| נשלח ב-28/10/2004 08:56 |
 |
| |
רק 10% נשים. למה בעצם ?
מרפרוף בין ההודעות כאן הגעתי באומדן זריז למסקנה שרק 10% מהכותבים הם כותבות. למה בעצם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 09:49 |
|
| |
כי לדיונים כאן זקוקים להרבה טסטוסטרון!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 10:57 |
|
| |
מגי,
ועל כך אני מודה לך. ברוכה הבאה.
זריחת עץ,
שאלה טובה, שכבר דנו בה בעבר (שחרית?). יש דברים שבהם איכות אינה פיצוי לכמות  ...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 12:55 |
|
| |
אם לחדד את השאלה של ז"ע, רובם של הגברים הכותבים כאן הוא אורתודוכסי, אולם אצל הנשים המצב שונה. אם להתייחס לקבוצה האורתודוכסית כאן, הרי שיעורן היחסי של הנשים קטן עוד יותר.
ביני לביני אני תוהה מזה זמן, ולכן מודה לז"ע על שהעלה את הנושא, מדוע נעדרות מכאן נשים אורתודוכסיות.
לחכמי הפורום?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 13:22 |
|
| |
חבצ',
[היו כאן כחמש נשים אורתודוכסיות.] חושבני שכמה נקודות יענו לשאלתך.
א. לפי יחס החזקת האינטרנט אצלן, יתכן כי הפרופורציה לא כ"כ שונה,
ב. הן עסוקות יותר בניהול ביתן וילדיהן,
ג. הן לא חונכו להתמודד עם שאלות יסוד ביהדות כעמיתיהן וגבריהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 13:47 |
|
| |
שאלה טובה. אני מוסר שיעורים מדי פעם לנשים חרדיות ברמה די גבוהה (חבצל_ת האם אני שוב מתנשא, אולי הפעם זה מתיימר?) והנשים מאד מתעניינות. איני יודע למה הן לא מופיעות פה באתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 14:12 |
|
| |
וטו, אוסיף על דבריך כי קיימות גם כאלה שלמרות התמודדותן האישית עם הבעיות, חונכו לא לפתוח את פיהן (הוירטואלי במקרה זה) בפני גברים, או המתביישות מסיבות שונות - למשל סבורות שבהעדר ידע מספיק לא כדאי להן להשמיע את קולן בפני ידעני הפורום; נראה לי שתופעת הביישנות שכיחה פחות אצל גברים. אני, למשל, מתוכח כאן עם רבים שידיעותיהם עולות בהרבה על שלי (את חטאי אני מזכיר היום).
אגב, מגלישה לא רבה במיוחד בפורומים אחרים, גם לא דתיים, אני מתרשם שרוב הכותבים גם שם הם גברים. מהו אחוז הנשים ב-"הענין שלנו", למשל?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 18:27 |
|
| |
צ'וטונג, צ'וטונג, לא מתנשא ואף לא מתיימר! ואני מודה לך על שחיזקת את תחושתי.
ווטו, אני מקוה שאיך סובר שהנשים כאן, בפורום, עסוקות פחות עם ביתן וילדיהן מאשר נשים אורתודוכסיות בגילים ובמצבים משפחתיים מקבילים, אתייחס לטענה הזאת, ברשותך, כאל פליטת מקלדת. זמינות האינטרנט, לע"ד, היא פן אחר של שאלת החינוך שאתה מעלה בנקודה השלישית שלך, ואני חושבת שיש בזה ממש רב (כמו שאומר גם גו"ג).
מה שמביא אותי לתהות האם אין זה מטריד גברים אורתודוכסים שנשותיהם מוצאות לראוי לשתוק כך? הרי אי אפשר שאין להן מה לומר, וראוי שיאמרוהו!
ואם שחרית, כפי שמצטטת אמשלום, צודקת, אני פונה לאחיותינו בבקשה להפגין כאן יותר נוכחות. אתן חסרות לנו. אנא. בואו והפרו את השיח כאן, הביאו את נקודת המבט שלכן, כולנו נפיק מכך עניין ותועלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 21:59 |
|
| |
אודה ולא אבוש בכך שניסיתי לעניין כמה ממכרותי בפורום. כמובן שעשיתי זאת לאור היכרותי עמן כמי שמתעניינות בנושאים העולים בו וכמי שלדעתי יש להן מה להוסיף.
למיטב ידיעתי, אף אחת מהן לא החלה לכתוב בפורום, אם כי, הן בהחלט קוראות בו (ואפילו בשקיקה).
כשניסיתי לתהות על כך, נעניתי בשתי תשובות -
א. (העלה אותה כבר גו"ג) חוסר ביטחון להתדיין עם מי שמצטיירים כבעלי ידע רב יותר.
ב. חוסר עניין בהתדיינות עצמה: אנחנו רוצות ללמוד, להרחיב אופקים ולהכיר תובנות חדשות בשאלות שמעסיקות אף אותנו, ואולם, אין לנו עניין להתווכח כמו שני בחורי ישיבה מתלהבים, להתחרות או לשכנע.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 23:21 |
|
| |
מעניין לדעת מה אחוז הנשים במערב, בקרב - מרצים באוניברסיטאות, ממציאים, ראשי מדינות, זוכי פרס נובל, מנהיגי מהפכות, יוצרי דתות ותנועות חברתיות ועוד.
להשערתי גם שם לא יהיה חלקן רב על עשרה אחוז. לדעתי ההסבר לכך פשוט, כל התחומים הנ"ל ודומיהם מצריכים התנתקות מסויימת מגישה פרקטית-מציאותית ודורשים יכולת התעלמות משימת לב לפרטים קטנים. יש שיקראו לזה נטיה לריחוף וראיה כוללנית. ויש שיעטפו זאת במילים יפות של "חזון" "אומץ" "פרספקטיבה רחבה" וכו'.
וכאן חולשתו של המוח הגברי העלוב עומדת לו לתועלת (שלא כמו בתחומי משק הבית והטיפול בילדים, שם היא לו לרועץ). חסד עשה הקב"ה עם הזכר, שאינו מבין ואינו רואה הכל וממילא מעיז מפליג ונוסק לגבהים ומרחקים שלא שיערם ולא פיללם...."ממקום ענוותנותו שם תמצא גדולתו" או התרסקותו... (כחוצפת זכר מצוי...תאוריה בגרוש)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2004 23:46 |
|
| |
חבצלת,
אני מסכימה דווקא עם הקביעה שאולי אנחנו פחות עסוקות ולו מבחינות מסוימות. אנחנו יותר פנויות אולי, מפני שנישאנו לגברים שרואים את האישה שבחייהם כבת זוג, כחברה וכשותפה ולא כעוזרת בית ומטפלת בעוללים, מסיבה זו הם מתחלקים אתנו בעול בחפץ לב.
אמשלום,
מי אמר שצ'וטונג לא מזמין נשים?
הוא חזר כמה פעמים על כך שהוא מזמין אישה.
הוא מזמין אישה ... כדי שתהיה עוזרת בית בשבילו...
לא יפה מצדך יקירתי.
בוגי,
אנחנו צריכות טסטוסטורון...
הא?!
נו טוב, אנסה להשליט את יצה"ט על יצה"ר ולא לענותך כפי שלבי מנסה להסיתני....
ולכל החברות הסמויות שלנו, כולל X וכולל Y, אנא צאו מן הארונית ומן יראת הדיבור שלכן והפליאונו בדבריכן!
תוקן על ידי - שחרית - 28/10/2004 23:52:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2004 00:15 |
|
| |
היי
הצלחתם להוציא אותי ממקום מחבואי.
למה אני לא כותבת?.. האמת אינני מרגישה צורך כזה. אינני יודעת אם הדבר קשור לעובדת היותי אשה אם לאו, בכל אופן אינני מרגישה צורך להודיע דעותי בשער.
אני קוראת, חושבת, דנה בדברים המענינים אותי עם הסביבה הקרובה, ומסיקה מסקנות.
אולי תגידו, אם כל אחד רק יקרא לא יהיה דיון, אודה, לא זה מה שמטריד אותי...
עכשיו שאלה: האם אין חלק גדול מהכתיבה פה בריחה משעמום? או סוג של בילוי לפחות?
אינני באה לקנטר, רק נקודה למחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2004 00:23 |
|
| |
הממ... נראה לי שבעצם כל מה שאנו עושים בחיים הוא בריחה מהשעמום, או צורת בילוי כלשהי ... (ודוק\י !)
בכל אופן, אני יודע שזה מאוד לא תקין מבחינה חברתית (שקוראין בלע"ז: פאליטיקל"י קורעק"ט) לעשות הגדרות מבחינות בין גברים לנשים, אבל בכל זאת נראה לי די הגיוני לומר שגברים מעצם טבעם נוטים להיות יותר אקטיביים, ואף אגרסיביים מאשר הנשים (וכידוע ליודעי ח"ן טעם הדבר והקשרו למבנה החברות הפרימטיביות).
אמנם ראוי לציין שלא מדובר בהכרח על חסרון מוסרי כלשהו, שהרי אדם יכול להיות בעל אישיות מוחצנת ובכל זאת אדם טוב, ולחילופין אדם יכול להיות מאוד מופנם, אבל בכל זאת בעל אישיות מאוד לא-מוסרית.
בכל אופן, די הגיוני שבקרב קוראי הפורום דווקא הגברים ירגישו צורך להתערב באופן פעיל בדיוניים, היינו להביע את דעתם, להתפלמס, להתווכח וכו' (כזה:  ), בעוד שדווקא הנשים יטו פחות לכך אלא יסתפקו יותר בקריאת הדברים בינן לבין עצמן.
|
|
|
|
|
