| נשלח ב-7/9/2004 00:59 |
 |
| |
האם לעשות vasectomy היא איסור?
לתלמידי חכמים של הפורום
I wonder what the Halachic implications are on doing a vasectomy. I am aware that there is a general איסור סירוס. However, since nowadays vasectomies may be reversible (not a very high success rate though, but still there is a possibility), I was wondering that perhaps it can be done.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 01:09 |
|
| |
בתירגום עברי, זה נקרא "כריתת צינור הזרע".
אין לי כאן את הספרים הדרושים כדי לענות, אך נראה פשוט שהדבר אסור.
האם זו שאלה מעשית? מדוע בכלל לעשות זאת?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 01:29 |
|
| |
מיימוני
The reason for doing it is for birth control purposes, where the man is the only partner who can practice it.
As for the איסור , I was wondering that perhaps the איסור סירוס is only for an act that cannot be reversed and remains permanent. However, in the case of vasectomy, it can nowadays be reversed, but not with a 100% success rate.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 02:54 |
|
| |
You might wish to check out the Journal of Halakha and Contemporary Society, published by Yeshiva Rabbi Jacob Joseph. I know they had an article about tubal ligation, maybe there is something about vasectomy
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 13:54 |
|
| |
ברוך
כפי שציינתי, המקורות אינם זמינים לי כרגע.
אולם שאלתי במקומה עומדת: אם המטרה היא למנוע עיבור, יש פתרונות אחרים... ואין צריך למנות, כי ידועים הם.
לגבי שאלתך, הבה ננסח זאת כך: האם יש איסור סירוס בניתוק צינור הזרע כאשר הדבר הוא הפיך?
ובכן, הדבר נראה פשוט מסברה שזה אסור.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 15:50 |
|
| |
כב' המיימוני
אכן כדבריך כן הוא, ולא רק "מסברא" - אלא שכן הוא פסק ההלכה הברור. וכפי שמסכם זאת הפרופ' אברהם בספרו "נשמת אברהם - הלכות רפואה" חלק שלישי עמ' נב ואילך - במילים "אין כל היתר לקשירה וניתוק של שבילי הזרכע בגבר כדי שלא יוכל להוליד,ואפילו אם יש סכנה לאשתו להיכנס להריון}". ועיין שם במקורות לפסק הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 17:12 |
|
| |
גם בספרו "אנציקלופדיה הלכתית רפואית" כותב פרופ' אברהם שטיינברג שהדבר אסור אפילו אם יש לאשתו סכנה להרות, והמקור לכך הוא בדברי השו"ת מנחת יצחק חלק ה, סי' יב-יג.
כדאי לבדוק אם יש דעות בנושא, אם כי בדרך כלל הוא נוטה ללקט את מגוון הדעות בשאלות אלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 21:28 |
|
| |
You did not elaborate on why the woman cant have her tubes tied, which is of a lesser halachic issue.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:12 |
|
| |
מדובר באיסור סירוס, כמו גם ביצירת פסול חיתון של פצוע דכא, (אבהע"ז סי' ה).
מפורש בגמרא במסכת יבמות (כמדומני בדף עז) שגם פצוע דכא זמני אסור לבוא בקהל עד שיתרפא.
לסיכום, אין שום היתר לוזקטומיה שלא במקום פיקוח נפש.
כמו כן, מי שעבר וזקטומיה שלא מחמת צורך רפואי הכרחי, הריהו פצוע דכא ואסור לבוא בקהל.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:18 |
|
| |
אולי נביא את המקור מכיוון שכולם כותבים סברות.
אחת מתרי"ג מצוות שבתורה, מצוות לא תעשה שסא:
"שלא לסרס זכר מכל המינים, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר "ובארצכם, לא תעשו" (ויקרא כב,כד)." (מובא מהקדמת הרמב"ם למשנה תורה)
וזה איסור תורה מפורש וברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:23 |
|
| |
אם כך מתבקשת השאלה המקבילה, האם מותר לאישה לקשור את החצוצרות מאותה סיבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:35 |
|
| |
האיסור מהתורה הוא רק על זכרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:00 |
|
| |
לדעתי זוהי בכלל לא שאלה פשוטה. ברור שיש איסור תורה על סירור. אבל כאן מדובר על סירור זמני, והשאלה היא האם זה בכלל נכלל בגדר "סירוס" או לא.
הרי אם מדובר על מצב בו הגבר לא מסוגל זמנית להוליד, אבל בקלות ניתן להחזיר את המצב לקדמותו (*) הרי הגבר לא נחשב ל"סריס" שאינו מסוגל להוליד לעולם, אלא רק מדובר על מניעה טכנית שמונעת ממנו להוליד, והרי שהגענו לסוגיית מחוסר מעשה וכד'.
וצריך עיון.
______
(*) למעשה דווקא כאן טמון הקושי העיקרי, שהרי לא מדובר על הצלחה וודאית, מה שרק מסבך את השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:31 |
|
| |
רב צעיר
אתה בא לחלק בין סירוס לזמן לסירוס לתמיד.
וכך כתב כבר השואל בשאלתו.
אמנם לי הדברים אינם ברורים כלל. מכמה סיבות.
א. יתכן שכל סירוס אסור, גם לזמן. (אפילו לשעה או לדקה? בהנחה שזה אפשרי? טוב, יש איזה גבול של מעשה חשוב ובעל משמעות. ואולי, לאידך גיסא, גם זה יהיה אסור).
ב. היכי דמי לזמן? היכי דמי הפיך? (=באיזה אופן עובדתי יש איסור זמני בלבד? איך זה נעשה?). אם מדובר בניתוק, סבורני שזה חייב להיות אסור. אפילו אם ניתן לחזור ולחבר. שפנים חדשות באו לכאן. אך אם מדובר בקשירה שמהווה מחסום בפני יציאת הזרע, שמא כאן אין יותר מאשר סגירת דלת זמנית (פומא הוא דכאיב להו=מונח מהגמרא שמתאר מניעה מגורם אחר). ושמא גם בקשירה יש לחלק בין סוגי קשירות.
ג. כל האמור בסעיף ב' הוא רק בתנאי שבאמת דעת בני אדם היא שיש הבדלים בין סוגי ניתוקים וקשירות. אבל אני חושש שכאן חל עיקרון ה"קופסה השחורה" שכתבתי עליו באשכול על מכשירי גרמא בשבת. רוב הבריות - ואני בוודאי ביניהם - אינם מבדילים בין סוגי טיפולים רפואיים. בעיניהם, כל ניתוק וקשירה מעשה אחד הם. ולכן, כיון שהכל נראה כפגיעה באברי ההולדה, הכל ייחשב לסירוס וייאסר - גם אם זה הפיך.
אני מדגיש שלא כתבתי אלא סברות המסתברות ולא ציינתי מקורות. ותודה לספי ולאחרים שהביאו מקורות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:38 |
|
| |
למה לא נאמר בזה סברת זיל בתר טעמא כמו בניקב ביצה, שאם יכול להוליד שוב אינו סריס?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:39 |
|
| |
מימוני
בעניין נקודה ג', סברה זו מוקשית בעיני, מפני שאם כן אין לדבר סוף. אפשר גם לומר שהדלקת חשמל היום לא נקראת "מלאכה" לעניין שבת וכו' וכו'.
אני חושב שבשאלות הלכתיות צריך קודם כל לעיין בהגדרה ההלכתית ורק אחר כך להתחשב ב"לשון בני אדם". אני לא מתעלם מכך שהרבה מאוד פעמים ההלכה תלויה בתפיסה הסובייקטיבית של האדם, אבל אני לא חושב שדבר זה מהווה "כביש עוקף" להגדרות הסטנדרטיות של ההלכה.
בעניין הניתוח עצמו, אני לא מומחה גדול לרפואה, אבל אם אני מבין נכון מדובר אכן רק על סיבה טכנית שמונעת מהגבר להוליד (קשירת הצינורות), כך שלא מדובר על כריתה גמורה שאחריה בא ניתוח שמחבר את הצינורות (מה שאתה השוות לדין 'פנים חדשות'), אלא יותר על מניעה זמנית. לפיכך לכאורה נראה שיש צד להתיר.
כדאי לעיין בתשובה של הרב ווייס, אני מניח שהוא מתייחס שם לשאלה זו.
|
|
|
|
|
