| נשלח ב-13/9/2004 13:16 |
 |
| |
כיצד מתמנים ראשי הישיבה?
.
בדיחה ליטאית עתיקה שסופרה בפוניבז', טענה כי יתרונה של פוניבז' על חברון נובע מכך שבפוניבז', ראש הישיבה הוא הבוחר את מחליפו, בעוד שבחברון, בתו של ראש הישיבה היא שבחרה את ראש הישיבה הבא, כשעוד היה בחור.
נזכרתי בבדיחה חבוטה זו בשל הודעה שהגיעתני בדוא"ל – והיא מצורפת בהמשך כאן. ומכאן, עלתה בי שאלה:
האם יש דרך אופטימלית להעברת השרביט?
כולם מכירים מקרים בהם ראש ישיבה שכבר איננו במיטבו (מפאת גיל, או מחלה), ממשיך לעמוד בראשה, או את התופעות של "מלחמות החצר" לגבי הירושה, ותופעות אלו אינן חדשות – ראו מה קרה בבגדאד עם מותו של רשב"ע, גאון הישיבה.
ודעתכם?
=============================================
הדוא"ל שהגיעני, אודות ישיבת הר-עציון:
לפני כשנה הודיע הרב עמיטל שליט"א, שעל אף שאין בכוונתו לפרוש מתפקידו כראש הישיבה, בכל זאת הוא מעוניין לפעול לבחירת מי שיחליף אותו בתפקידו בבוא העת. לצורך כך הוקמה ועדה, שהורכבה מנציגי הרמי"ם, בוגרי הישיבה בארץ ובחו"ל ונציגי הנהלת הישיבה. ראשי הישיבה והנהלתה קיבלו את המלצות הועדה, ובחרו ברב יעקב מדן וברב ברוך גיגי כראשי הישיבה. המינוי ייכנס לתוקפו במהלך שנה"ל תשס"ו, ואז ישמשו שני ראשי הישיבה החדשים לצידם של ראשי הישיבה הנוכחיים. בבוא העת, כשיפרוש הרב עמיטל מתפקידו, תעבור הישיבה למודל של שלושה ראשי ישיבה. מודל זה ישמר לטווח הרחוק, וגם בעתיד לקראת פרישת הרב ליכטנשטיין שליט"א מתפקידו, ימונה במקומו ראש ישיבה נוסף, שישמש בתפקידו ביחד עם הרב מדן והרב גיגי.
ווידיאו של השיחה שניתנה השבוע בבית המדרש בעניין זה נמצא באתר:
Medium speed download
http://haretzion.org/videos/RYA-announcement-ms.wmv
(תוקן הקישור)
תוקן על ידי - מואדיב - 13/09/2004 13:22:53
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 13:36 |
|
| |
אכן, כששמעתי על ההחלטה בישיבת הר-עציון, ובמיוחד על הדרך המכובדת בה נתקבלה, נזכרתי באימרה הישנה לפיה הגוש איננו ישיבה והא ראיה, יש בו שני ראשי ישיבה שאינם מצליחים לריב, ואף חיים באהבה ואחווה כבר למעלה משלושים שנה. איפה שמענו על ראש ישיבה שמכניס צרתו לביתו, ומה עוד שלאחד מראשי הישיבה יש חתן שהוא ר"מ בישיבה, ולשני יש בן שהוא ר"מ בישיבה, ושניהם לא נתמנו. אכן, אחריתו של מוסד זה מי ישורנה.
(מומלץ לצפות בסרטון אך ורק כדי לראות כיצד הגושניקים המעונבים פורצים בשירה ובריקודים ספונטניים לכבוד רבם, וכיצד הרב מהסה את הרוקדים אחרי שתי דקות מטכליות).
ואולי בכל זאת, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 14:06 |
|
| |
אכן, כל הכבוד. כך נאה וכך יאה.
חבר'ה, תחשבו מדוע זה קורה היכן שזה קורה, וזה לא קורה היכן שזה לא קורה...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 14:15 |
|
| |
.
וטרם אמרנו מלה על הנקודה העדתית...
(ושמא, עדיף טפי שלא נאמר, אלא נדמיין שכך הוא המהלך הטבעי תמיד.)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 14:15 |
|
| |
אקדמאי,
אתה מזכיר לי אשכול עתיק שכתבת בו על ההבדלים בין הישיבות מהזרמים השונים ואולי יש קשר לנושא.
מעניין גם לציין שהשקפותיו הפוליטיות של הרב מדן שונות מאד משל שני ראשי הישבה הנוכחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 14:19 |
|
| |
ועוד מעניינת השאלה כיצד ישפיעו החילופין (לכשיתקיימו) על כיוונה של הישיבה, מעמדה ודימויה מבית ומחוץ - ומה היה משקלן של שאלות אלה בקרב הבוחרים והממנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 16:05 |
|
| |
אני סבור שבאותה מידה יש לדון 'כיצד מתמנים רבנים'. בכל קהילות יוצאי גרמניה הנוהג שביום מלאת שבעים שנה לרב המכהן, הוא פורש מתפקידו ובמקומו עולה רב צעיר. עיין ערך קהילת מקור חיים בפ"ת, קהילת 'עדת ישורון' בניו-יורק, ועוד. כמה הדר יש בכך לרב שאינו צריך להתמודד עם קהילה הרואה אותו בקלונו ורוטנת מאחורי גבו 'מתי ימותו אלו'.
יש איזה מכנה משותף בין סדר העברת האחריות הקהילתית בקהילות היקים, לבין העברת המשמרות ב'גוש'. אולי תרבות? אולי סדרי מנהל תקינים? אולי פועל יוצא של השילוב בין תורה ודרך ארץ, ואולי כולם יחד.
בליטא, קהילותיה וישיבותיה לא שמעו על כך. מה המסקנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 16:16 |
|
| |
.
עם כל הכבוד לבית הכנסת מקור חיים השוכן אחר כבוד בשטראסה בפ"ת, רב בית כנסת וראש ישיבה, אלו שני מקרים שונים לחלוטין.
בתי כנסת רבים מתנהלים ללא רב בית כנסת "מוכרז" , ואין בכך פגיעה בסדר החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 17:13 |
|
| |
גם הרב עמיטל וגם הרב ליכטנשטיין לא הגיעו מבית המדרש שבברלין (ואף לא הרבנים מדן וגיגי). בכל אופן, אין ספק שהפתיחות לתרבות מודרנית באופן כללי היא בעלת השפעה ישירה על הנכונות לקבל גם תרבות ארגונית מודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת משך (או גיל מקסימלי) הנשיאה בתפקידים ציבוריים, ומאפיין אחר הוא הסלידה מנפוטיזם (לפוליטיקה הישראלית לא חדרו עדיין מאפיינים אלה, למרבה הצער). יש עוד לציין כי הרבנים עמיטל וליכטנשטיין הם בעלי יושרה אישית וענווה שאינן מן המצויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 18:02 |
|
| |
לא הייתי מציע לראות את דרך מינוי ראש הישיבה בעולם הדתי לאומי כאופטימלית בהכרח לעומת העולם החרדי. די לזכור כיצד הודח הרב גולדוויכט מכרם ביבנה, מסיבות שהיו קשורות להשקפתו החרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 18:41 |
|
| |
לא דובר על העולם הציוני-דתי בכללותו, אלא על ישיבה מסוימת, שגם בתוך עולם זה נחשבת ל-"עוף מוזר"... ניתן בקלות להיזכר בישיבות ציוניות דתיות שבהן התנהלו מאבקי שליטה מרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 21:46 |
|
| |
אכן, אין מקום להכללות.
אבל, קשה מאד להתעלם מן המסקנה, שחלומותיהם ותקווותיהם של בעלי המוסר והמגידים מדורי דורות, מתגשמים לנגד עינינו בדורנו זה, ודוקא בסביבה מאד מסויימת, שאינה נחשבת לממשיכי דרכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 21:52 |
|
| |
אקדמאי,
המגידים חלמו שראש הישיבה יכהן כשר בממשלת ברק?.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 21:52 |
|
| |
אם כבר הגענו לשבחה של ישיבה מיוחדת, ראוי לציין את ישיבת ההסדר במעלה אדומים. מייסדי הישיבה, הרב סבתו (בעמחב"ס 'תיאום כוונות', 'אמת מארץ תצמח') והרב שילת (מתרגם כתבי הרמב"ם) לא הותירו לעצמם את כתר ראש הישיבה אלא המליכו עליה את הרב רבינוביץ' (בעמח"ב פירוש 'יד פשוטה' על הרמב"ם).
אגב, ישיבה זו מתוייגת בעולם הישיבות הד"ל בכפיפה אחת עם הר-עציון.
לכותב אין קשר לאחת מישיבות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 22:21 |
|
| |
לצערי את הישיבות הנזכרות אינני מכיר כלל.
בנוגע לדרך הראויה להעברת תפקיד ראשות הישיבה. ללא ספק ישנה חשיבות גדולה למצוא דרך להקמת גוף בוחר, ולקביעת מועד הפרישה של ראשי הישיבה. אולם מאידך גיסא, ההתנגדות לקביעת מועד פרישה, מובנת גם היא. אנו מעוניינים לראות בתפקיד ראשות הישיבה והרבנות, חלק בלתי נפרד מהאדם. ולא משרה, שניתן להעבירה ביום מן הימים. הבעיה קיימת במידה רבה מאוד בקרב החסידויות, האדמו"רים המזדקנים אינם מצליחים למלא את תפקידם, ואילו נתמנה להם מחליף היתה בכך תועלת גדולה. בחסידות סלונים ניהל האדמו"ר ר' שלום נח זצ"ל את החסידות בימי חוליו של חותנו, ועורר בכך התנגדות רבה.
הבעיה העיקרית בישיבות, היא שהם למעשה מתנהלות כרכוש פרטי. אין להם גוף בוחר, או דירקטוריון. גם אם יש עמותה עם חברים רשומים, הם חסרי משמעות, ומדובר במינוי פורמלי בלבד. הדבר משפיע לא רק על הליך בחירת ראשי ישיבה, אלא גם על כל התנהלות הישיבה. קשה להניח שבישיבות הקיימות ניתן לשנות את המצב. אולם יש לקוות שבהקמת ישיבות חדשות, יוקם וועד ממונה, שיבחר את הצוות ויקבע את סדרי הניהול.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 22:37 |
|
| |
לענ"ד בהחלט יש מקום להכללה, וזה כן נכון שבישיבות ציוניות זה קורה ובחרדיות כמעט ולא.
אני לא מכיר ישיבה מהדור החדש שבה ישנם מאבקים מכוערים על ירושה (אמנם הן עוד צעירות), או על שליטה וראשות. פשוט אין (ככל שאני יודע). ובודאי כשמדובר בישיבות מהשורה הראשונה.
זכור לטוב הרב שך זצ"ל, שככל הידוע לי סירב להעסקתו של הרב ברגמן (חתנו) בפוניבז'.
רק תחשבו על משבר הר המור, כשמרכז הרב היא ישיבה ותיקה וחשובה (כלומר 'בעייתית'), מה בעצם קרה שם? האם היו השמצות או מריבות? הקרע היה אידיאולוגי, ובכ"ז כאב לאנשים מאד דבר זה.
אולי היו שם דברים שאינני יודע עליהם, אולם דומני שהם לא היו דומיננטיים. כל מילה שנייה היתה חובת השמירה על כבודו של ר' אברום (שפירא).
כל העסק מבחינתי כאוב מאד.
מיכי
|
|
|
|
|
