| נשלח ב-25/10/2004 23:14 |
 |
| |
גישה קראית בחז"ל?
בתורה נאמר:
(דברים כ"ג כ"ה) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן
ההגיון הפשוט מחייב שלא מדובר באדם רגיל הבא אל שדה רעהו, א' למה שיזכה האחר ביבול חברו ב' אי הכי לא שבקת חיי לכל בריה, כלומר גם אם נניח שיש הגיון המאפשר שיתוף בזכויות קניניות, הן לא ניתן לנהל כך עולם תקין.
מהטעמים האמורים הבינו חז"ל שמדובר בפועל העובד בשדה רעהו.
והנה זו נקודה המאפיינת את גישת חז"ל על פני גישת הצדוקים וגישת הקראות, חז"ל הביטו על הדברים ממעוף גבוה יותר והתאימו את הרקע להגיון הדברים, גם כשלשון הפסוק מתפרשת באופן פשוט [מבחינת כתב ופירוש מילולי צמוד] אחרת.
והנה מגיע איסי בגמ' ב"מ (צ"ב ע"א)
אמר רב מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר ואמר רב לא שבק איסי חיי לכל בריה
ברור לכאורה שאיסי היה מודע לדברי רב שלא שבקת חיי לכל בריה, ומה עוד נפלא שלמרות שמדובר במגילת סתרים לא קבעו חכמים שזו מגילה שאין לסמוך עליה.
האם אנו נחשפים פה לגישה קראית יותר בחז"ל עצמם?
תוקן על ידי - יהוסף - 25/10/2004 23:18:24
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 23:32 |
|
| |
יהוסף,
לענ"ד זו אינה הדוגמא היחידה בגמרא לפיה חכם תלמודי מפרש את הפסוק באופן שיותר מתאים למה שנראה לנו פשוטו (למשל: דעת היחיד בעניין עין תחת עין, העדות על קברו של בן סורר ומורה וכיו"ב).
השאלה אם ניתן לראות בכך 'גישה' או התבטאות נקודתית של חכם זה או אחר צריכה להיעשות בהשוואת דברי החכם ודרשותיו השונות (או לפי בתי מדרש). אני מניח שהיו חוקרים שכבר ניסו לעשות זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 23:35 |
|
| |
ממללא
מה שמצאתי בגמ' זו מה שאין ברוב המקומות שהנידון הוא בעניין פשוטו של מקרא, שכאן הפשוטו של מקרא אינו הגיוני, משא"כ בשאר מקומות הזכורים לי גם לפשוטו יש הגיון משלו, במשקל שווה או קרוב לזה של הדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 23:38 |
|
| |
רש"י שבת ו'
מגילת סתרים - שהסתירוה מפני שלא ניתנה ליכתוב, וכששומעין דברי יחיד חדשים שאינן נשנין בבית המדרש, וכותבין אותן שלא ישתכחו מסתירין את המגילה:
ליבי אומר לי שיש מקום לא קטן לפרש שהסתירוה מפני מקוריותה וגישתה הבלתי מקובלת על כלל הציבור.
תוקן על ידי - יהוסף - 25/10/2004 23:50:12
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 23:49 |
|
| |
יהוסף
דברי רש"י מתפרשים בעיני. שאינם נשנין בבית המדרששלנו.
ואין סתירה גדולה בין דבריך לרש"י .ומה שהשאירוה במגילה שלא תשכח ,הכונה היא שגם שאין זה מקובל ראוי לדעת על הדעה הזו.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2004 23:59 |
|
| |
קלמר תודה
חשבתי על הכיוון שאתה מצביע, אלא שבמקומות אחרים רש"י סותם -
שבת צ"ו -
מגילת סתרים - שהסתירוה, לפי שאין כותבין הלכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 00:08 |
|
| |
נראה שדברי איסי אינם אומרים שאדם יכול להיכנס ולאכול כל יום ארוחת בוקר בשדה רעהו, אלא אדם העובר במקרה והוא בדרכו ממקום אל מקום לגיטימי הדבר בין בני ישראל שיאפשרו זה לזה טעימה (וכעין כי תבוא בעלמא המדבר בהליכה וביאה משמעותית מדרך רחוקה כביאה לארץ בפר כי תבוא).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 00:52 |
|
| |
הדגש הוא על "שלא תשכח" ולכן כתבוה. מה שהסתירוה יכול להתפרש בשני אופנים :
1]על הכתיבה.
2]על החידוש בדבר.
ואפשר לדחוק ברש"י את שניהם.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 01:03 |
|
| |
אני חושב שהפרשנויות הקראיות הם לא פסולות בעצמם, שהרי התורה ניתנת להידרש לכמה כיוונים.
הגישה הקראית שגם למעשה ישנו החופש לכל אחד (חפישו שפיר באורייתא וכו') להחליט איך לקיים את המצוות היא זו שנדחתה, וגם היא במידה מסויימת מהטעם ש"לא שבקת חייא" שהרי אין לדבר סוף, וכמו שרואים בימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 05:58 |
|
| |
אשר
ההבדל בין חז"ל לקראים וצדוקים שאצלם גם צעירים יכלו לדרוש פסוקים ואצל חז"ל רק מדור או גיל מסויים?
[יש לך מקורות?]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 06:00 |
|
| |
בהמשך לדברי אשר; זה שהרחיקו את הפירושים הקראים היה מפני סכנת פריקת עול תושבע"פ [עכ"פ לדעת הפרושים] ולא מפני אי התאמה פירושית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2004 03:06 |
|
| |
מפני הסכנה שבפריקת עול ומפני הסכנה של פירוק העם, מכיון שבאין אחידות הלכתית אין שום קשר בין חלקי העם.
אפשר לקחת את המצב של היום בו כל אחד יודע לאן הוא שייך. וכשהוא שואל רב הרב עונה לו כך:
אם אתה אשכנזי (ליטאי) - התורה אומרת לך X
אם אתה חסיד חב"ד - התורה אומרת לך Y
אם אתה חסיד בלז - התורה אומרת לך Q
אם אתה ספרדי - התורה אומרת לך Z
אם אתה תימני - התורה אומרת לך W
וכו' וכו'
ואתה תוהה האם ניתנו לנו כמה תורות. והתשובה היא שבאמת אנחנו צריכים סמכות על, שתקבע כמו מי ההלכה בכל מקרה. כמו שנאמר " וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'" וגו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2004 08:24 |
|
| |
אשר,
תיאור המצב שלך הוא מדויק לדעתי, גם אם לא הלכת אתו עד הסוף... המסקנה שלך, היא זו שבעייתית בעיניי.
לגבי הקראים ופרשנותם הלגיטימית או לא, שאלתי הפוכה מזו של יהוסף, האם נוכל למצוא פרשנות "חזל"ית" בדברי הקראים?
לדוגמה:
מה יש לכם להגיד על הפרשנות שלהם לפסוק: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות לה)?
האם הפרשנות שלהם (חזל"ית להפליא...) אינה לגיטימית מבחינת צורתו של הפועל "תבערו" גופו?
הקדמה לשונית קצרה:
חז"ל הבינו את הפועל במשמעות אינקוהיטיבית - דהיינו, אין להבעיר (=להתחיל אש) בשבת.
הקראים הבינו את הפועל במשמעות דורטיבית - דהיינו, אש לא צריכה לבעור בשבת.
אנו יודעים שעניין זה, עמד בליבת הפולמוס עם הקראים. הרבנים כינו אותם: "יושבי חושך וצלמות" והקראים סברו שהרבנים מחללים שבת בזדון ולהכעיס.
ברור שההבנה הרבנית מסתדרת טוב יותר עם הערך של עונג שבת וכו', אבל מתוך עצמה, אין לגיטימיות לפרשנות של הקראים?
תוקן על ידי - שחרית - 31/10/2004 8:28:38
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2004 01:35 |
|
| |
שחרית
הלא זה בדיוק מה שטענתי, שברגע שאין סמכות מאחדת ישנה התפוררות. נכון שכחתי את הרפורמים, סליחה.
אך ההגיון מחייב שתהיה אחידות לפעמים כפויה כדי לשמור על האחדות. אפשר לדוגמה להביא את הסיפור של "תנור של עכנאי" או את כללי הפסיקה כמו לדוג' "בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל" ועוד. שמשקפים צורך בהכרעה לא תמיד על פי ה"אמת" האבסולוטית על בסיס מכנה משותף לפעמים רחב יותר ולפעמים על פי צרכים אחרים.
וזה גם כתוב בתורה.
דברים יז,ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. יג וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2004 02:03 |
|
| |
אשר
גירסה קצת שונה ולא חולקת מהותית: [אם הבנתיך נכון]
אם אתה אשכנזי (ליטאי) - אתה רואה בתורה X
אם אתה חסיד חב"ד - אתה רואה בתורה Y
אם אתה חסיד בלז - אתה רואה בתורה Q
אם אתה ספרדי - אתה רואה בתורה Z
אם אתה תימני - אתה רואה בתורה W
ואם אתה רפורמי- אתה רואה בתורה M
וכו' וכו'
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
