי לנוכח כשלונותיהם של אנשים שומרי תורה, ויש כאלה, הגיע הזמן לזרוק אור גם על צדדים מסוג זה, כדי ליצור עוגן שיוכל לעזור לאנשים שנפלו.

אשמח כאמור, חברים יקרים, אם תתרמו אף אתם לענין זה, ותוסיפו הבחנות משלכם, ואולי מכאן תצא אמירה ברורה ונוקבת שתועיל לרבים.

מצו"נ

אני חושב שזוהי קצת היתממות מצדך לומר כך. הרי גדולי הפילוסופים והוגי הדעות בכל העולם הסכימו רובם ככולם שההכנעות וההתמכרות ליצרים, ופרט ליצר הנידון, משפילה את האדם ומונעת ממנו לעסוק ברצינות בעיון.

מוציא

אני מסכים עם שניכם! הכיצד? ההערה שכתבתי לך, היא על התעסקות יתר שיכולה להוביל להתמכרות, אבל כללית אני חושב שלא רק כמו שמציץ טוען שאין רע בהנאה שאינה מזיקה (למרות שאיכשהו צריך לדון אם הנאה שנוצרה בתור ליווי למשהו יצירתי אין בעיה מוסרית בלהשתמש בה כשהיא לבדה) אלא שהריפוי לאובססיביות בנושא הוא הנודיזם אבל לא זה המסתורי והמסוגר במועדון זה או בחוף אחר, אלא הכללי.

אני מכיר נודיסטים וכולם נשמעים בריאים יותר בנושא הזה ונראה שרובם בכלל לא התחילו להיות כאלה מפני יצר המין אלא מפני הורדת המחיצה החוצצת בין בני אנוש.

אתה באמת חושב שאם תהיינה תמונות עירום בכל פינה ומחנה וכל הרבנים יראו אותן כראותם את הכביש זה 'יקלקל' אותם או להפך? ככל שתרד המסתוריות כך ירד העניין הממכר.

עם כל זאת, זה צודק שבמצב הנוכחי המסתורין גורמים לכך שמדובר בחשש להתמכרות ל'פרי האסור'.

רב"צ

אני בעניי לא שמעתי על אותה הסכמה מקיר לקיר , לבד מזה שגדולי הפילוסופים נוהגים להמציא הסבר פילוספי למוסכמות שהם מכירים ולא להיפך. ובכלל הבה לא ניתלה במה שאמר גדול זה או אחר אלא ננסה להבין בשכלנו העצמאי.

ובנוגע לחיי עיון וסיפוק יצרים, שמועה גונבה לאוזני שכמה מגדולי הפילוסופים ניהלו חיי לילה סוערים מאוד ואכ"מ.

תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 01/09/2004 12:29:20

המתעסק בפורנו וכיוצ"ב הוא נהיה אדם תחתון ומוחו נהיה צר ומוגבל לחושניות שגוררת את האדם לרמת חיים רדודה ופחות נכונה מוסרית,
זה שונה מאוד מכל הנאה שונה כיוון שהיא משהו עם משיכה תאוונית שמשתלטת על האדם והוא כאסיר בידה בשונה מהרבה הנאות שהם יחסית בבחירה, וזאת בנוסף שתאווה זו משתלטת גם על מח האדם גם מחמת ההנאה וגם מחמת ריבוי אפשרויות הדמיון שבזה,
גם פסיכולוגית זה נותן לאדם תחושה שפלה שאינו שולט על נפשו וגופו

ולאדם נשוי ברור שזה מזיק לקשר בריא מהנה וטוב עם האשה כמו שהזכיר כבר בעל האשכול.

הנה משהו שהתחלתי לכתוב בנושא לפני שמשכתי ידי בגלל שנוכחתי שהדברים לא יתקבלו כאן בהבנה, עם זאת אני סבור שיש לקיים פעם דיון בנושא בראש נקי ואולי ננסה הפעם :

מיניות מוסר ודת

נושאים הקשורים למוסר ומיניות כבר עלו כאן כמה וכמה פעמים , אבל הרושם שלי הוא שהדיון תמיד מסתיים בהצהרות ובהבעת הסתייגות ואף פעם אינו ניגש לבחינת שורשי הדברים . כולם פוסלים את גישת העולם המודרני ביחס למין , אבל אף אחד אינו מרגיש צורך להסביר מה רע בזה , חוץ מאשר הבעת שאט נפש . מועלים הרבה דימויים כמו תועבה , בהמיות , סטייה . יש לפעמים הסתייגות מעצם הדיון בנושאים אלה ותמיד קיים מתח באויר .

אבל למה דוקא במין ? למה דוקא סיפוק היצר המיני הוא בהמי ואפילו מתועב , ולא סיפוק צרכים ותאוות גופניות אחרות ? למה דוקא מין זה נושא שאי אפשר לדון בו בצורה משוחררת ?

איני בא לדון בשאלה מה מותר ומה אסור בתחום המין . אני בא לדון בגישה המיוחדת ביחס כלפי התחום הזה . יש הרבה דברים האסורים על פי ההלכה , אבל ביחס אליהם יש איזושהי הבנה (אף אם אינה מבוטאת בגלוי ובמודע) שיש אנשים שאינם חיים לפי התורה . דבר זה אינו מעורר ביקורת גדולה כל כך אפילו אצל הקנאים ביותר . לא כן כאשר מדובר במין . תמיד מנפנפים בזה כראיה שהעולם המודרני ירד מהפסים .

יש כאן נקודת השקפה שגם ללא קשר לציווי הדתי , הרי שהאדם כיצור תבוני אמור להבין מעצמו שיש משהו בעייתי בהשתקעות במין . הוא אמור להבין מעצמו שמותר לקיים יחסים רק במסגרת נישואין , שזה מותר רק בין גבר ואשה , שיש להצניע את התחום הזה של החיים וכן לכל שאר הנורמות המקובלות עלינו .

השאלה שלי היא למה אנו חושבים כך ?

איני מקבל טענות שהופכים את זה להכרה מוסרית/אסתטית ראשונית כגון : 'זה מתועב' , 'זה דוחה' , 'זה בהמי' , 'זה לא צנוע' . בהחלט יש תחושות כאלה ביחס לנושא הזה , אבל במדה ועמדתינו כלפי הנושא נקבעת על פי תחושות כאלה הרי שזה רק לגריעותא , לענ"ד . בהחלט מדובר בעניינים יחסיים . מדובר לכאורה בדברים שאם אדם מעוניין בכך הוא יכול להתרגל ולראותם אחרת . התחושות האלה , אם כן , מפריעים לדיון בראש נקי בכך שהעמדה נקבעת על ידי תחושות סובייקטיביות שלא נעשה נסיון לבוחנם ולעמתם עם תחושות סובייקטיביות של אנשים אחרים בעלי תחושות סובייקטיביות אחרות .

מצו"נ

ראשית, כתבי ש'רובם' ככולם' מהפילוסופים אמרו כך.

שנית, וזוהי הנקודה החשובה, כתבתי שאותם פילוסופים סברו שהתמכרות יתר למין היא מזיקה, אבל לא כתבתי שהם גם הצליחו ליישם תובנה זו הלכה למעשה ...

וכידוע הבדיחה הישיבתית המפורסמת על אריסטו, שאגב אין לה שום אחיזה במציאות ההיסטורית, ואדרבה לא פעם אנו שומעים על רב חשוב ש ... (*)

בכל אופן, פשטות הדבר היא על פי דברי חז"ל: "צדיקים ליבם ברשותם, ורשעים ברשות ליבם". כאשר לאדם יש מודעות עצמית גבוהה הוא מבין מעצמו שאם הוא נכנע ליצרים שלו הוא מאבד לחלוטין את חופש הרצון שלו ולמעשה מאבד את הזהות העצמית שלו כאילו היה תחת השפעה של היפנוזה.

ולא מדובר כאן על תובנה על-טבעית, שהרי גם חכמי הסטואה ביוון סברו כך ממש, וכן גדולי הפילוסופים במזרח הרחוק. ולמעשה עוד לא נתקלתי בפילוסוף שדגל בהדוניזם במצוהר.

עוד כתבת ש:

"מדובר לכאורה בדברים שאם אדם מעוניין בכך הוא יכול להתרגל ולראותם אחרת."

אני מסכים, אבל אינני רואה את הרלוונטיות לדיון שלנו. אדם יכול להתרגל לכל דבר לא מוסרי, לרצוח, לגנוב וכו'. הוא גם יכול להתרגל לאכול בשר אדם ולעשות עוד כל מיני מעשים שאדם (מערבי) רגיל רואה אותם כמתועבים. ועיין בדברי באשכול 'האם אני יהודי בגלל הבחירה שלי ?', וצרף לכאן.

--------
(*) גם כאן חשוב לי להדגיש שאינני מתכוון חלילה לעשות דמוניזציה לציבור שלם, אלא רק להצביע על כך שאותו ציבור אוהב לראות את עצמו כמושלם ונקי מכל רבב, ולהצביע על הפגמים הרבים שנמצאים בציבורים אחרים, בעוד שהמציאות רחוקה מאוד מתיאור קיצוני זה.

רב"צי

1. כתבת למעלה שהיצר הנידון מונע מהאדם לעסוק ברצינות בעיון. ועל זה השיבותי שהיו מספיק כאלה שלא אימצו את המוסר הפוריטני בחייהם האישיים ועם כל זה הדבר לא הפריע להם לעסוק בעיון ברצינותם. לעניין זה לא חשוב כלל מה הם סברו, אלא האם במציאות יש סתירה בין אי אימוץ מוסר פוריטני לחיי עיון.

2. לגבי העניין של צדיקים לבם ברשותם, בוודאי אין חולק על כך שזה עניין נעלה מאוד, אבל נראה לי שיש כאן טעות. הערך של היות לבו של אדם ברשותו , הוא בכך שהוא יכול לרסן את דחפיו הטבעיים כאשר הם מביאים לתוצאות הרסניות. מבחינה זו אין עניין המין שונה מעניין השינה . גם מי שישן עד מאוחר במקום לקום לעבודה הוא אדם הנמצא ברשות לבו. גם מי שאוכל ללא חשבון ומזיק לבריאותו נמצא ברשות לבו. וגם מי שנשלט על ידי כעס או רגש של נקמה הוא בכלל זה.

ובאופן כללי כל אדם הנמשך אחר תאוותיו , כאשר זה מזיק למטרותיו החשובות יותר , נמצא ברשות לבו. אבל בוודאי אין זה אומר שיש ערך בעצם זה שאדם מסגף את עצמו ומונע מעצמו את מה שהוא רוצה. על האדם להיות בעל שליטה עצמית ולהיות מסוגל לומר לעצמו לא , כאשר שכלו אומר לו שזה מה שנכון לעשות. אבל אין זה פוסל את עצם סיפוק התאווה , אלא את אי היכולת להתרסן כאשר יש צורך בכך.

ולכן כל זה אינו אומר דבר לגבי מוסריות ומין. שהרי אינך מצביע על רע שתמיד יוצא מזה שאדם מספק את תאוותו למין. בוודאי יש מצבים שבהם יכול לצאת מזה נזק ואז על האדם להתרסן. אבל אם אין נזק נראה לעין , למה עליו להתרסן? עליך להוכיח שתמיד יש נזק כאשר אין נוהגים לפי המוסר הפוריטני.

3. ולגבי מה שכתבתי בנוגע להרגל. אין הכי נמי שאפשר להתרגל גם לרצח , אבל אם הבסיס לאיסור רציחה הוא אך ורק עניין של רגש שעל ידי התרגלות אפשר לבטלו , אנו נמצאים בבעיה גדולה. לענ"ד איסור רציחה מבוסס על משהו עמוק הרבה יותר מאשר רגש חולף. אבל נניח לזה. מה שאני טוען הוא שרגשות סובייקטיביות אינם יכולים להיות בסיס לדיון עם אנשים בעלי רגשות סובייקטיביות שונות. עליך להצביע על משהו משותף לכולנו שבאמצעותו תוכל להוכיח את עמדתך. אם עמדת מבוססת רק על כך שאתה מרגיש שמין זה משהו דוחה , אין באמת על מה לדון.

.


באיסור רציחה ובתביעה למונוגמיות, ניתן למצוא "הצדקות טבעיות" .

גם מי שיתבונן בבני האדם במבט של זואולוג, יבין כי האנטרס של שימור האנושות אמור למנוע מוות לא טבעי מוקדם מהצפוי, והואיל והאדם הוא חיה חברתית (זואון פוליטיקון, מדני באלטאבע), הרי שמעשים הפוגמים במרקם החברתי, פסולים.

גם למונוגמיות ניתן למצוא צידוקים מסוג זה, שכן יש דוגמאות רבות בטבע לכך שחיות שגידול צאצאיהם ארוך ודורש אספקת מזון מבחוץ לאורך זמן, הן מונוגמיות - אם כי יש גם דוגמאות של עדר נקבות עם זכר אחד.


אלא שלכל שאר האיסורים הקשורים בכך, אין לי אלא לחזור ולומר, לא ערכים אנושיים אוניברסאליים ולא ערכים טבעיים, אלא ציווי הלכתי בלבד.

אינני מכיר שום נימוק אחר לאיסורים הללו פרט להלכה, וכפי שעל חזיר אינני אומר אי אפשי אלא כך צוויתי, על אחת כמה וכמה לגבי נושא זה.

(גילוי נאות: חזיר, הרבה פחות אטרקטיבי...)

אני רואה שתי בעיות עיקריות עם פורנוגרפיה והן חמורות יותר לדעתי מאשר מה שנכתב לעיל בדבר עירור היצר באופן מוגזם:

1. תעשיית הפורנו בנויה על ניצול. היא בנויה על ניצול של נערות ונשים וגם של ילדות וילדים, אשר ברוב המקרים מגיעים לעיסוק מצער זה לא מתוך בחירה אלא מתוך חוסר ברירה (ואל נא תביאו לי את הדוגמה של אותה "שחקנית" שיכולה לממן משכנתאות לניניה. היא יוצאת מן הכלל המעידה על הכלל).

תעשיית הפורנו קשורה בפשיעה, בסמים, באונס ובמקרים רבים קשורה למאפיה ולפשע המאורגן.

כיצד יוכל אדם ליהנות ממשהו שנולד בטומאה איומה שכזו?




2. הפורנו משפיע לרעה על הנזקק לו. איני מדברת פה על עירור היצר וכו'. בשביל זה לענ"ד אין צורך ב"אומנות" מן הסוג הזה. השכל האנושי יכול להמציא המצאות מופלגות משלו.

אני מדברת על כך שאנשים, ובעיקר אנשים צעירים, הנחשפים לחומר כזה, מפתחים הבנה מוטעית של מהי אירוטיקה ומהי מיניות ומהם יחסי מין - הנשים בתמונות האלה, תמיד רוצות, תמיד נכונות ותמיד יכולות. הפעילות המינית נראית כמשהו טכני ומנוכר ולכן קר (כן, קר) ועצוב.

גברים צעירים שנזקקים לפורנו, לומדים להבין שנשים אינן אלא אוביקט. איני מסוגלת להבין כיצד הזכיר מישהו לעיל את המילה פורנוגרפיה באותו משפט עם אהבה ורומנטיקה (בוגי?).

בעיני פורנו ואהבה הן תמונות תשליל זו לזו - בעוד במעשה האהבה האמיתי שני בני הזוג הם בבחינת סוביקט וככאלה הם נמזגים זה בזה, עד טשטוש הגבולות ביניהם והופכים לבשר אחד, בפורנוגרפיה המצב הוא הפוך, אנשים פועלים זה על זה, ו"מחפיצים" (הופכים לחפץ, אובייקט) זה את זה, ובדרך כלל האישה היא האובייקט האולטימטיבי. מחקרים יודעים לציין שהיזקקות לפורנוגרפיה עולה בקנה אחד עם נטייה אלימה כלפי נשים.




המכנים את תעשיית הפורנו בכינוי 'בהמית', מחמיאים לה יותר מאשר מגנים אותה.
הטעם הוא פשוט - בעלי חיים נראים אולי כשטופי זימה ויצר, אבל הם אינם מנצלים זה את זה והופכים זה את זה לאובייקטים לשם סיפוק צרכיהם.

מצו"נ,
שאלותיך שאלות של טעם, ועל כך תבורך.

נראה לי, שכאשר דנים בפורנוגרפיה באספקט מוסרי, יש לבחון כמה עניינים:

א. החד-צדדיות: האדם הצורך פורנוגרפיה, אינו מקיים קשר אנושי רחב ועמוק עם אדם אחר, אלא עם המחשב/הטלוויזיה וכו'. המין עלול להפוך למשהו שאינו תלוי קשר אנושי כלל, יש לבדוק האם יש בכך פגם מוסרי.

ב. וירטואליה: חינוך מיני ומגדרי, המבוסס על פורנוגרפיה, אינו מכין את האדם להבנה אמיתית ועמוקה של בני המגדר השני. הפורנוגרפיה מייצגת פנטסיות גופניות בלבד, ולא באים בה לידי ביטוי רגשות ומחשבות שאינם מיניים. גם בכך ייתכן ויש פגם מוסרי.

ג. ניצול: ייתכן ותעשיית הפורנוגרפיה, מבוססת על ניצול גופני וכלכלי של אנשים ונשים, ויש לעיין האם יש בשימוש בתוצריה פגם מוסרי.

לפני מספר שבועות התפרסם דו"ח במעריב על חיי המין אצל תלמידי בתי ספר שמהווה על פניו ראיה לפותח האשכול. נכתב שם שיש יחס הפוך בין ההישגים הלימודיים של התלמידים לבין עיסוקם במין, אולם יתכן שבסך הכל הדו"ח הזה מאשש את התיאוריה של פרויד שהתרבות היא סובלימציה של המיניות.

הערה מסויימת לסדר:

נראה שיש כאן בלבול מסויים בין חיים יצריים ומתירניים מן הבחינה המינית, לבין פורנוגרפיה (היא נושא האשכול) וצריכתה.

אין קשר הכרחי בין השניים, וכמו שכבר הצביעו כאן קודם, דיכוי הראשונים עשוי להביא לפריחתה של השניה.

כאשר דנים בפורנוגרפיה, המוסריות או אי המוסריות של ההזדקקות לה אינם קשורים רק לכניעה ליצר, או אפילו לאסטתיקה של הצורך הזה וראייתו כטבעי או לא טבעי, אלא גם למוסריות שבעידודה של התעשיה הזאת, שהיא מטבעה משפילה ומנצלת, גם את האנשים הנזקקים לה, והרבה יותר חלק מן האנשים המזינים אותה, רבים מהם חסרי ישע והגנה. והדברים ידועים.

(נ"ב - נכתב לפני שראיתי את הודעתה של שחרית..)



תוקן על ידי - חבצל_ת - 01/09/2004 14:36:52