| נשלח ב-25/10/2004 00:26 |
 |
| |
התעמלות וכושר גופני בתלמוד ובפילוסופיה
האם הנושא הזה מוזכר בספרות חז"ל או בספרות היהודית בכלל {לא כולל ספרות יהודית/מודרנית}
עולם נוסף שבטח זילזל בפעילות גופנית הם הפילוסופים, האם היו יוצאים מן הכלל, שזה אומר פילוסופים שכתבו תיאוריה או נתנו משמעות לנושא של כושר.
אני יוצא מנקודת הנחה שהמבנה הגופני של האדם הוא חלק חשוב מהמבנה הכולל של האדם השלם, ואם האדם נברא בצורה שריבוי הפעלה של גופו מיטיב עמו חייב להיות ערך ומשמעות לעצם הפעולה, ולכן אני שואל א.למה האדם נברא בצורה שהוא זקוק להפעלה מתמדת של השרירים ב. איזה משמעות ותוכן אפשר ליצוק לפעולה כל כך פשוטה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 00:30 |
|
| |
בריש מי שאחזו[גיטין סז:]יש בגמרא שני עובדות מאמוראים בעינין פעילות גופנית[אם כי לא בהכרח לחיזוק מערכת השרירים,אלא כמדומה לחימום הגוף]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 10:21 |
|
| |
נדמה לי שהנושא הוזכר בתוך מאמרה של אסתי דבורז'צקי, "ריאליה תלמודית באיסור שפיכות דמים בבתי שעשועים בארץ-ישראל בתקופה הרומית והביזאנטית", "במה" 149-150 (תשנח)עמודים 83-94
המאמר הוא מודרני, אך מקורותיו הם תלמודיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 13:12 |
|
| |
דוגמה אחת מיני רבות:
רמב"ם הלכות דעות פרק ד:
הלכה יד
ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים.
הלכה טו
וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהא נקביו, או מי שמעיו קשין, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 12:47 |
|
| |
סגסג פתח אשכול בשם ההתעמלות במשנת חז"ל , והוא מהווה המשך טבעי לאשכול זה:
סגסג: הגמ' בכתובות [סה א] מביאה: "ר' יוחנן הוה קסליק בדרגא הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי איפחיתא דרגא תותיה סליק ואסיקנהו אמרי ליה רבנן וכי מאחר דהכי [פירש"י "שבעל כח אתה".] למה ליה למסמכיה אמר להו א"כ [פירש"י" שאתיש את כחי ולא יסמכוני".] מה אניח[פירש"י"כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה"] לעת זקנה.
לכאורה גמרא זו לא מסתדרת עם הידוע לנו, שאדרבה, פעולות גופניות זה הגורם לבריאותו של האדם, וכדי שאדם יהיה בריא לעת זקנה, חשוב שיעשה פעילות גופנית. מאידך, בגמ' [ב"מ עז א] כתוב "כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי". וכאן לכאורה, אנו רואים את המושג שהעבודה תורמת לכוחו של האדם.
סוסרטי: עיין במ"מ שציינו במהדורת פרנקל על הר"מ הל' דעות.
ירוחםשמ: ר' יוחנן הרי היה שוחה קבוע בירדן, היה שחין . לא ח"ו להנאתו, רק לבריאות לקיים מה שאומרים נפש בריאה בגוף בריא
maxmen: ירוחם: יש גמ' (לא זכור לי כרגע) שר' יוחנן אמר למשמשים שלו שהוא שומר את כוחו לעת זקנה,
ירוחםשמ: מקס
נדמה לי שאת הגמרא הזו -הרי הביא סגסג,
maxmen: אוולה התעניינתי בדברך ולא בדקתי, אתה צודק
סגסג: מקור לדברי ירוחם על שחיית ר' יוחנן.
ב"מ פד א "יומא חד הוה קא סחי ר יוחנן בירדנא".
אם כי לא ברור שזה מצד התעמלות ופעילות גופנית,אפשר שזה מצד המרגוע שיש בזה.
יעקב135: סחי בארמית זה מתרחץ. מ"מ בגמ' מצינו כמה סתירות לידיעות רופאי זמננו גם בעניני התעמלות, וכגון מאמר הגמ' בעירובין שמדרגות מקצרות חיים ומזקינות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 13:10 |
|
| |
ולמעשה
מי שהולך היום לחדר כושר הוא מתיוון או מחזיר עטרה ליושנה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 13:11 |
|
| |
יעקב
חמר פרושו חמור ופרושו יין- מתי יודעים מה הפרוש? רואים איפה הוא נמצא- אם במרתף אז זה יין ואם באורווה זה חמור.
אם היית מעיין בגמרא שם בב"מ היתי יודע כי מדובר על שחייה.
סגסג
ר' יוחנן נטה להשמנה- הוא היה אדם מאד יפה והיה מודע ליופיו- כנראה עשה התעמלות לבריאות ושמירת הגיזרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 19:54 |
|
| |
טעות רבה בידך לגבי הפילוסופים ואין מקום כאן להאריך בה. בית הספר של אריסטו שכן בגמנסיון Λύκειον ] Lykeion אך בוודאי שנפש בריאה בגוף בריא אינו רמב"מי במקורו. ראה ולו רק דוגמא קלה לגבי התהליך החינוכי ב'פוליטיקה' של אריסטו VIII, 1338 a 10-13 . אריסטו כהרגלו ממליץ על דרך האמצע באימון פיזי. לצורך העניין כדאי לך לקרוא את ספרו [בצרפתית ואנגלית] של פייר הדו' על 'פילוסופיה עתיקה כדרך חיים' תמצא שם שתרגול רוחני וגופני הם מנשמת אפה של הפילוסופיה העתיקה. הישיבה על הכסא לא כל כך. דרך אגב הדרך הציורית שבא אריסטו מתאר את ההבדל בן רדוקציה לדדוקציה זה בין הרצים אל המטרה לבין הרצים מהמטרה חזרה וזה מופיע באתיקה הניקומכאית בספר הראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 23:57 |
|
| |
יעקב
היתה זכורה לי גמ' כזו,על כך שיש מקום שמתקצרים ימיהם בגלל המעלות,ולא זכרתי היכן,תוכל לציין היכן זה בעירובין?.
אבל,דוקא הגמ' הזה,נראה לי שזה לא סתירה למה שידוע היום,כיון שגם אם התעמלות חשובה היא,צריך שזה יעשה בנעימות,אבל,כשהאדם בעל כרחו חי במקום עם עליות,[שהייתי בצפת,לאיזה שבוע הרגשתי מה זה]וכל פעם נפשו קצרה ומעצבנת בגלל זה,זה יכול להשפיע על בריאות האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 08:34 |
|
| |
ירוחם, סחי בארמית בכל מקום זה רחיצה, וגם מלשון הגמ' שם אין ראיה (ב"מ פד. ר' יוחנן הוה סחי בירדנא, חזייה ריש לקיש וכו', מה ראיה יש? אמירה כמו 'אם היית מעיין' היא אמירה מתנשאת), שחייה נקראת בגמ' 'לשוט' (שבת מ:).
סגסג, עירובין נו.
תוקן על ידי יעקב135 ב- 14/12/2010 08:35:46
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 10:19 |
|
| |
יעקב
בבא מציעא דף פד יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה,
אם כדבריך למה ריש לקיש היה צריך לקפוץ אליו? יש להניח לפי כך שהוא שחה במרכז הירדן. הרי לפי המסופר רק ראשו היה מחוץ למיים. כשאדם רוחץ כך הוא רוחץ.
'אם היית מעיין' היא אמירה מתנשאת), לא היתה כל כונה כזו בדברי- בכל מקרה אני מתנצל _________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 17:36 |
|
| |
מספיק לקפוץ כדי לדבר עם מישהו שמתרחץ ליד הגדה השניה. הויכוח הוא עקר לגמרי, פתח כל מילון ארמי-עברי, עבור על כל הטיות השורש סחי בארמית, ואמור אם זה מתרחץ או שוחה. שחיה נקראת 'לשוט' כמ"ש בגמ' שבת שם, (וגם במשנה בקידושין, עכשיו נזכרתי, א"כ אינו בארמית, אבל בגמ' בשבת לא היה לה מילה בארמית לזה אז הביאה את לשון המשנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 18:20 |
|
| |
| חימאייר כתב: |  | | הדרך הציורית שבא אריסטו מתאר את ההבדל בן רדוקציה לדדוקציה זה בין הרצים אל המטרה לבין הרצים מהמטרה חזרה |
|
מן הסתם כוונתך להבדל שבין דדוקציה לאינדוקציה [רדוקציה זוהי "העמדה על.."]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 19:16 |
|
| |
בל נשכח כי בימי קדם רוב הפעילות האלמנתרית היתה כרוכה במאמץ פיסי מתון
אפילו הליכה מעיר לעיר נעשתה בדר"כ ברגל ורק הזקנים החולים והילדים היו רוכבים על חמורים, שאיבת מים, כביסה, טיפול בבע"ח, ביקוע עצים להסקה וכיו"ב, ואי"צ להזכיר כי רוב רובם של החכמים היו גם בעלי מלאכה ומלאכתם דר"כ דרשה אף היא מאמץ פיסי, כך שהנושא של גוף בריא מצד החיוב של שמירת הגוף לא היה צריך זירוז, אצל היוונים שלימות הגוף היתה אידאל פילוסופי והראתה על שלימות הנפש, ובודאי שאף היום אין רוח היהדות נושבת בקנים האלו.
לעומת זאת אין ספק שהיום כאשר אנחנו מנהלים מה שנקרא "אורך חיים ישבוני" ערכה של התעמלות סדירה לשמירת הבריאות לא יסולא בפז, ובהעדרה אנו עדים לתופאה מדאיגה של גברים ונשים שמשמינים עצמם לדעת ונשים שיולדות לבהלה כאשר בגיל העמידה הגוף מועד והמערכות מתחילות לקרוס ואז מגיעים לסכרת ובעקביה התקפי לב, שבץ מוחי, ושאר מרעין בישין, ובפרט נשים שמולידות ילדים ברצף שלא נותנות לגוף מנוח ומשלמות ע"ז מחיר יקר, בריחת סידן, צניחות רחם ועוד שלא נדע מצרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:16 |
|
| |
רדף
ודאי ודאי תודה על התיקון
|
|
|
|
|
