בית פורומים עצור כאן חושבים

תשובה לאביכהן בקשר לרש"י - "שניירא"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/8/2004 23:00 לינק ישיר 
תשובה לאביכהן בקשר לרש"י - "שניירא"

אין לי אפשרות להגיב ישירות באשכולו של אבי כהן, בשל תקלה טכנית באתר, לכן אני נאלץ לפתוח אשכול חדש.

לטקסט מדויק של רש"י, ראה: י' מרשן, פרשנ-דתא: פירוש רש"י על נ"ך על פי דפוסים וכתבי יד, ירושלים תשל"ב, א, עמ' 112: "...בורית עשב שמעביר את הכתם בלעז אירבא שניירא...". במנגנון שינויי-נוסחאות, הובאו נוסחים נוספים מכתבי-יד: "שאוונירא"; "שונניירא". ובהערה 1, הוא מביא את המילים ופירושן בצרפתית:
"erbe savonijer. savon, herbe qui lave les taces"
(=סבון, עשב המכבס את הכתמים, ממדבש).

רש"י מביא את המילים הצרפתיות הללו במקומות נוספים, ראה: רש"י, כריתות, ו א, ד"ה: בורית: "סאבו"ן". כרשינא: "הבא מאותו מקום, ל"א עשב הנקרא אירב"ה שנוטי"א שעושין ממנו בורית שקורין ספוני מפי הרב הגדול"; סנהדרין, מט ב, ד"ה: ובורית: "עשב הוא ומעביר כתמים, וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א".

וראה: מ' קטן, אוצר לעזי רש"י: המילים הצרפתיות שבפירושי רש"י על תורה נביאים וכתובים, א, ירושים תש"ס, עמ' 57, מספר 4008, מלאכי ג:ב: "אירב"א שבונייר"א: עשב סבוני (סבונית), erbe savoniere, המלה הראשונה של הלעז הושמטה בדפוסים". הנ"ל, אוצר לעזי רש"י: המילים הצרפתיות שבפירושי רש"י על התלמוד, ב, ירושלים תש"ס, עמ' 174, מספר 2387, כריתות ו א: אירב"א שבונייר"א: עשב סבוני (סבונית), erbe savoniere, הלעז משובש בשני המקורות (כתב-היד היחיד והדפוסים הראשונים), שבהם המלה השנייה נקראת שטנרי"א, שבוטי"א, אבל לפי המקבילה בסנהדרין מט: (לעיל מס' 1704) ניתן לתקן".

קטן מזהה משום מה את "אירבא שבוניירא" דווקא עם העשב "סבונית" (=השם המדעי: Vaccaria hispanica, באנגלית: cow-cockle), ולא עם "בורית" (=השם המדעי: Saponaria, באגלית: bouncing bet, bouncingbet, soapwort. שניהם הינם צמח-בר ממשפחת הצפרניים, ומפיקים מהם סבון. אבל ז' עמר, אכן מזהה את פירושו של רש"י עם "בורית", ראה: הנ"ל, ספר הקטורת, תל-אביב תשס"ב, עמ' 128: "...על פי הפירוש השני (=של רש"י) מדובר בצמח, הנקרא כיום בעברית בורית (Saponaria). מין צמח קרוב לו בתכונותיו ונפוץ מאוד בארץ-ישראל הוא סבונית השדה (Vaccaria hispanica), ששורשיה מכילים חומרים ספונינים המשמשים לכביסה".


תוקן על ידי - ממדבש - 27/08/2004 23:04:46



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/8/2004 23:29 לינק ישיר 

שלום ממדבש
תודה רבה על תשובתך המושקעת
אם זה נכון , אז שניירא זה בעצם שבוניירא , מלשון סבון , ולא שניר
אבל אני עדיין חושב שכנראה הר חרמון / שריון / שניר = צפון

אבי זה קיצור של אביתר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/8/2004 23:40 לינק ישיר 

גם אני לא מצליח להגיב לעצמי.. אז אכתוב פה ..

עוד בעניין , מה הקשר בין צפון לצפן (שמר) ? זאת דעתי :

כשמישהו מבקש שישמרו לו על משהו הוא אומר "שימו עין" דהינו :

תשגיחו / תסתכלו / תראו / ת צ פ ו

כך ששמירה קשורה לראיה , השגחה , צפיה = צפון !

אם הדברים שאני כותב מעניינים פה מישהו .. אז תודיעו לי

כתבתי לא מזמן דברים נוספים על רוחות השמיים

ויש לי הרבה פירושים בסגנון הזה

אתן לכם קישור אם אתם מעוניינים ..


"יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו .." + "שמורת עין" ..


אביתר הכהן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2004 08:35 לינק ישיר 

טרם אגיב, אעתיק מאשכולך המקולקל את פתיחתו לה התייחס ממדבש ושלא הועתקה לגמרי בהודעתך כאן.


evycohen:

לדעתי השם העברי צפון הוא המקור למלה סבון

לקשר בין צד צפון לסבון (נקיון) יש הרבה ראיות

צפון נקרא ביוונית bor-ras , ובלטינית bor-ealis

השרש של שניהם הוא בר

בר / בור / בורי / בורית = מין סבון

בור / בר פירושו גם דב bear (דוב שייך למזל בתולה = נקיון / טוהר)

בר לבב = ברור / נקי / טהור

שמות נוספים לסבון במקרא :

נתר = נתרן ממנו הפיקו סבון

שלג = אשלג(ן) (סודה) ממנו הפיקו סבון

חמץ (חמצת היין , שמרים של יין / דם ענבים) = שימש להפקת אשלג לסבון

תהלים כד ד : נ ק י - כפים - ו ב ר - לבב ..:
תהלים נא ט : תחטאני באזוב ואטהר תכבסני – ו מ ש ל ג - אלבין:
איוב כב ל : ימלט אי – נ ק י - ונמלט – ב ב ר - כפיך:
איוב ט ל : אם-התרחצתי במי – ש ל ג - והזכותי - ב ב ו ר - כפי:
ירמיה ב כב : כי אם-תכבסי – ב נ ת ר – ותרבי לך - ב ר י ת - נכתם עונך לפני נאם אדני ה':
מלאכי ג ב : ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף – ו כ ב ר י ת – מכבסים:
משלי כה כ : מעדה בגד ביום קרה ח מ ץ - על- נ ת ר - ושר בשרים על לב רע:

בראשית מט יא : אסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתנו כבס – ב י י ן - לבשו – ו ב ד ם – ע נ ב י ם - סותו

עוד דבר חשוב בעניין :

מעניין מאד לציין שהר חרמון = שריון = שניר = טורא תלג (שלג) (תרגום ארמי)

יתכן מאד שהר חרמון = הר צפון , לפי הפסוק הבא

צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו (תהלים פט יג )

הר צפון מקביל למעשה לחרמון , והר ימין מקביל לתבור

רשי כותב : בורית עשב הוא שמעביר את הכתם בלע"ז (אירבא -עשב) ש נ י י ר " א ! (מלאכי ג ב)

כך יוצא שהר שניר = סבון (בורית / (א)שלג) = (טורא תלג) = צפון ! ! !

אשמח מאד אם מישהו פה יכול לברר מהו ה - "שניירא" של רש"י , ולעדכן אותי!

*****

ווטו1:

המלה "צפון" לגבי הצד בצפוני, נובעת בפשטות מהיות החמה צפונה מהצד ההוא.

לגבי תרגום רש"י, יש ספר ישן המתרגמו [גם על המקרא] מאת דוד שמעון בלונדהיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2004 11:00 לינק ישיר 

כבר בגמ' מצאנו "צפון" שפירושו "סבון".

"שאני צבע, הואיל ויכול להעבירו ע"י צפון"
(בבא קמא דף צג עמוד ב)

וכהנה וכהנה רבות בספרות התורנית בראשונים ובאחרונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תשובה לאביכהן בקשר לרש"י - "שניירא"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext