מיכל טוב: מידע על הומרוס

michallove כתבה:

ממצב?
קוראים לי מיכל טוב שמעו אני עושה בייוגרפיה על הומרוס ואני חייבת מידע!

***

כיון שהכותרת אינה מאפשרת להבין את הנושא, כאמור בחוקת הפורום, האשכול המקורי נמחק - וזה נפתח במקומו.

***

מיכל

ברוכה הבאה לפורום שלנו.

אמנם, הפורום שלנו עוסק יותר בנושאים יהודיים, אך אנסה למלא מעט ממבוקשך, ואולי יוסיפו אחרים מן הכותבים כאן.

הומרוס הוא שמו של אותו יווני שחיבר את האיליאדה והאודיסיאה. שתי יצירות אמנות של העולם העתיק המספרות על כיבוש טרויה, מה שלפני כן ומה שאחרי כן, ועל שובו של אחד מהלוחמים במאבק, אודיסיאוס, לביתו.

שני הספרים נמצאים בתירגום עברי, אמנם - לפחות לטעמי - לא הכי קריא.

הסיפורים עובדו מחדש במשך הדורות, וניתן לקרוא את הקיצור שלהם במקומות רבים.

על דמותו של הומרוס לא ידוע מאומה. אפלטון מזכיר אותו, אך אינו מספק עליו מידע, וספק אם היה בידו כזה.

למעשה, יש חושדים שלא היה ולא נברא הומרוס, אלא שהיצירות מיוחסות לו.

עד כאן ידע כללי ביותר. ניתן מן הסתם לקרוא עליו במקומות רבים. הקל ביותר הוא לחפש אותו בגוגל. מן הסתם יש עליו חומר באנציקלופדיות כמו אנקרטה ובריטניקה, אבל צריך לדעת אנגלית...

אם תטריחי את עצמך לספריה, תוכלי לחפש מה כתוב עליו, על הומרוס, באנציקלופדיה העברית.

בהצלחה!


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ספרן היקר

אכן, צדקת.

אמנם, לא בחנתי את התמונה המרצדת בעיון, אך אין דעתי נוחה מתמונות שכאלו.

אבל, מצד שני, מעולם לא כללנו בחוקת הפורום סעיף שאוסר על תמונות מרצדות. אולי מן הראוי להוסיף זאת. לא כל חתימה צריכה להתקבל ברצון.

אשר למה שהיה בתוך התמונה, לא שמתי לב כל כך. ועכשו כבר מאוחר לבדוק. מחקתי את האשכול ההוא...

ואולי מוטב כך. גם כך מרננים שאני מחמיר ומוחק יותר מדי, ללא הצדקה, באופן שרירותי...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הומירוס מובא גם בספרי יהדות מתחיל ממסכת שבת קט"ז.


א. שטיינמן בספרו "באר התלמוד", משבח את האמינות שבאגדת התלמוד לעומת ספרות יון. ומשווה את הטרגדיה יוני של הומירוס לעומת הסיפור של ר' יהודה בן בבא שישב בין שני הרים גדולים שבמכת סנהדרין.

עוד בעניין הומרוס והיהדות, כדאי לציין ששאול ליברמן הראה בספרו הקלסי (תרתי משמע) "יוונית ויוונות בארץ ישראל" שיש דמיון גדול מאוד בין הדרך שבה חז"ל למדו את המקרא, ובין (להבדיל) הדרך שבה חכמי יוון למדו את ספרי הומרוס (שאגב נחשבו למקדושים בתרבות היוונית). כך למשל לגבי דרכי דרשות הפסוקים, אל תקרי, תיקון סופרים, סרסהו ודרשו ועוד.

גם כדאי להזכיר את ספרו של א"א הלוי (האגדה האוטוביוגרפית) בו הוא טוען לכך שישנו דמיון רב בין הרבה אגדות חז"ל לבין מוטיבים שלקוחים מספרות יוון לרבות ספרי הומרוס.

http://www.daat.ac.il/daat/history/yahasam-2.htm


"יחסם של חכמים לשפה ולספרות היוונית בתקופת התנאים"

"מה הם ספרי המירס?"

דעות שונות נאמרו בעניין: ספרי המשורר היווני הומרוס, מחבר האיליאדה והאודיסיאה; ספרי מינים וכופרים; ספר דברי הימים [ליהודה], הימרסיה ביבליה"; הימרום משמעו חן, אהבה, כלומר ספרי שעשועים; ספרי שטות, מן היוונית - מורוס; שם פרטי של אדם בשם המירס, כמו ספר בן סירא ובן לענא.

נראית לי דעתו של ליברמן, שספרי המירס הם ספרי הומרוס היווני. אי אפשר לקבל את ההסבר שהכוונה לספרי מינים, שכן רבי עקיבא לא היה אומר כי "ספרי המירס...הקורא בהן כקורא באיגרת". אם רבי עקיבא מתכוון אמנם לספרי מינים, כיצד הוא מתיר לקרוא בהם, בעוד הוא אוסר קריאת ספר כמו משלי בן סירא, שאף התלמוד מצטט ממנו? ליברמן מוצא סיוע להנחה זאת מן ההשוואה שיעורך הבבלי בין ספרי המירס לבין קטעי מקרא שהיו ראויים להישרף:

"אמר רבי שמעון בן לקיש: הרבה מקראות שראויין לשרוף (= להישרף) כספר מירוס והן הן גופי תורה: 'העוים היושבים בחצרים עד עזה' (דברים ב, כג), ומאי נפקא מינה? ". (בבלי חולין, ס, ע"ב)


השוואה זאת רומזת, שאם ישווה האדם בין ספרי המירס ובין הפסוק 'העוים' וגו', מכיוון ששני הטקסטים עוסקים בתיאורי העבר וסיפורי מעשיות, ידע, שספרי מירוס (= הומרוס) אין בהם קדושה ולכן יש לשורפם, בספר התורה יש קדושה עצמית ואין לשורפו.

הוכחה נוספת לזיהויו של המירס עם הומרוס מוצא ליברמן במדרש תהלים. דוד המלך התפלל


ש"לא יהו קורין בהם [בפרקי תהילים] כקורין בספר מירם, אלא יהו קורין בהן וסוגין בהם ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות".


ההעמדה של נגעים ואוהלות שנחשבו כהלכות עמוקות ומסובכות ביותר כנגד ספרי מירם, וההבחנה בין מזמור תהלים ובינם, תורמת לזיהוי מירם הוא הומירוס.

כמו כן אי אפשר לקבל את הדעה שספרי המירס הם דברי הימים ליהודה, כהצעת גרץ, מכיוון שלא ניתן להבין מדוע מורה ריש לקיש בבבלי דווקא בתקופת האמוראים שיש לשרוף ספר היסטוריה של עם ישראל. בין אם נקבל את הפירוש שהכוונה לספרי שעשועים, כקוהוט, או ספרי שטות, כעזריה דה רוסי, כלומר, שספרי המירס היו ספרים המיועדים רק לבידור - מדוע היה צריך רבי עקיבא להבדיל ביניהם ובין ספרי בן סירא ובן לענא, שגם בהם לא היה צורך מעשי ליהודי?
גם ניסיונו של יאסטרוב להניח שהמירם הוא שמו הפרטי של אדם, חסר ביסוס עובדתי.

החילוף 'המירס' (=הומרוס) עם 'המירם' נתבאר על ידי ל' גינזברג, בכך שהאות סמ"ך ביוונית פעמים הרבה הפכה לאות מי"ם בעברית. כמו ליסטס, שודד, שהפך בעברית ל'ליסטים'. כך השתבש באקוזטיב השם המירס ל'מירון', 'מרום' ו'מירום'.
איש-שלום תוהה על זיהוי זה של המירס עם הומירוס: כיצד התירו חכמים לקרוא בספרי הומרוס המלאים סיפורים מיתולוגיים ושמות אלים, הרי קיים לאו מפורש בתורה:

"ושם אלוהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג, יג)?


************

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yahas.htm


"יחס חכמינו למיתולוגיה היוונית"

המאמר עוסק בבדיקת המקומות שבהם מוזכר הומירוס בתלמוד, ובשאלה האם באמת קראו החכמים את כתביו, או הכירום עפ"י השמועה.




תוקן על ידי - נישטאיך - 04/11/2004 13:59:05

בספרו של אוארבך - מימזיס - העוסק בעיצוב המציאות בספרות המערבית, יש פרק - הראשון - המווה את עיצוב המציאות אצל הומרוס לעיצוב המציאות בתנ"ך.

נישטאיך

בשעה שכתבתי מה שכתבתי על הומירוס, חשבתי שמן הראוי להזכיר את המקום שבו יתכן שהוא מוזכר בגמרא, על ספרי "המירס". לא היה לי זמן - וטוב עשית שסיכמת את הדברים, בתמציתיות ובשפע, כהרגלך. יישר כוח!

(במקום איקון ירוק מניף אצבע).

מעתה מוזמנים חברינו לדון בנושא ולהוסיף משלהם.

(איקון אדום מניף שתי ידים באויר לומר: ראו נא ראו).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,


לא סיכמתי, אלא העתקתי מהקישור.


שבת שלום.

שגיאות מי יבין...

(איקון מתבייש והולך הצידה).

על כל פנים, אתה אשם בכך שחשדתיך שאתה הכנת את הסיכום. הרגלת אותנו לזה...

(איקון צהוב מתעודד וקופץ ורוקד)

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

למיימוני


יהיה חלקי ממי שחושדים בו.

"פרקים בתולדות הפסיכולוגיה" (או משהו דומה...) - דניאל אלגום, בהוצ' האוניברסיטה המשודרת - פרק ראשון.