אינני יודע אם זה קשור לשות של הרב קניבסקי שנגנז
בכל מקרה שמעתי בשם הרב קניבסקי פסק הלכה מעניין
הנידון מחלוקת המחבר והרמא בדיני ברכת אשר יצר
מה הדין אדם ששכח לברך ברכת אשר יצר והתפנה שוב לצרכיו האם מברך פעמיים או פעם אחת מספקת,להבית יוסף מברך פעמיים ולרמא פעם אחת ומה אם כן הדין לבעל תשובה ספרדי שחזר בגיל שלושים ושלוש בתשובה כמה ברכות אשר יצר אם כן הוא מחוייב בהנחה שאדם מן הישוב מתפנה לעשות צרכיו לפחות שלוש פעמים ביום , צאו וחישבו , אותו הרב ששאל את הרב קניבסקי קיבל תשובה שאכן חובה לברך ולמצות את חובתו המצטברת ( לפי המחבר ) וכשנשאל הרב קניבסקי שוב האם זה הלכה למעשה ענה הרב קניבסקי שבפירוש הלכה ומורין כן וזה לפירסום
נשלח ב-16/10/2004 21:12
והמשנה בריש פרק 'כלל גדול' מה יהא עליה?
נשלח ב-16/10/2004 21:21
ממללא,
ומה עם משנה בסוף יומא?
"תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה"
וכן בגמרא שם?
עד כמה שאני יודע מדובר על ביטול עשה דדבריהם (דרבנן) שגם אם עמדו חכמים על דבריהם יותר משל תורה, עדין אין בזה חובה.
נשלח ב-16/10/2004 21:30
תינוק שנשבה שעבר על לאו הניתק לעשה ועשה על כך תשובה פטור מקיום העשה?
נשלח ב-16/10/2004 21:42
תמהני על אלו שהביאו ממרחק ראיות, והרי עיקר הסוגיות בברכות. שם למדנו שיש תקנה למי שהחסיר תפילה, כלומר "18", שמשלים את החסר בתפילה שלאחריה ומתפלל פעמיים, הראשונה לחיוב הנוכחי והשניה במקום זו שהחסיר.
לדוגמא, מי שהחסיר שחרית, יתפלל במנחה פעמיים. פעם אחת למנחה ופעם שניה במקום תפילת שחרית שהחסיר.
ושם שאלו, בהווה-אמינא, אם מחסיר יותר מתפילה אחת, האם ישלים. וקבעו שלא.
כלומר, מי שהפסיד מעריב ואחר כך שחרית, מתפלל מנחה פעמיים, פעם אחת עבור מנחה ופעם שניה עבור שחרית, ועבור מעריב אינו משלים.
האם ניתן ללמוד מכאן לגבי ברכת אשר יצר? ואולי עדיף ללמוד מברכת המזון? עד כמה שאני זוכר לברכת המזון אין השלמה כלל.
המחלוקת שהוזכרה כאן לגבי השלמת "אשר יצר" אינה זכורה לי. מה שאני כן זוכר הוא שיש שאלה עד כמה חייב אדם לברך, והמסקנה המקובלת היא שמברך גם על כמה טיפין. לפי זה, מספר ההשלמות גדול הרבה יותר משלוש פעמים ליום...
הסברה שאדם יהיה חייב להשלים כה הרבה נראית משונה ביותר. ואולי מישהו ירחיב בביאור הדברים על פי המחלוקת המצוטטת כאן בשם הרמ"א והמחבר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-16/10/2004 21:50
דין זה אינו נוגע לחיובי כפרה וכ"ש שאינו תלוי בתשובה. השו"ע (סי' ז) פוסק שמי שלא ברך אש"י וחזר ונפנה מברך שתי פעמים. הט"ז מפרש טעמו שחיוב אש"י הראשון שחל עליו לא פקע, ובברכה אחת אין יוצאים שני החיובים שאין ביניהם צירוף (ובנקודה שניה זו חולקים האחרונים, ומסקנת המשנ"ב דסב"ל). לפי הסבר זה, ואם נניח שאכן אין שיעור זמן בו פוקע חיוב הברכה, נובעת המסקנה הנ"ל לפיה מי שלא ברך אלפי פעמים צריך לברך מה שהחסיר כעת. אמנם לא ברור כלל אם אף לשיטה זו לא פוקע החיוב לעולם.
אמנם, המעיין במקור שיטת השו"ע בב"י (בשם מהר"י אבוהב בשם גאון) יראה כי הגאון מנמק דינו בהשוואה לדיני תפילת תשלומין, כפי שהעלה כאן רבנו המיימוני. אם כן, לא מדובר בחיובו הקודם שלא פקע, אלא בחיוב השלמה. כיוון שכך, מסתבר כי לא ניתן להשלים אלא לזמן מוגבל, וכיוון שכל מקורו מהלכות תפילה, ושם לא מצאנו אלא השלמה לתפילה קודמת אחת בלבד, הבו דלא לוסיף עלה, כנלענ"ד.
נשלח ב-16/10/2004 22:01
ר' יצחק יונתן,
הוצאת לי את המילים מהפה בשתי פיסקאותיך.
מה עניין כל זה לתשובה?
מיכי
נשלח ב-16/10/2004 22:04
רק עוד תוספת אחת, לחדד הדברים.
היה מקום להבין שיש לברך רק פעם אחת, אולם הנכון הוא שלא צריך לברך אפילו פעם אחת, שהרי לכל היותר חייב אחד (דלא עדיפא מתפילה), והרי מרחק הזמן הוא כזה שלא שייך כלל לברך אשר יצר כהשלמה.
מיכי
נשלח ב-16/10/2004 22:34
היי, מה אתי ? גם אני שללתי את שייכות הנושא לתשובה.
נשלח ב-16/10/2004 22:38
ועכשיו שאלה מטא-הלכתית. האם החידוש שיש מגבלת זמן על השלמת אשר יצר היא סברא עצמאית, או שזה נתחדש רק בגלל האינטואיציה שלא יכול להיות שבעל תשובה יהיה חייב לברך כל כך הרבה פעמים? ואם כאפשרות השנייה , האם הדרך הנכונה לפתור בעיות כאלה היא למצוא סברא "מבחוץ"?
נשלח ב-17/10/2004 00:08
'אשר יצר' היא ברכת השבח, ובאופן עקרוני אין הבדל בינה לבין ברכות-שבח אחרות.
אני כבר יוצא לארגן לבעלי תשובה (וגם לכמה חרדים) טקס מחזורי של קידוש לבנה, ברכות רעם וברק, ראיית הים הגדול (כולל טיסות), ברכת 'שעשה לי כל צרכי' על כל נעל ונעל שנעלו מימיהם (חוץ מנעליים צבאיות וסנדלים תנכיות). וכן יתר ברכות השחר לפי מספר הימים, למעט ברכת 'שלא עשני גוי' משום תרתי דסתרי.
את הטקס נסיים בברכת 'הנותן לשכוי בינה' בקהל רב, על האור הגנוז ההלכתי שזכינו לו בדור יתום זה.
נשלח ב-17/10/2004 00:29
אשרו נא לאזניי הערלות והייקיות שלא מבינות מהו חוש הומור טוב -
מה שכתב רב-אקזיט הוא בדיחה, נכון?
נשלח ב-17/10/2004 00:33
אכן כן.
ומה שכתבתי אני - הוא ברצינות גמורה.
נשלח ב-17/10/2004 09:31
שלויימלע,
חבל שלא טרחת לגשת אל הרב המוזכר כדי לשמוע את דעתו מכלי ראשון, ואת הסבריו, ויכולת לעשות זאת. במקום זה בחרת בליצנות שאינה מוסיפה לך כבוד.
נשלח ב-17/10/2004 10:42
לא לגלגתי על הרב, כי אם על רס"ן שמועתי, שהוא זה המחדש הלכה בימינו ומחדיר אותה בקרב העדר.
