קולות מהשמים \ מעשה שהיה
קולות מהשמים \ מעשה שהיה
זה סיפור ישן מימי ילדותי בעיר הקדושה, אין לי מושג איך נזכרתי בו ,
אבל משנזכרתי דגדג לי באצבעות.
היה זה בשלהי הקיץ בשבתות המדורה, בתקופה ש"מזגן" היה מילה גסה, מין מותרות של עשירים "שאין להם מה לעשות עם הכסף". ( אין לי מושג למה ההורים שלנו תמיד חשבו שהמשפט הזה אמור לכער את מושאי החמדה שלנו, לי תמיד זה גירה את הדמיון..)
מה היינו עושים כדי להינצל מדינה של גיהינום? מדליקים מאוורר על 3, פותחים את כל החלונות, ומזיעים.
ובכן שבת אחת בעוד אבי מתלבט באיזה לחן לזמר "כל מקדש" נשמע פתאום צליל מרחוק, צליל עדין של כינור - או כך לפחות זה נשמע לנו . "מוזיקה" בליל שבת בבני ברק, לא הייתה דבר שבשגרה.
לא זיהינו את המוזיקה והצלילים באו ונעלמו, אבל היו אלה צלילים עדינים ונעימים ולא מוכרים.
אבי נבוך מההפתעה והתלבט האם לסגור את החלון או לשיר בקול "שלא נשמע". בין כך ובין כך נמוגו הצלילים כלעומת שבאו ועימם נמוגו הספקות שלו.
איברא, שבשבת שלאחר מיכן שוב חזרו הצלילים לחלוננו, רחוקים רחוקים באים והולכים כמו גלים,
צלילים רכים, עדינים, ובעיקר לא דומים לשום דבר שהכרנו.
אבי שמע, הרהר, ואז בהארה של רגע לחש לאמי משהו, מסמיק כולו, ומתחיל לזוע בכיסא בהתרגשות.
מה? מה הוא אמר לך? שיגענו אותה . "שום דבר" .נו באמת, אמא שלי לא עמדה בהפצרות ולחשה לנו "אבא אומר שאולי זה קולות מהשמים. מה? מי? מה זאת אומרת ? הקטנים בכלל לא הבינו מה הולך, והגדולים התחלקו בין הנרגשים מהאפשרות, לבין הליצנים שאמרו אוי באמת, סתם מוזיקה של פושטקים.
אבא שלי מיד אמר שהוא לא התכוון ממש, ורק אמר שאולי, וכנראה שלא וכ"ו אבל לפי הרעד באצבעות שלו ידענו שהוא באמת חושב כך.
בשבת השלישית הכף החלה לנטות לכיוון אבא שלי. הצלילים היו ממש רחוקים , מהשמים, וענוגים במיוחד. מה עוד שלא כולם הצליחו לשמוע אותם, כך שמי ששמע היה משוכנע שלא כל אחד זוכה ורק בעלי הנשמה היתרה זוכים לשמוע קולות מהשמיים.
כך נמשך הדבר בשבתות הקרובות. לא בכל שבת, ולא תמיד כולם שמעו , העמימות נמשכה וההתרגשות רק התגברה. אני לא הייתי חד שמיעה במיוחד. אבל כשאבי היה מתחיל להסמיק, הייתי יודע שזהו זה.
המלאכים שוב מנגנים .
בשמים לא יכלו לשאת את הספקות והלבטים של האיש היקר הזה , "לא מגיע לו לחיות בספק" אמר רפאל לדיסטוראל. ואז קיבלו בשמים שתי החלטות שיבהירו את המצב . אחת, להגביר את המוזיקה, והשנייה, להחליף את הסגנון למשהו מובהק יותר .
בשבת הקרובה בעודנו מוצצים מרק בקולי קולות, נשמע בבת אחת מהחלון לשמים קול שחור וצרוד ,
"I LOVE YOU BABY O YE" בליווי עצבני של בסים ותופים.
עכשיו אבא שלי כבר לא האדים , הוא פשוט החוויר עד תנוכי זקנו האדום, קם רועד כולו טרק את החלון והחל לצרוח בגרון ניחר " מניחו ושימחו אויר ליהידים יוים שבותון יוים מחמדים"
כל כך בקול הוא שר שלמרות החלון הסגור שמעו את שירתו עד הפאב הרמת גני החצוף "שם עין".
 |
|
|
