''ולעניינים החביבים עלינו: ידוע לי שהבריסקאים מעריכים מאוד את ספר ערוה"ש, אך בזמנו הגיעה שמועה לאזניי כי הם (או קצתם) פוסקים הלכה ממנו ונוהגים על פיו למעשה. האם נכונה השמועה, או שמא מדובר הם רק עושים אותו לעוד חיבור שצריך לצאת ידי חובתו כדי לא להיכשל ח"ו בספק ספיקא של עבירה.
ועוד: שמא ידוע לך (או שתוכל להפנות אותי אל מישהו שיודע) אילו קבוצות/קהילות/עדות נוהגות למעשה לפי פסקי ה'כף החיים'?
אני חושש להעלות שאלות מעין אלה בפורומנו, לבל ייצא עליי קצפם של הצדקנים (XXXX וכו') שאני משתמש בפורום לצרכי מחקריי, געוואלד.
----
ראשית כל אבקש ממלומדי הפורום להגיב ולענות על שאלותיו של ידידי
שנית הריני להצהיר בשער בת רבים כי הנהלת הפורום מעודדת חוקרים וכותבים לצטט את הנכתב בפורומינו במחקריהם, בשיעוריהם, ובספריהם.
במידה שמדובר בבדל אינפורמציה אין צורך לצטט, מה שאין כן בתובנה עמוקה המהווה בסיס לדוקטורט (אלא אם כן מסרב בעל הקרדיט להזדהות שכן א''א לצטט ''מימוני ומצייציץ בויכוח קורע לבבות באשכול על פני הספקן חסר התקנה'' - שכן אזי אוי לכבודו של הכותב ואוי לכבודו של המצוטט'').
נשלח ב-29/10/2004 05:57
לאלמונימי
לפני שנים רבות [בילדותי] הכרתי קבוצה ש רבה [מפיק הא] היה -וכנראה עדיין- ר יעקב סופר, והם התנהגו על פי פסקיו.
אם תחפש בכיון הישיבה על שמו "כף החיים" [שכנה בעבר ברח' דוד י-ם בבית שבע חורי.]
תמצא תשובה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-29/10/2004 10:18
לענ"ד הספר 'כף החיים' לא הטביע את חותמו על עדות ו/או חוגים רחבים.
ראיתי מספר בני תורה ספרדיים שנוהגים ללמוד בו בקביעות במסגרת 'סדר הלכה' ישיבתי, כמעין תחליף ל'חצי שעה משנה ברורה' היומי, אך לא יותר מכך.
האפילו עליו לענ"ד שני מחברים:
א. ה'בן איש חי', שלמעשה יצר ספר הלכות פשוט השווה לכל נפש, תוך שילוב ההלכה המקובלת (טושו"ע) עם המנהגים הקבליים שהשתרשו אצל בני עדות המזרח (ע' לדוגמא בדברי השבח שמורעפים עליו בהקדמה לספר 'קיצור שו"ע להר"ש גנצפריד' עם הערות הר"מ אליהו).
ב. הר"ע יוסף וספרי בנו ר"י יצחק - 'ילקוט יוסף' - שבשנים האחרונות הפכו למעין 'משנה ברורה' של בני תורה ספרדיים.
לגבי ישיבת 'כף החיים' - דומני שהמדובר בישיבה לבעלי תשובה ואשר בראשה עומד צאצא של בעל כה"ח (נכד?).
תוקן על ידי - ממללא - 29/10/2004 10:28:45
נשלח ב-29/10/2004 11:24
בחוגים חסידיים לפני מלחה"ע נהגו לומר על "ערוך השולחן" שהוא הפך את השולחן...
דא"ג בין שאר פסקיו המעניינים הוא היחיד המביא דעה הפוטרת אשה בימינו מכיסוי ראש בכלל, כפי שהיה נהוג בזמנו בחוגים מסויימים בליטא.
לענ"ד אחר תקופת שנות גאות לפסקי הרב עובדיה ודרכו למרן הב"י, סביר להניח שהרבה מעדות המזרח (בעיקר יוצאי צפון אפריקה) יחזרו לפסקי הבן איש חי, כי דבריו מכוונים גם עפ"י קבלה, וזה יותר מתאים להם.
על התפשטות המשנ"ב (מעבר לזכותו הרבה של בעל הח"ח) גם בחוגים חסידיים -גור, בעלז, סטמר, ויז'ניץ וכו' שנהגו לפני המלחמה בפולין גליציה הונגריה ורומניה ללמוד רק שו"ע הרב. על המעבר שחל בשנות החמישים שמעתי מאדמו"ר מפורסם שהטעם לכך פשוט מאד והוא בזכותו של הרב קוטלר שהיה בקשר עם הדז'וינט בעניין התקציבים, בימים שאחר המלחמה פשוט לא היה שו"ע הרב בנמצא והמשנ"ב הודפס לאלפים וחולק בזול. ע"ז נאמר הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל.
נשלח ב-29/10/2004 11:32
גבו,
הערוה"ש רק מתיר לברך כנגד מגולת ראש,
אין בדבריו פטור גורף מכיסוי , כדבריך.
להפך,הוא כותב "בואו ונצווח על פרצות
דורינו" וכו' ראה או"ח סימן ע"ה סעיף ז'
תוקן על ידי - ספרן - 29/10/2004 11:45:02
נשלח ב-29/10/2004 12:20
ישיבת כף החיים נמצאת ברכסים (לפנ"כ בטלזסטון), והיא ישיבה ספרדית אשר בראשה עומד נכד לבעל "כף החיים", אך לא ידוע לי שהולך אחרי פסקיו בצורה קבועה.
אל תאמין
אם לא בחנת
נשלח ב-29/10/2004 13:51
הבוחן
ציינתי שהזכרון הוא מילדות ,והוא רק כיון לחיפוש.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-29/10/2004 19:28
הספר "כף החיים" בתשעים ותשע אחוז אינו פוסק, אלא רק מלקט את שיטות והכרעות פוסקי הספרדים האחרונים כהחיד"א וכנה"ג, ואת הנהגות המקובלים, וע"כ אדם ספרדי אשר ירצה לדעת בפסק מסוים האם מנהגו כפסק מרן השלחן ערוך או לא, יעיין בספר כף החיים.
ראה למשל בהלכות שבת סי' רנ"ג בכף החיים אות כ"ג על דברי הש"ע דאם השאיר על האש בשבת תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ועם עבר ושהה אסור בשניהם. ואח"כ מביא הש"ע וי"א,
והכלל בכגון דא סתם וי"א הלכה כסתם, אעפ"כ כתב בכף החיים שם, "מיהו לענין דינא המנהג להקל כיש אומרים שכתב אח"כ הש"ע שכל שמתבשל כמאכל בן דרוסאי משהין אפי' לכתחילה וכמ"ש בהגה, דנהגו להקל כסברא אחרונה יעו"ש".
ולא מעצמו פסק כן אלא שמביא המנהג המקובל.
וכן הביא לרוב הכרעות המקובלים כנגד הש"ע.
ובד"כ נהגו הספרדים כהכרעות שמביא הכף החיים שהם בד"כ מפסקי החיד"א או ממקובלי וחסידי "בית א-ל" כהרש"ש ותלמידיו.
בניגוד, ר' יוסף חיים מבגדד בעמ"ח הספר "בן איש חי" היה פוסק ומכריע מעצמו, והיה חסיד גדול ואימץ הרבה מחומרות הרמ"א והנהגות מקובלים, ועל כן יצא ר' עובדיה יוסף שיחי' בהשגות על ה"בן איש חי" בספר "הליכות עולם" המונה כעשרה כרכים, ועוד היד נטויה.
בנוגע להבריסקאים, כל המכירם יודע שאין הם פוסקים כ"ערוך השלחן" או כפוסק אחר, אלא מסורת אבותם בידם.
פעם הראתי הלכה מסוימת מפסקי המשנ"ב לאחד מנסיכי העצר לשלשלת בריסק ואמר לי בזה"ל, וואס ? איכ בין "אדם הראשון", וואס איכ בין "היתום" וואס וואס ? וחזר ע"כ מספר פעמים בהדגישו שאינו מחויב לשום פוסק אלא לפסקי אבותיו, ויש להם הנהגותיהם, ועל דברים חדשים אינם פוסקים בכלל, ואינם מקבלים פסקי אחרים.
(נשלח בעש"ק מחו"ל)
נשלח ב-31/10/2004 02:19
ומכיון שאין להם "מסורת" בקבלת גיטין ע"כ לא קיבלה בתו של הגרי"מ פיינשטיין את הגט והוא מופקד עד היום למשמרת בבית דינו של הגר"נ קרליץ
וזאת למרות שהבית הלוי התגרש יותר מפעם אחת, כי מסורתם היא אך ורק כיצד נותנים גט אבל לא כיצד מקבלים
ודוק מינה ואוקי באתרא
(גם אינם קוברים נשותיהם כי הגרי"ז זללה"ה לא קבר את אשתו)
נשלח ב-31/10/2004 04:32
לומד
נשלח ב-31/10/2004 05:34
ואם לא שמעת עד היום,
מספרים שהרבצן **** אמרה לאחיה החולני ר' **** שאין לו מה לדאוג, הוא לא ימות כיון שהוא לא ראה את האבא שנפטר, הוא לא יודע איך לעשות את זה.
נשלח ב-31/10/2004 15:03
בין פוסקים ליטאיים בדור הקודם היה מקובל להעדיף את הערו"ש על פני המ"ב.
לדוגמא, שמעתי מעד שמיעה שר' משה פיינשטיין אמר שרק בשלושה מקומות הוא פסק כמו המ"ב נגד הערו"ש.
כ"כ, אמר הגרי"ד סולוייצ'יק ש "הרוצה ללמוד הלכה ילמד ערוך השלחן והרוצה לדעת מה ההלכה יעיין בחיי אדם.
נשלח ב-31/10/2004 18:08
שמעתי מבנו של רב ליטאי שבני ישיבה של היום אינם יכולים להיות פוסקים מפני שסוברים שהמשנה ברורה הוא פוסק.
הליטאים הזקינים שאני הכרתי פסקו ע"פ הערוך השולחן.
המ"ב כפי הנראה כתב את ספרו בשביל שגם מי שאינו בקי בשו"ע לא יכשל בעבירות לא בשביל לפסוק הלכות. וגם לא היה רב של קהילה כמו בעל ערו"ה.
בני הישיבות שאינם לומדים הלכה כמו שצריכים, טור, שולחן ערוך, ונושאי כלים, לקחו את המ"ב ועשוהו פוסק.
תוקן על ידי - חוקר77 - 31/10/2004 18:24:17
נשלח ב-4/11/2004 11:47
שמעתי סיפור מעניין - מעניין אם מישהו יכול לאשר או להכחיש.
תלמיד של הגרי"ד סולובייצ'יק שחי בירושלים, סיפר לי שפעם בא לביתו של הרב בעניין מסויים. כיוון שנתעכב שם, ביקש מהרב ספר משנה ברורה לעיין בו בינתיים.
ענה לו הרב - משנה ברורה ? אין לי בבית ...
נשלח ב-5/11/2004 14:43
פעם ראיתי בשו"ת בני בנים [כמדומה בח"א] שכתב שהערוך השולחן פסק יותר כמנהגי בני ליטא, ולעומתו המשנ"ב כמנהגי בני פולין, ולכן הליטאים נהגו יותר כערוך השולחן.
מכל מקום אין הספר לידי ודכי למוצא לעיין בו, וימצא עוד כמה נקודות בנושא זה
תושבעפ
נשלח ב-7/11/2004 17:48
למיטב זכרוני כתב המחבר של שו"ת בני בנים, שסבו (הגרי"א הענקין) נהג לפסוק על פי הערוה"ש על פני המשנ"ב.
