שמו של חודש מרחשון

אביתר,
האם גם באכדית יש קשר כלשהו בין "שמונה" ל"שמן"?



תוקן על ידי - אמשלום - 16/10/2004 19:16:51

ר' צדוק הכהן מלובלין כותב בענין חודש זה:
"ובחשון התחיל משפט דור המבול (ראש השנה יא.) אשר הרבו לחטוא ולא יראו אלקים אמרו דלית דין ולית דיין, כמו שנאמר (איוב לא, יד) "ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכך לא חפצנו, מה שד"י כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו". ועד גמר בנין הבית ע"י שלמה המלך ע"ה היה רושם משפט דור המבול בעולם וכמו שאיתא (תנחומא נח, יא) שבכל שנה בחדש חשון היו מ' יום המים שוטפים, ולכך נקרא חוד חשון במלכים (א, ו לח) "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" בגמר בנין הבית ירח בול בלא מ' שבגמר בנין הבית פסקו המ' יום רושם משפט המבול. שתכלית המכוון מהבריאה להיות דירה בתחתונים לשכון השכינה בארץ (תנחומא בחוקותי ג), ובחטא דור המבול ודור הפלגה נסתלקה השכינה וע"י בנין הבית חזרה. כי בבית המקדש היה השראת השכינה בקביעות כמו שקרא יעקב למקום בית (בראשית כח, יט), והיינו קביעות מקום לגילוי שכינתו ית"ש, ומשם יוצא לעולם כמו שנאמר (דברים יד, כג) "ואכלת לפני ה"א במקום אשר יבחר וגו' למען תלמד ליראה את ה' וגו'", לא יראת עונש אלא יראה אמיתית, כי במקום גילוי שכינתו נופל יראה וכמו שאיתא (הגדה של פסח) במורא גדול זה גילוי שכינה. וכמו שאיתא בהג"ה ריש או"ח "כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' (ירמיה כג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב)".

.


מהי המלה באכדית לשמן?


אם השאלה מתחילה בכך שאף חודש באכד/בבל לא נקרא על שם מספרו הסידורי, שמא נשאל האם יש חודש נוסף הנקרא על שם עונה חקלאית כלשהי? האם ניסן הוא חודש הקציר? חודש הגז? האם תשרי הוא של האסיף?


האם בכלל עצי זית גודלו בבבל / אכד? האם השמן היה כה חשוב עד שחודש המסיק יקרא על שמו?


האם מישהו בדק מתי המסיק יוצא בכלל בכסלו? יש לזכור, מסיק הזיתים לשמן מאוחר ממסיק הזיתים לכבישה.

האם שמות החדשים אינם במקורם שמות אלילים בבליים ?

לפחות "תמוז" הוא בודאי שם של אליל שמופיע בתנ"ך "מבכות את התמוז".

תמוז הוא החודש היחידי שנקרא על שם אליל בבלי.

שאר השמות הם על פי עונות השנה: כסלו - תוחלת לגשם, טבת - הבוץ הכבד, שבט - הגשם המכה, אייר - אור (כמו ירח זיו המקראי).

חלק מהחודשים נקראים על פי המועדים החקלאיים: אלול - קציר, אדר - דיש, ניסן - ניצנים, אב - עונת כריתת הקנים.

חודשים אחרים תואמים את הזמנים העבריים: תשרי - התחלה, סיוון - מועד קבוע. לקבוצה זו שייך גם מרחשוון.

אין וודאות מוחלטת לגבי כל השמות, אבל זה מה שהחוקרים סבורים היום.

אגב, אני בונה בימים אלו אתר המוקדש לשפה העברית:
www.safa-ivrit.org

סיכום שלי של נושא השנה העברית מופיע שם בכתובת:
http://www.geocities.com/safa_ivrit/timesplaces/hebrew.html

עוד בעניין שמן

פנג מוזכרת ביחזקאל כז יז : "יהודה וארץ ישראל המה
רכליך בחטי מנית - ו פ נ ג - ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך"

לפי יוסיפון (יוסף בן גוריון) , פנג = אפרסמון

ההסבר הוא כזה :

פנג = פנק = שמן = פרי שמן = (א)פרסמון

(נקרא בשיבוש גם בלסמון)



אביתר הכהן

אביתר,
אנא, אתה רץ מהר מדי, ואני מבקשת ללמוד:
א. לא ענית על שאלתי הראשונה, האם גם באכדית shemen הוא "שמן", והאם יש בכללקשר אטימולוגי בין המילים "שמונה" ו"שמן" באכדית?

ב. במשואה האטימולוגית שבנית בין "פנג" ו"שמן", יש דילוג שלא הבנתי.

נראה לי שאם לא תנסה לפתח את הרעיונות שלך, ולהציגם על בסיס איתן של מקורות וידע, לא תקבל התייחסויות רציניות. אם באת ללמדנו ולהחכימנו, אנא עשה זאת. אם לא, אז לא.

אמשלום

איך אומרים שמן באכדית ?
את הרי "בטוחה , ויודעת" שלשמן באכדית יש שם אחר , אם כן התכבדי והוכיחי זאת
לי אין מילון אכדית בבית , אבל יש כל כך הרבה דמיון בין עברית לאכדית ,
שאין לי ספק שלשמן באכדית יש אותה משמעות כמו בעברית
(אני מדבר על שורש ש.מ.ן ולא ההיגוי / כתיב של המלה , שאולי היא "שומונו" וכיוצא בזה)
--
פנג = פנק , חילוף מצוי של אותיות גיח"ק , לפנק = לעדן = לשמן (לרכך)
מילון אבן שושן :
ערך פנג = {צורת משנה של פנק} "שדל נפשך ופנג לבך" (בן סירא הארמי ל כה)
--
בקשר להקבלה עדן = שמן
בראשית מט כ : מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך: (שמן מקביל לעדן)
תהלים לו ט : ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: (דשן (שמן) מקביל לעדן)
תהלים כג ה : תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: (דשנת = שמנת בשמן)
שופטים ט ט : ויאמר להם הזית החדלתי את-דשני .. (יש עוד הרבה הקבלות דשן = שמן)
--
(היות שהרעיון שעדן מקביל לשמן , לא מופיע במילונים שלך
שהם כנראה האורים והתומים שלך , אז בודאי אין שום ערך לדברי ..)


אביתר הכהן

אביתר היקר,
שאלותי לא היו רטוריות - שאלתי במלוא הרצינות כדי לקבל תשובות רציניות.

לגבי ב' - הסברת את הדילוג, ואני הבנתי (למה כוונתך, לפחות).
לגבי א' - אתה חייב להסכים שלומר "אלה שפות דומות ולכן בוודאי יש דמיון גם במושג הזה" - זו לא תשובה רצינית, ואינה מכבדת אותך.

הערה כללית:
"פורום" זה מקום בו אנשים ונשים מביעים דעות ועמדות כלפי דברי אנשים ונשים אחרים. אמור להתקיים פה שיח, תקשורת (ובפועל, לא תמיד היא נעימה, לצערי). אם ברצונך להציע את מרכולתך הרעיונית/דתית/לשונית וכו' מבלי לקבל עליה תגובות, ומבלי להיות חשוף לשאלות שאינך מעוניין להתמודד עימן - חוששתני שאינך נמצא במקום הנכון.
אם אתה מעוניין לשטוח מרכולתך, אך מבקש מאיתנו לנהוג בה בנימוס ובעדינות, אהיה הראשונה להיענות, וקשה לי למצוא ולו תגובה אחת שלי באשכול זה, שתוכיח אחרת.


תוקן על ידי - אמשלום - 18/10/2004 16:07:31