| נשלח ב-11/9/2004 20:41 |
|
| |
שאלה על הכתובה של סבא וסבתא
היום התוודעתי לראשונה לכתובה של סבא וסבתא שנכתבה לפני 57 שנה.
סרקתי אותה. מאחר שהמדובר בקובץ גדול שלא יכולתי להכניס לפורום, הכנסתי אותו לשרת בחו"ל שמכווץ קבצים גדולים.
הכתובה היתה מגולגלת מלמטה למעלה ומונחת בתוך גליל קנה סוף.
אשמח אם מישהו יתרגם לי מה כתוב בה.
כדי לצפות, יש לפתוח את הדף בקישורית
http://s6.yousendit.com/d.aspx?id=F24E6AD20C85E0E5E8B00B12FE149C41
וללחוץ על 1. Click here to download the file now.
מי שיודע איך להעביר את הכתובה לפורום יבוא על הברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 22:32 |
|
| |
נחשול
צריך רק לדעת קצת ארמית. זה הכל. הנוסח נראה סטנדרטי
במעלי בשבא = בערב שבת
דהוא שית עשר יומין לחודש שבט = שהוא 16 יום לחודש שבט.
שנת תרין אלפין ומאתן וחמשין ושבע שנין לשטרי
= שנת אלפיים, מאתיים וחמשים ושבע למנין השטרות (=מנין שהיה רגיל בימי הרמב"ם, ומפתיע שהשתמשו בו אצל סבא וסבתא שלך)
למנינא די רגילנא לממני ביה = למנין שאנו רגילים לספור בו.
במתא אלעַקֵיְרֵה דעל בירא דמיא דילה = במקום אל-עקירה, שעל בור המים (באר המים?) שלה
די שמה ביר הדרה מותבה = ששמה בור "הדרה" (איני בטוח לגמרי בשתי השורות האחרונות. הדרה=חזרה בארמית. ואילו מותבה=מושבה. תמיד אפשר להחליף ת ב-ש. אולי יש טעות בהעתקה?)
ביומא דנן =ביום זה.
בזכות אברהם אבונא =בזכות אברהם אבינו
היך חתנא דנן = איך החתן הזה
עואץׁ בן חסן
אמר לה
לכלתא בתולתא = לכלה הבתולה (נפקא מינה לסכום הכתובה)
קרים בת אבראהם
הוי לי לאנתו כדת משה וישראל = היי לי לאשה כדת משה וישראל
ואנא במימרא די שמיא = ואני בגזירת שמים
אפלח ואייקר ואסוכר ואזון ואפרניס ואכסי יתיכי = אעבוד ואכבד (אסוכר=נראה טעות. אולי אסוכך? אבל כך גם בהמשך ואיני יודע מהו) ואזון ואפרנס ואכסה=אלביש אותך
כהלכת גוברין יהודאין = כהלכות גברים יהודים
דפלחין ומייקרין ומסוכרין וזנין ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקשוט = שעושים לנשותיהם כל מה שתרגמתי בשורה הקודמת... בקשוט=באמת.
ויהבנא ליכי מוהר בתוליכי כסף זוזי = ואני נותן לך מוהר בתוליך כסף זוזים
מאתן דאנון מזוזי כספא טבא עשרין זוזין וחמשא זוזין = מאתיים שהם מזוזי כסף טוב, 25 זוזים זוזים
דחזו ליכי מדאוריתא = שמגיעים לך מן התורה. (התוספת "מהתורה" תלויה במחלוקת תנאים, וכבר דנו בזה הרבה בפוסקים שזה רק לפי רשב"ג התנא ואין הלכה כמוהו, ובכל זאת נהגו כן)
ומזיניכי וכסותיכי וספוקיכי = אולי מזוניכי? מזונותיך וכסותך וסיפוקך (=צרכיך)
ומיעל לותיכי = ולהעלותם אליך
כאורח כל ארעא = כמנהג העולם
וּצְבִיאַת כלתא דא בבעלה חתנא דנן = וחפצה כלה זו בבעלה חתן זה
ורצה והוסיף לה על עיקר כתובה דא (=זו)
נצף קרש = איני יודע מה זה. נצף=חצי בערבית (מואדיב?!) אולי חצי קרש=מטבע שם.
ונדוניא דהנעילת כלתא דא לבעלה מבי נשא = והנדוניה שהעלתה (=הביאה עמה) כלה זו לבעלה מבית הנשים (=מבית הוריה)
לבושין ומאני תכשיטין = בגדים וחפצים תכשיטים
דדמותיהין סבעה ריאל ונץ = אשר דמותם (=ערכם?) ריאל ומחצה (נצ=נצפ=חצי)
סך הכל עיקר ותוספת ונדוניא ומתנתא = ומתנות
סתה ועשרין רי[אל] = 26 (סתה=ששה? מואדיב?)
הכל קיבל חתן זה ובא לידו ונעשה ברשותו וזקף הכל על עצמו במלוה ורשו (=ורשות)
וכך אמר לנא חתנא דנן = וכה אמר לנו חתן זה
אחריות כתובה דא כולה = האחריות על כתובה זו כולה
עיקר ותוספת ונדוניא ומתנתא = עיקר הכתובה (200 זוז) ותוספת (=מה שמוסיף החתן מרצונו) ונדוניא (=מה שהוא מתחייב לשלם על מה שהכלה מביאה עמה כדלעיל) ומתנות (שגם כן הביאה עמה)
קבילית עלאי = קיבלתי עלי
ועל ירתאי בתראי = ועל יורשי אחרי (=שישלמו אם אמות לפניה וכדומה)
ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין = ועל כל הנכסין והקנינים הטובים הטובים (איני יודע מהו "ארג")
דאית לי תחות כל שמיא = שיש לי תחת השמים
דקניתי ודעתיד אנא למקני = שיש לי היום או שאני עתיד לקנות (הערה חשובה כדי שאם יקנה בעתיד משהו אף הוא ישתעבד לגבות ממנו את הכתובה ושאר הכסף בשעת הצורך)
ממקרקעי וממטלטלי מטלטלי אגב מקרקעי = מקרקעות, ממטלטלין, וממטלטלין אגב קרקע (=אופן קנין)
כולהון יהון אחראין וערבאין לשטר כתובה דא = כל אלו ערבים ואחראים לשטר הכתובה הזה
להתפרעא מנהון = להיפרע מהם
בחיי ובתר חיי = בחיי ולאחר חיי (כלומר לאחר מותי, אלא שזו לשון נקיה מחמת עינא בישא=עין הרע)
ואפילו מגלימא דאכתפאי = ואפילו מגלימה שעל כתפי
וקנינו מחתנא דנן על כל מא דכתיב = וקנינו מחתן זה על כל מה שכתוב
ומפריש לעיל = ומפריש
קׁשׂ חׁגׁ= איני יודע מה זה
בכלי הכשר הזה = לעשות קנין סודר בכלי הזה שראוי לכך (סוג קנין מקובל בהלכה)
לקנות בו
בבטול כל מיני מודעי ותנאי עד ספיהון (תוך ביטול מודעה-אפשרות להתחמק מן החוב על ידי התראה מראש)
וענה אמן = והוא קיבל על עצמו וענה אמן
ושטר כתובה דא = ושטר כתובה זה
לא כאסמכתא = לא יהיה בו חסרון של אסמכתא=התחייבות שאין לה ממשות בזמן ההתחייבות ולכן אין גמירות דעת להתחייב והכל בטל.
ולא כטופסי דשטרי = ולא כטופס שטרות (אף זו רעותא, אלא שאיני יודע מהי)
אלא כחומר חוזק ככל שטרי כתובות הנהוגות בישראל כהוגן וכתיקון רׁזׁלׁ
וחתמנו על שטר כתובה דא
בזמן הנזכר למעלה
והכל שריר ובריר וקיים תריץ ומהימן
בעזרת האל הנאמן ושלמא לרבנן ולכל ישראל
עואץ בן חסן הארון בן יוסף
אני סבור שהשורות האחרונות ברורות. אם לא, אפשר לשאול שוב...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 22:46 |
|
| |
תודה על התרגום.
לא נראה שנפלה איזושהי טעות, כי זו כתובה תימנית, והתימנים, כידוע, יותר יֵיקים מייקים.
עדיין יש מקום לשיפורים בתרגום ולפיענוח עוד כמה מלים עלומות.
במה שונה הכתובה התימנית מהאחרות ומה הנפקא מינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 23:16 |
|
| |
ר' מיימוני
יישר כח על הנכונות לעזור, על הסבלנות ועל התרגום המשובח
מספר הערות:
אסובר [ולא אסוכר] מופיע גם בנוסח אשכנזי וספרדי, שמעתי שמשמעותו אלביש, בניגוד לאכסה שמשמעו קורת גג
ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא - התחייבות ליחסי אישות כדרך העולם
שפר ארג - ביטוי שמשמעו כל טוב, שפע, מחמד
ק ש ח ג - אולי הכוונה "קנין שלם חמור גמור" [בנוסח אשכנזי: "קנין שלם וגמור"]
טופסי דשטרי - שטר שלא נכתב לגביה אלא כטיוטא לסופר
נחשול
דומני שכתובה היא מוקצה בשבת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 23:23 |
|
| |
יוחנן היקר
מינאי ומינך תסתיים שמעתתא
(=ביחד בארנו את מה שצריך).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 23:36 |
|
| |
.
מימוני יש"כ !
כמה הערות:
1. במקומות מסויימים בתימן המשיכו להשתמש במניין לשטרות עד העליה ארצה.
2. שם הכלה נראה לי 'מרים' בת אבראהם.
3. ואסובר, ב'ב' , לא ב'כ' .
4. נצף קרש (קרי קירש) = חצי גרוש (מטבע כסף ע'תמאני)
5. סבעה ריאל ונץ = שבעה ריאל וחצי (ריאל = מטבע)
6. סתה ועשרין = ששה ועשרים = 26
7. ולא כטופסי דשטרי – לפי הנוסח בגמרא, שלא ייחשב כטיוטה, כשטר ללימוד כתיבה
8.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 23:41 |
|
| |
מואדיב, משום מה הכל קוראים לסבתא קמר (לבנה).

|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2004 00:22 |
|
| |
למיימוני, והמעירים
פעם כשניסיתי לבחון מהי המשמעות של 'אסובר' (לא ממש שיטתית, רק שאלתי כמה אנשים שחשבתי שיידעו), התברר לי שרבים אינם יודעים זאת. אין תח"י כאן ספרים שמסבירים את לשון הכתובה.
חשבתי על כמה אפשרויות: במילון מופיע לצייד, להסביר פנים, תקווה. תקווה (פיללתי = סברית). וזכורני שמצאתי (בתהילים, דומני) תרגום שמשמעותו היא לפרגן או משהו כזה, וכעת איני זוכר מקומו.
זה נראה לי מאד יפה וחביב אם משהו מאלה באמת מופיע בכתובה, פרט לגביית חובותיי מנכסי דניידי ולאניידי, ומכותנתי שעל גופי.
האם יש בזה ממש? האם מישהו יכול לבדוק, או שכבר יודע, מה המשמעות המקובלת (ומה המקור למשמעות זו)?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2004 03:33 |
|
| |
נראה יותר מתאים לשונית לפנעח את ר"ת ק,ש,ח.ג. קנין של חוב גמור.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2004 23:28 |
|
| |
.
המקור שלי טוען כי "ואסובר" משמעותו כמו 'ואטול עלי אחריות' , וכך בארמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2004 23:51 |
|
| |
מואדיב, מאיפה? האם יש לך דוגמא בתרגומים או מקום אחר?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 01:01 |
|
| |
מואדיב, ראית מה ששאלתי?

|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 13:05 |
|
| |
.
נחשול:
אינני בטוח כי אני מבין מהי שאלתך.
בכל אופן, 'קמר' זה ירח. הירח שלנו הוא אלקמר, ובערבית מודרנית, גם לווין.
כשם לנשים, זהו שם שאינו יוצא דופן כלל וכלל, ושמא היה לסבתך שם עברי ושם בערבית כרבים אחרים, או שהיה כינוי מקובל.
בכל אופן, בודאי שבכתובה לא נכתב 'קמר' , שכן ה'_רים' שבסוף נקרא בבירור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 15:15 |
|
| |
קיבלתי בתיבה האישית (ולא קיבלתי עדיין היתר לפרסם שם):
בתרגום הכתובה, המלים "מיעל לותיכי" הן לשון נקיה לחיוב עונה (לא "העלאה עליך" אלא "עליה עליך".)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 17:12 |
|
| |
מואדיב,
טעות שלי.
קראתי בטעות את המ' כק'. בכתובה כתוב מרים.
סבא אמר לי שזה בגלל הכוכב. לא הכי הבנתי. מה שאני כן יודע, זה שהקפידו על שעת הקידושין שלא תהיה בכוכב שמזלו דין.

|
|
|
|
|