היש קדושת סדר באי סדר?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב:

ת"ר, סדרן של נביאים:

1) יהושע, 2) שופטים, 3) שמואל, 4) מלכים, 5) ירמיה, 6) יחזקאל, 7) ישעיה, 8) שנים עשר".

לפי המסורה:

1) יהושע, 2) שופטים, 3) שמואל, 4) ומלכים,5) ישעיה, 6) ירמיה, 7) יחזקאל, 7) שנים עשר.

בשינוי סדר הספרים לפי המסורה מזה שהוא בגמרא, כבר ציין המנחת שי בפתיחת פירושו לספר ישעיה. ומציין שכבר דנו בשאלה זו הרד"ק בהקדמתו לספר ירמיה, והאברבנאל בהקדמתו לנביאים האחרונים.

ויש לציין שבדברי חז"ל הנביאים האחרונים הם חגי זכריה ומלאכי תוספתא סוטה, פרק יג הלכה ג: "משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקודש מישראל", ולא מצאנו במקום שהוא בחז"ל ובספרי המסורה חלוקת הנביאים, לנביאים ראשונים ונביאים אחרונים, וייתכן שהיא חלוקת המדפיסים.

סדר המסורה שונה מסדר הגמרא גם בסדרם של הכתובים של בעלי המסורה:


"סידרן של כתובים:

1) רות, 2) תהלים, 3) איוב 4)משלי, 5) קהלת, 6) שיר השירים, 7) קינות, 8) דניאל, 9) מגילת אסתר, 10) עזרא, 11) דברי הימים.

לפי תנ"ך קורן:

1) תהלים, 2) משלי, 3) איוב, 4) שיר השירים, 5) רות, 6) איכה , 7) קהלת, 8) אסתר, 9) דניאל, 10) עזרא. 11) דברי הימים.

לפי כתר "ארם צובא", ספר דברי הימים הוא בראש רשימת הכתובים,

לפי רשימת הכתר, השינוי הבולט ביותר הוא קידומו של דברי הימים מהמקום האחרון שברשימת הבבלי למקום הראשון.

לפי רשימת הבבלי קודם ספר משלי לספר קהלת ורק לאחריו ספר שיר השירים, אך בכתר ארם צובא ובכת"י לנינגרד, הקדימו שיר השירים לקהלת.

וראו שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ד"ה י :

"ג' ספרים כתב משלי וקהלת שיר השירים אי זה מהן כתב תחלה ר' חייא רבה ורבי יונתן רבי חייא רבה אמר משלי כתב תהלה ואח"כ שיר השירים ואח"כ קהלת ומייתי לה מהאי קרא וידבר ג' אלפים משל, משל זה ספר משלי, ויהי שירו חמשה ואלף זה שיר השירים, וקהלת בסוף אמר, מתנייתא דרבי חייא רבה פליגא על הדין שמעתא, מתניתא אמרה שלשתן כתב כאחת ושמעתא אמרה כל חד וחד בפני עצמו, תני רבי חייא רבה רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוה"ק ואמר ג' ספרים משלי וקהלת ושיר השירים, ר' יונתן אמר שה"ש כתב תחלה ואח"כ משלי ואח"כ קהלת ומייתי לה ר' יונתן מדרך ארץ כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים, ר' ינאי חמוי דר' אמי אמר הכל מודים שקהלת בסוף אמרה".

שאילתי האם יש קדושת סדר באי סדר?

.


אין לי ספק כי חלק נכבד מההתנגדות למהדורת הרב שטיינזלץ נבע מקרבתו לחב"ד.

אין לי גם ספק כי מהדורת שוטנשטיין, בדרך עקיפה, תיצור לגיטימציה מחודשת למהדורה של הרב שטיינזלץ, זו שכיום נפוצה מאד בחוגים "הסרוגים" .

חבל שגם לתוך הגמרא הם הכניסו את המחלוקת הזאת בתוך ההסכמה של הרב אלישיב לשוטנשטיין (אישית, זרקתי אותה לפח).

בנוגע ל"צורת הדף", עשה שטיינזלץ תשובה. והדפיס מהדורה חדשה, בה מופיע בצד אחד צילום העמוד המקורי מש"ס ווילנא, ובצידו השני ביאורו, כדוגמת מהדורת שוטנשטייין.
הקשר שלו לחב"ד, לא נראה לי כסיבה עיקרית למאבק, אם כי בוודאי חזי לאצטרופי, בבחינת "למה הלך זרזיר אצל עורב".
הטיעון, שצורת הדף חשובה לזכור את הנלמד, שייכת רק במי שכבר זכה ללמוד מספר פעמים את הספר הנידון, ולא בלומדים חדשים.
ההקפדה של המ"ב מפי השמועה, היא כמדומני רק על כך שידפיסו את הספר בצורתו, כלומר עם הבאר היטב והשערי תשובה, ולא על מספור העמודים.
"צנזורה" בספרים, היא לדעתי עוולה ורמאות, וכדאי להרחיב עליה יותר את הדיבור.

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בן ציון

לענ"ד טעות טעית, שהרי כל לומד אינו לומד רק בביתו. אלא אף בכמה בתי מדרש, ואף בנוסעו לשכונה [ולעיר] אחרת. וככל שיהיה צורת הספר אחידה יותר, כשיחזור על מה שלמד באותו ספר, יועיל לו יותר לזכרון ולבהירות. עוד מעלה נוספת: יהיה לו יותר קל ללמוד ולהמשיך מהיכן שהגיע כשהספר שיראה יהיה באותו צורת הדף.

תושבעפ

.

תושבעפ:

לדבריך, היה צריך לגזור על צורת הדף בתורה ובמשנה לפניכן.

מואדיב

אתה שואל טוב

[ובאמת ידוע לי על ת"ח גדול אחד בירושלים שמקפיד ללמוד בחומש מסויים מצוי, שבו התרגל].

וצ"ע בתושבע"פ

זכור לי שכשעסקי בספרי האינקובלה, שהשם מקראות מקורו במדפיס נוצרי שנתן לספרי התנ"ך שם זה, לספרי התנ"ך שנדפסו בהוצאתו באותיות גדולות, עבור הציבור היהודי.

היש מי מכם היודע על מקור הדברים?