| נשלח ב-27/8/2004 03:30 |
 |
| |
מה אמין יותר: העין או השכל
מי כתב: "השכל המכזיב עדותו [של נביא השקר] יותר נאמן מעין שרואה אותיותיו".
האומנם?!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 06:23 |
|
| |
הרמב"ם בהקדמה לפירושו על המשנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 08:04 |
|
| |
לגבי האמנם,
אמינות העין היא תולדה של הנחה שכלית שמה שרואים הוא נכון. על כן זוהי השוואה בין שני חלקים של השכל, והחלק המכיר בד"כ עדיף.
ראה באחד האשכולות (דומני שעל דוד יום, ליהוסף) את המשל שהבאתי לגבי העיוור והפיקח מהחויזר של חב"ד, ותרווה נחת.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 08:18 |
|
| |
מד"א,
שוב לשיטתו! 
מה שרואים מכירים שרואים והוא בעצמו פירושו של "נכון" [עומד על מכונו]. לא ששייך לאיזה מלאך הנקרא "נכון" ואין חלק שאינו חלק "המכיר".
דומני שבוגי כבר העיר שם שיש חושי ובין-חושי, כלומר מושגי גבול, מקום, זמן, ישר, צדק, אינם המוחש עצמו אלא יחסים בין המוחשים שהמה עומדים ביושר, בגבול, בזמן וכו' אלא שלכך הנך קורא לא-חושי ואפריםליב באשכול חב"ד קרא לזה ידיעת המהות ונראה שאיננו חלוקים אלא בטרמינולוגיה, אך נראה שיש הבדל בדיוק הידיעה לפי הטרמינולוגיה ולפיכך אשמח אם נלבן באישי את הטרמינולוגיה הראויה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 08:26 |
|
| |
דוד, דברים זהים למה שהבאת, הניחו פרמנידס וזנון. הפריזו יותר באומרם הגיון לא יחול בו טעות "מבחינה הגיונית" כמו הטעיית החושים שבה טעויות רבות יודע האדם שטעה. הטיבו מדבר' ווטו להראות כי העמדת הדברים זה לעומת זה ולא כחלק מאותו מבנה מההכרה, טעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2004 00:27 |
|
| |
ואני הקטן אומר לאו דוקא. ההגיון עצמו אינו אלא תוצאה ממה שחושים אומרים, ולפי פשוטו החושים עצמם תקפים יותר מן ה"הגיון", במלים אחרות, כשיש סתירה ביניהם, מסתבר יותר לומר שההגיון טועה (שכן הגענו אליו רק באמצעות מסקנא מן החושים) מאשר לומר שהחושים טועים.
|
|
|
|
|
