| נשלח ב-15/10/2004 14:48 |
 |
| |
האם אפשר וראוי ללמד ילדים פילוסופיה?
האם ילדים מסוגלים למחשבה פילוסופית? האם רצוי ללמדם לחשוב בצורה פילוסופית מגיל מוקדם? האם זה סותר יעדים חינוכיים ופדגוגיים אחרים שדורשים אולי קבלת דברי הורים ומורים כמות שהם?
הנה מאמר מעניין בנושא (באנגלית לצערי הרב, אבל אולי מישהו יסכם נקודות שונות משם? אולי אעשה זאת בעצמי):
http://plato.stanford.edu/entries/children/
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 15:18 |
|
| |
כל חינוך מנחיל תובנות פילוסופיות, חסכת מחשבה פילוסופית נכונה מבנך או בתך, הנחלת להם פילוסופיה אחרת ונוגדת. אין לך אדם שאינו פילוסוף, ובפרט האדם הדתי המנחיל לילד תובנות מופשטות מגיל קטן. אם הפילוסופיה הכללית אליה התכוונת מועילה ומשפרת את החיים, כפי שאמור להיות ודאי הוא ראוי, ומצד עצמו הוא ראוי גם מעט לחידוד יכולת החשיבה המופשטת וכל ילד לפי גילו. פילוסופיות כלליות כאמור, כיחס אל האדם והחברה, אל אלוקים, מתחיל כל אדם, מדעת או שלא מדעת בעוד הילד קטן מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 15:59 |
|
| |
ואני חושב בדיוק ההיפך.
פילוסופיה היא מחלה של מבוגרים בלבד.
החשיבה הבוגרת מבקשת לה מפלט, החשיבה הילדותית פטורה מזה. ללמד את הילד לומר 'שמע ישראל... ה' אחד' אין לך פילוסופיה גדולה מזו, אז לימדנו אותו פילוסופיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2004 18:34 |
|
| |
מיציץ,
השאלה היותר ראשונית/מהותית היא: האם כל בני האדם מסוגלים למחשבה פילוסופית.
ויטגנשטיין יאמר לך שישנם דברים שאם האדם לא חשב עליהם בעצמו, הוא לא יהיה מסוגל להבינם.< גם אם תסביר לו מליון פעם >
אפשר לכוון ילד לחשיבה פילוסופית - כהדרכה,אפשר גם לספק תשובות נכונות לשאלותיו- אי אפשר ללמד פילוסופיה לאדם/ילד שלא חשב על הדברים, ואפשר ללמד אפילו ילדים פילוסופיה אם הם חושבים על הדברים, כמו הדוגמא שיש לנו מהרמב"ם, הלכות עבודת כוכבים פרק ראשון, על אברהם אבינו "כיון שנגמל איתן זה והתחיל לחשוב ביום ובלילה... היאך יהיה גלגל זה מסתובב, ולא יהיה לו מנהיג"?, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2004 23:39 |
|
| |
קעלעמר,
ייתכן שהמסקנה היא לא שאין ללמד פילוסופיה אלא שאין לראות באטמן והמסתעף. 
מייציץ,
לענ"ד השאלה למה אתה קורא פילוסופיה. בתוך כל דבר יש פילוסופיה, אולם לא כל דבר הוא פילוסופיה. לדעתי את הטלת הספק ובחינת כל האלטרנטיבות האפשריות, שהם נשמת אפה של פילוסופיה, לא כדאי להנחיל בגיל צעיר( אם כי, חשוב לא לשכוח להשלים זאת בגיל מבוגר). חינוך כזה מוביל לחוסר עמוד שידרה, ולבלבול.
לאחר שיש עמוד שידרה, אז כדאי ורצוי מאד לנסות ולפתוח אופקים נוספים.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2004 23:45 |
|
| |
אני קורא פילוסופיה להבנה שיש משהו שנמצא מעבר לשטחיות הדברים. עצם התהייה על מושגים יום יומיים וכביכול מובנים מאליהם היא פילוסופיה. האם התהייה הזאת חייבת להיות טוטלית?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 01:09 |
|
| |
אני חושב שהתהייה הזו אכן חייבת להיות טוטלית, שהרי אם יש לתהות על כמה דברים מדוע לא לתהות על אחרים. אולם מעבר לכך, גם אם אתה לא מסכים, האם יש לך שליטה על כך?
לענ"ד לאחר שמתבגרים, ופותחים את אפיקי התהייה, יש לכוון אותם לגבי כל דבר.
אם מתרכזים במה שמעבר, זו אינה בהכרח תהיה, ודומני שבהחלט ניתן ורצוי לעשות זאת עם ילדים.
אולי יש להוסיף כאן עוד נקודה חשובה.
ישנה תפיסה שדברים שאנו רוצים לפתח אנו צריכים לחשוף אותם לילד המתחנך בגיל צעיר. כמו מתמטיקה, פתיחות וכדו'. אולם לענ"ד הדבר אינו כן. ישנם הרבה דברים שיתפתחו עמוק יותר אם יבואו בגיל המתאים.
למשל, אם ילמדו מתמטיקה בצורה מיושנת (שינון לוח הכפל וכדו') ורק אח"כ יתחילו בחשיבה מתמטית, דומני שנגיע להישגים טובים יותר מהגיחוך השורר כיום (ראה מבחנים בינלאומיים), שבחלקו הוא תוצאה של למידה מורכבת ומתוחכמת מדי, עוד לפני שבכלל 'יש לה על מה לחול'.
הוא הדין לגבי פתיחות ופילוסופיה. דומני שהטלת ספק היא משמעותית רק לאחר שחיים באטמוספירה שבה ישנן וודאויות, ומבינים היטב מהי וודאות. חיים שמתחילים בהטלת ספק הם מועדים להיות סתם בלבול חסר צירים. אם דיקארט היה מתחיל להטיל ספק בלידתו דומני שמשנתו היתה חסרת ערך. רק ספק מתודי, כמו שלו, שמגיע לאחר שיש כבר מערכת תובנות בנויה, ובתנאי שישנה מוכנות לקבל תוצאות לא צפויות (לא מתאימות לדוגמות) הוא בעל ערך.
כך גם לגבי חשיבה עיונית בגמרא. זו צריכה להגיע רק אחרי שיש ידע 'תמים' ("בקיאות! אך יצמחו גדולי הדור מעשרה דפים לשנה?!") מספיק. לענ"ד להתחיל ישר מהחשיבה העמוקה לא יניב תוצאות טובות. כמובן, שגם כאן לפעמים שוכחים לעבור לפאזה הבאה, וזה חבל ולא נכון.
אדגיש שאין כוונתי שיש להשהות את הפתיחה לגיל מאוחר כדי למנוע כפירה וסטייה מהדרך. כוונתי היא אך ורק להוציא מוצר טוב יותר.
אם התוצאה של הפתיחה (הנכונה) תהיה כפירה, יש בזה ממדים שמבחינות מסוימות הם טובים יותר מאשר המשך דוגמטי בדרך שאליה נולדנו, עם חלל באמצע.
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 02:07 |
|
| |
מיכי
לענ"ד הספק המתודי של דקארט אינו משהו טבעי ואינטואיטיבי שאדם רגיל מגיע אליו כתוצאה מהתבוננות פילוסופית (והראיה: דורות של פילוסופים עד דקארט שלא עלה על דעתם הרעיון הפשוט הזה). אחרי שכבר טחנו את הנושא עשרות פעמים זה נראה מובן מאליו, אבל אדם רגיל שנתקל בספק הקארטזי חוטף שוק .
מה שאתה אומר לגבי הטלת ספק שזה צריך לבוא אחרי שיש כבר משהו ודאי, מקובל עלי. אבל לענ"ד תהיה איננה הטלת ספק, אלא ההבנה שצריך לחשוב. הסתכל בדוגמאות של דיונים פילוסופיים של ילדים במאמר שלינקקתי אליו. אינני חושב שילד מגיע באופן עצמאי לראיית שאלות בכל מופשטותם וכלליותם. הוא יכול לקחת עניין יומיומי כמו השאלה מהי ההכרעה צודקת בין 3 ילדים אורחים שרוצים לראות תכנית טלוויזיה אחת לבין הילד המארח שרוצה לראות תוכנית אחרת. המחשבה בנושא מראה שיש דרכים שונות לגשת לבעיה וממילא מעמיקה את ההסתכלות על בעיות כאלה.
איקה (וגם יהוסף)
לענ"ד פילוסופיה אינה דוקטרינה שצריך להנחיל אותו אלא צורה של התבוננות. השאלה היא אם אפשר ורצוי לעודד ילדים לסוג הזה של התבוננות. לענ"ד זה בודאי מיותר ללמד ילדים דוקטרינות כאלה או אחרות (ואני חוכך בדבר שמא זה מיותר אף למבוגרים) . אבל יתכן שיש תועלת בעידודם להתבונן באופן עצמאי. על כל פנים , אין זה מן הנמנע שעל ידי עידוד סוג כזה של שיח , ילד יכול לרכוש את היכולת הזאת ( אמנם אז נשארת השאלה אם זה רצוי).
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 02:09 |
|
| |
מיכי
המסקנא שאני הגעתי אליה הפוכה מזו שאתה חשבת בדברי.
בנוסף שכונתי היתה שא"א להמנע מכך שהילדים "קולטים" את האוירה, גם אם ההורים והמחנכים אינם מחנכים ומלמדים באופן ישיר.
והמענין שנראה לי שילדי קלט את ההבחנה הזו דןקא מזה שבעבר כשבא לשאול אותי על הדמויות האגדתיות עניתי לו שזה רק סרט ואין באמת דמויות כאלה.[ את מבט האכזבה בעיניו לא אשכח.]
ומזה השליך שאם גם האל הוא "לא גוף" כלומר רק סרט אז כנראה גם הוא משתייך לאגף הזה.
אין בכך אמירה שאכן צריך להחדיר ולשבש את המערכת הילדותית שלו ,יש בכך רק אמירה שלא יועיל הסתרה [והגנה] כי הוא יקלוט את הדברים לבדו ,והחוש יוכיח.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 05:50 |
|
| |
שלוימלע
אין ספק שזו נוסחה פילוסופית מובהקת, הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 08:57 |
|
| |
מובהקת, אכן מובהקת - אך כמה מהמבוגרים יורדים לסוף עיניינה - קל וחומר ילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2007 02:48 |
|
| |
סיפור שקראתי באיזשהו ספר, (מן הסתם "עובדות והנהגות לבית בריסק"), על הרב מבריסק שאמר פעם שילדים יכולים להבין כל דבר, השאלה היא רק איך מסבירים להם,
נראה שהוא חושב שהבעיה של ילדים היא בעיה של שפה בלבד, לא של חשיבה או התפתחות של ההכרה,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2007 07:46 |
|
| |
גוונא, אלמלא הובא המשפט הזה בשם הרבי מבריסק, האם היית מקדיש לו יותר ממנוד ראש?
האמירה הזו, היא או משחק מילים שמתבסס על הגדרה מחדש של "הבנה", או תעלול שנשען על כך שכל עוד הילד לא הבין, לא הסברת לו "נכון", או משל שהוא חלק מההטפה להסתכלות פשוטה ולא ביקורתית על העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2007 08:23 |
|
| |
מייציץ,
עד שאתה שואל לגבי ילדים, שאל לגבי מבוגרים...
ועד שאתה שואל לגבי פילוסופיה, שאל על דברים עוד פחות מופשטים...
מה הקטע הזה? דמוקרטיזציה של הדעת???
_________________
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2007 08:29 |
|
| |
אידך,
מה יש לך נגד דמוקרטיזציה של הדעת?
|
|
|
|
|
