| נשלח ב-10/10/2004 10:05 |
 |
| |
הפיקציה/הערמה- עיקום ההגיון חילול השם
בעקבות האשכול של וולוז'ין על שו"ת הר"ן- ודבריו של אריק בסיומו -
ובכן, מהי הרציונליזציה שמאחורי מטרת כל תרי"ג מצוות? יש הגיון או אין היגיון? זאת השאלה שעומדת על הפרק, ולא פיטפוטים בדבר עודף רציונליזציה שמובילה לעיקום ההגיון?! … מילות סרק חסרות משמעות- כאילו באמת יש שכל/הגיון ישר ושכל/הגיון עקום - או שיש שכל, או שאין שכל! או שחושבים נכון/כראוי, או שטועים!
אם נקח לדוגמה את המידה האמצעית "לב טוב" אחת משלוש עשרה מידות להגיע לשלמות - ונגדיר אותה בהגדרת הרמב"ם:
"'לב טוב' קוראים: מי שכל כוונתו להיטיב עם בני אדם בגופו, ועצתו, ובממונו ככל יכולתו, בלתי שישיגהו נזק או ביזיון"
כדי 'ליצור' את ה'לב הטוב': האדם צווה על מצוות כגון: נתינת מעשרות, והלקט, והשכחה, והפאה, והפרט, והעוללות מתנות הניתנות לעניים, ודין שמיטה ויובל, והצדקה לעניים 'די מחסורו'- המחייבות את האדם לגמול טובה לחברו, לא משום שהאדם חייב לחברו מאומה, אלא משום שהוא חייב לעצמו משהו. וה'משהו' הזה הוא כלשון הרמב"ם 'הלב הטוב', שהוא למעשה הכרת מעמדו של האדם לפני ה' והכרת חובתו, ב'עבודה לשמה'. רק האדם בכוח רצונו לוקח את הזכות לגמול חסד
- הרב גדליה נדל התבטא בחריפות נגד הפרוזבול ונגד היתר מכירה מפני שהוא היה עובד לשמה, והמסר האמיתי מבחינתו היה מינימום לצאת כנגד התופעה, זה ההיגיון הפשוט להתבטאויותיו- הוא אמר את ה'אמת'- וזה היה כל עיניינו!
רציתי לשאול את החברים האם התבטאות בחריפות נגד הלכות שהן בגדר "עוולות" אצל כל מי ששכלו השכיל להבין שמצוות התורה ניתנו כדי להביא את האדם לשלמות קודם כל כאינדיוידואל, האם הן בגדר חידוש בתולדות
"יציאות" חכמי ישראל נגד עוולות אלה ואחרות שנעשות בידי רבנים שהם חלק מהמנגנון השלטוני , ששיקולים "זרים" הם המנחים אותם, והם כפופים למערכת שהיא אופוזיציה לאינטרסים אותם הוא אמור לייצג?''
הרמב"ם כבר התבטא באופן הכי בוטה שיש נגד רבנים שנמצאים בעמדות שררה, ששיקולים *זרים*,פוליטיים אולי? משפיעים על הלכותיהם:
"רוב אנשי הדת מאלו בעלי השררה כשיבוא לפניהם דבר שהוא תלוי בשררתם וחשיבותם – יפסיד ויאבד כל הענווה והכנעה, ורב שומרי הדת מבין בעלי השררות האלה, כיון שמגיעים לשררה – מסתלקת מהם יראת שמיים אמיתית כי חיוב המידות הטובות לא יחשבו ולא יזכרו שהוא מן הדין ומן הדת –"
ז"א : הם מזלזלים בחובות הלבבות, ורחוקים הם מן הענווה ואהבת הבריות – באשר לדעתם אין הדברים הללו שייכים אל הדת, וכל צדקתם היא : לעשות ולקיים את המצוות המעשיות ולברוח מן העבירות הגדולות אצל המון העם.
מי שמבין את עומק משמעות דברי הרמב"ם לא יפלא על התבטאויותיו של הר"ן
הצטרפתי לעדר מעריציו גם אני הקטנה -
תוקן על ידי - איקה - 10/10/2004 10:17:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:47 |
|
| |
מסקנה,
רג"נ עבד לשמה, הלל הזקן לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 12:21 |
|
| |
אריק
כשתלמד להבין כללים תוכל לרדת לפרטים ולהסיק מסקנות נכונות- כל עוד תהיה עסוק בפרטים לא תוכל לצאת מהמבוך בו אתה נמצא לראות את הכללים.מהחסידות אי אפשר להגיע לרמב"ם, מהרמב"ם אפשר להגיע לכל מקום והשמיים הם הגבול תרתי משמע!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 14:43 |
|
| |
איקה,
נא עייני בקידושין דף מט ע"ב ותמצאי שם את ההגדרה המדויקת לצורת התגובות המתנשאות שלך.
תוקן על ידי - אריק123 - 10/10/2004 14:46:12
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 16:17 |
|
| |
.
ההערמה ההלכתית היא גופא חלק ממנגנון ההלכה, וקיימת כבר בתוספתא, ובגמרא, ודומני שכבר הבאתי כאן בעבר את הדין לגבי הצלת בגדים מבית שנשרף בשבת, בהעברה מרשות לרשות, או בדין "אותו ואת בנו" שנפלו לבור ביום טוב.
אם נפתח האשכול בציטוט מהרמב"ם, הרי שניתן לצטט גם מפירושו למשנה (תמורה, ה' א') בנושא זה:
"תחבולת ההיתר תקרא הערמה, ושאינו להיתר תקרא מרמה."
ועוד ניתן לעיין במאמרים בנושא, או בפרק בספרו של שמואל אטלס אודות המשפט העברי, בפרק שלם המוקדש לנושא.
דוגמאות למאמרים:
בעניין מכירת חמץ:
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-halak/22mechirat_hamets.rtf
מדברי הרב רוזן ממכון צומת בנושא, ניתן לקרוא כאן:
http://www.zomet.org.il/ar.asp?v_id=2556
עוד מדברי הרב רוזן בנושא:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=693
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 16:22 |
|
| |
אריק,
טענתך אלי אינה בבחינת חידוש ביחס לכל המתיימרים להיות בצד האמת, ולא להתייחס עיניינית לדברים,אלא לצאת בהאשמות, ובכך הם חושפים את חולשת טענתם. המסקנה שלי בניגוד למסקנתך היא לא שחור לבן, דהיינו הר"ן עבד לשמה, והלל הזקן לא- זה הרבה יותר מורכב מכפי שזה נראה על פניו....אבל להבין מבין השורות זה כנראה יותר מידי לצפות מתלמידי חכמים.
הרי זאת היתה ה'טענה' של הנצרות כלפי היהדות, מתנשאים, סנובים, אליטיסטים.בעוד שהטוענים להתנשאות עצמם הם גזענים שרואים ביהדותם גזע עליון- בבחינת הדם שלהם יותר אדום
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 16:43 |
|
| |
רשימת דברים שהייתי מצפה ממי שאינו רוצה לסמוך על הערמות:
1) לסגור את חשבון הבנק (רבית)
2) לא לקנות בכרטיסי אשראי.
3) לא לקנות בתשלומים.
4) לא לקנות בשר בקר (מכירת בכור)
5) לא לטלטל בשבת.
6) לא לקנות מוצרי חמץ (כל השנה, כולם בחשש חמץ שעבר שעליו הפסח כידוע)
7) להפריש ולתת תרומות מעשרות כדין ולא להסתמך על טריקים של מכרי כהונה וכו'.
רשימה ראשונית בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 16:52 |
|
| |
אריק,
מה אתה יודע על חיי הפרטיים? אולי אני חיה על איזו פיסת אדמה, באיזור שאינו מיושב, חיה על חשמל גנרטור- אוספת כל יום עיצים להסקה בחורף, הולכת כל יום לעבודה מרחק שעה ברגל? מנהלת משק יצרני משלה,כמה תרנגולות לביצים, כמה כבשים לבשר, קצת זרעי ירקות ממוחזרים, כמה עצי פרי שנטעתי במו ידיי ומקווה שנכדי גם יהנו מהם,משתלה קטנה של צמחי מרפא ככה לשם התחביב, ובעיקר הכל במזומן או סחר חליפין מה עוד? ההמממ מתערבבת כמה שפחות .... מה אתה יודע?
שוב אתה עונה לא לעניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 17:55 |
|
| |
איקה
לא נראה לי שחז"ל אכן חיפשו איך לעקוף את רצון הבורא, אף אחד לא יאשים את חז"ל בכגון אלו, צריך לומר שהם הבינו שרצון הבורא הוא שכך יהא עיקר הדין, שזה יהיה המבט העקרוני על הענין, אבל למעשה בזמנים מסוימים באופן מסוים ניתן יהיה שלא לנהוג כך.
לכן א"א להכליל בזה, צריך לברר כל נושא בנפרד.
בענין פרוזבול אינני מתמצא כ"כ, אבל בדיוק עיינתי היום בדברים ט"ו, אני חושב שהפסוקים שאחרי הציווי, 'אפס כי לא יהיה בך אביון וגו'', חוץ ממה שהוא בא להרגיע אחרי אזכור האביונים, הוא אומר לנו גם שמצב של שמיטת כספים איננו לכתחילה, כי בכלל עדיף שלא יצטרכו להלוואות, אלא שאם ילוו לפעמים, לפחות תהיה על כך הגבלה, וזה יעבור לפעמים לגמרי לרשות העני.
היום השאלה היא כלל לא אם לכולנו נחלה, או שיש ביננו גם כמה אביונים. יחסית למצב הנרצה של אז -כולנו אביונים, אין לנו ארץ ונחלה כמו שצריך. היום רק נזיק אם נפגע במפעל הגמחי"ם.
אמנם היתה התורה יכולה לתלות מצוה זו בארץ, ובקדושה ראשונה ושניה. אבל כנראה שעדיין יש צורך לפחות להיזכר במבט המקורי והעקרוני.
ועדיין יש עוד כמה וכמה היבטים לנושא, א"א לשפוט את זה בכמה משפטים, זה לא יתכן...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 08:41 |
|
| |
המשך המדריך למי שאינו רוצה להסתמך על תקנות/הערמות/חידושים מאוחרים.
1) מקיים מורידין ואין מעלין כפשט הגמרא והרמב"ם ואינו נזקק לתירוצים דחוקים של החזו"א, שחוץ מזה שהוא חידוש גדול, הוא דחוק כידוע לבאי שער הפורום.
2) אינו מקפיד על חדר"ג שלא לשאת שתי נשים. כידוע זו השפעה נוצרית וכבר האריכו בנזק שנגרם לתלמוד תורה בטהרה עקב החרם הנ"ל.
3) כשנולדת לו בת אינו שש ושמח אלא יושב על הארץ ומקבל תנחומים. בתנ"ך רק הולדת בן הוא אירוע משמח, אף פעם לא הולדת בת וכך מוכח מחז"ל.
4) אינו מלמד את בתו תורה כי אינו מסתמך על היתרים של הח"ח. והלא דברים ק"ו אם אינו מסתמך על היתרים של הלל ק"ו שלא יסתמך על היתרים של חכמים בני דורנו.
5) אם נולדה לו בת הוא ממהר להשיאה בעודה קטנה כדי שלא יקלקלו עמה ואינו חושש לדבריו המאוחרים של רב שאסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה. ומן התימה על רב כיצד אסר דבר שהיתרו מפורש בתורה.
6) הוא ובניו אינם מתגיסים לצבא הציוני, כי הרי הם יוצאים למלחמה שלא כדין ונמצא מתחיב בנפשו, וכידוע שמשום הכי אמרו גדולי ישראל שהציונים חשודים על שפיכות דמים. ק"ו שבנותיו אינם מתגיסות כי כל כבודה בת מלך פנימה.
7) אשתו מכסה את ראשה במטפחת ולא בפאות שהיתרם מפוקפק. ק"ו שבתו אינה לובשת את חידושי המוד"ע כגון מכנסים למרות שיש מתירים לומר שכיום אינם בכלל כלי גבר.
8) אינו מחלל שבת על הצלת גוי. אינו מקבל את חידושו הגדול והמאוחר של המאירי.
9) כמובן שאינו משתמש בחשמל ובמים בשבת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 09:31 |
|
| |
אריק,
שחייה מהנה במבוך הפרטים שלך, רק אל תשכח להוציא את האף מעל המים לנשום אויר צח.
שלמה - אני מקבלת את דבריך שיש לדון בכל דבר לגופו- לכן בחרתי לדון בשמיטת הקרקעות בשביעית שהיא על טהרת הערמה/מרמה = מניעי "הממון" -ונא לא לשכח שמצוות השמיטה היא בבחינת 'כלל' שאותו 'ביטלו' ואין לו תחליף - וכל ה'פרוזבול' ו'היתר מכירה' הם ספיחיה-
בעניין השמיטה/פרוזבול הזכרת גם את המאמר : "אפס כי לא יהיה בך אביון" פסוק זה אינו בבחינת הבטחה כאילו נאמר כי תמורת שמירת מצוות השמיטה, מבטיחתינו התורה כי לא יהיו בקרבנו עניים ואביונים
ואם אמנם זאת כוונת הכתוב, הרי זה עומד בסתירה עם מה שנאמר בהמשך: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" המצוות מוצגות לאדם כתביעות ודרישות, ולפיכך "כי לא יהיה בך אביון" משמעו, שאנו מצווים לדאוג לכך, ועלינו כ'חברה יהודית' מוטלת החובה שלא ימצא אביון בקרב הארץ, ולשם כך נועדה מיצוות שמיטת כספים בשנת השמיטה, ולזה נועדו כל 'דיני הצדקה' ומתנות העניים, ואם לא נקיים את הנדרש מאיתנו, יקויים בנו - "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ"
אולי זאת הסיבה שהתבטא הר"ן נגד 'תופעת' הפרוזבול - יכול להיות?
תוקן על ידי - איקה - 11/10/2004 10:01:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 09:55 |
|
| |
מישהו אמר איקה?
אני מבקש להתיחס לגופם של דברים. אם טעיתי נא להראות על כל נקודה. הכלליפ נבנים מהפרטים וא"א להפריד ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 10:04 |
|
| |
אריק,
קשוט עצמך,
למה אתה אינך מתייחס לדברים לגופם שאני העלתי- חוץ מלהאשים אותי בהתנשאות, לא שמעתי ממך תשובה ענינית לאף אחת מטענותיי.
אל תדאג בטח ימצא מי שעוד יתייחס לדבריך- אל תתיאש.
אנד ריד מיי ליפס, ושיהיה ברור אחת ולתמיד:
לכלל יש פונקציה שהוא אינו מתחלק לסכום הפרטים ממנו הוא מורכב! תפנים!
תוקן על ידי - איקה - 11/10/2004 10:24:30
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 10:54 |
|
| |
.
אריק ואיקה
זכו, ה' ביניהם.
לא זכו, ר' דריב ביניהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 11:03 |
|
| |
ואם שניהם תמימי דעים ו'רבים' לשם שמיים - גם זכו וה' עימהם
|
|
|
|
|
]
