הדולריזציה והחברה החרדית - סוציולוגיה

גו"ג,

אני חלוק עליך בנקודת המוצא. במגזר העסקי בהחלט מקובל לנקוב מחירים בדולרים (ודומני שאף הוכנס תיקון מיוחד בחוק לצורך כך, לפני מס' שנים).

גם וגם

דבריך דברי טעם. כלומר, התרשמתי מהם ונראה לי שכולם תורמים לתופעה.

אני יכול להוסיף שבסעיף הראשון צדקת. הדולר, כל עוד מותר להחזיק אותו באופן חוקי - ויש אומרים: גם בלי זה (סמיילי) - נחשב כמטבע, ולכן מותר להלוותו ולהחזירו ללא חשש ריבית.

לעומת זאת, הלוואת כסף לפי שער יציג על מנת לקבל בחזרה דולרים או לפי שער יציג, זה כבר יותר בעייתי.

ראשית, הלוואת דולרים על מנת לקבל בחזרה דולרים או ערך דולרי אינה דבר פשוט. כאן כבר נזקקים להתרים שונים כמו "יצא השער" (יש שער ידוע ואפשר לקנות בו דולרים).

שנית,וגרוע מכך, בדרך כלל השער היציג אינו ערך הדולר כפי שהוא נמכר באמת, ולכן הלוואה לפי יציג יצאה מכלל הלוואת שקלים ולא הגיעה לכלל הלוואת דולרים. ולכן רבים אוסרים ונמנעים מזה. ולדעתי - בצדק. יש בכך איסור ריבית (כנראה מדרבנן).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

טענה זו אינה מסבירה מדוע קיים שימוש בדולרים גם בין חרדים ישראלים שאינם עומדים בקשר רציף עם חרדים בחו"ל.

If you are doing business in the chareidy community you have to deal with USD weather you have Usa connections or not. Simply because a large portion in the overall business is done with USD from USA.

הצד השחור: כידוע, לכל שטר של דולר יש צד אחד ירוק וצד שני שחור.

That is because a large portion of the Chareidy people do not pay taxes whether they want to or not because they are legally not aloud to work.(they have no choice its a "GEZERA SHEIN HATZIBUR YOCHOL LAMOD BOH" starve your family or steal from taxes).

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1168936

ממללא,
יתכן שבתחומים מסוימים במגזר העסקי מקובל לנקוב מחירים בדולרים; למרות זאת, התשלום הוא בשקלים (למיטב ידיעתי). עד כמה שידוע לי, התחום היחיד בו מותר לשלם בדולרים (לפחות בתחום הקמעונאי) הוא סוכנויות נסיעות; נסה לקנות בחנות רהיטים, ספרים, או כל חנות אחרת בדולרים, גם לסוכנות רכב חדש או משומש ונסה לקנות אותו בדולרים, וראה מה יקרה. בתחום החוק אתה מתמצא יותר ממני, ואיני יכול להתיחס לכך. מעבר לזאת, אמור לי: אם, נניח, בן דוד שלך יבקש ממך הלואה, האם תלוה לו 5000 שקל, או $1000?

כשהיחס למדינה הוא כאל בנק, אזי הבנק סוחר בכל סוגי המטבעות.

ראשית, אני מסכים לכל הסיבות במינונים שונים.

שנית, כדאי לא לפקס את הדיון על החרדים. אפשר לשאול באותה מידה: מדוע החילוניים או הד"לים, לא משתמשים בדולרים אלא בשקלים. מה רע בכך (ערכית, כלכלית, או אחרת. עיין ערך 'דולריזציה'. התגובות ההיסטריות שם היו עניין למחקר פסיכולוגי מרתק)? זה יכול להאיר באור חדש את השאלה הנוכחית, בלי פוקוס מיותר, ומטעה לפעמים, בחרדים.

בקשר לחרדים שלא מצויים בקשר עם חו"ל, זוהי טעות להסתכל על האדם הבודד כשעוסקים בכסף. כסף במהותו הוא יישות חברתית שמשמשת לאינטראקציה כלכלית בין אנשים שונים. על כן, אותם אנשים מצויים בקשר עם חרדים אחרים, וההם בקשר עם חו"ל. ממילא הדולר הופך הילך טוב יותר באותה חברה כולה.
וזה מוביל אותי לנקודה האחרונה. אם באמת נכון להסתכל חברתית, אז ייתכן שיש עוד סיבה לתופעה שצויינה ע"י גו"ג. החרדים מחוברים פחות לשאר החברה הישראלית, ולכן נזקקים פחות ותלויים פחות בשקל.
אציין כי זהו פן הפוך, אולם שונה, למה שצויין ביחס לקשר לחו"ל, שכן יש פרמטר של קשר לחברה בארץ מול הפנים-חרדיות הישראלית (חו"ל וכלל החברה החיצונית לחרדיות לא מכסה את כל התמונה. יש גם קשר פנים-חרדי).
הנפ"מ: אם יהיה רק חרדי אחד בקשר עם חו"ל, שירצה דולרים (תמיד מתחילים במיקרו כלכלה, או ב'חמור נקודתי'). ונניח שהחברה כולה מצויה בקשר רק עם חבריה שלה עצמה, ולא החוצה (גם לא לשאר תושבי ישראל). אזי ישנה אדישות כלכלית לשאלת דולרים-שקלים (שיווי משקל לא יציב, בפיסיקה ומתמטיקה: נגזרת מתאפסת ונגזרת שנייה שלילית: מכסימום). במצב כזה המערכת כולה תסתנכרן לדולרים בגלל אותו אחד שמזיז את השיווי משקל הלא-יציב לכיוון הדולר.


מיכי

מיכי,
אני מסכים עם רוב דבריך, אולם דומני שה-"חמור הנקודתי" שלך (אני הכרתי אותו בגרסת "סוס כדורי") אינו מייצג את המציאות. המציאות היא שהחרדים רחוקים מאד מלהיות חברה אוטרקית המספקת את צרכיה; למעשה, הם נשענים על החברה החילונית לאספקת רובם של אלה, ולפיכך הם מחוברים בחיבור חזק אל המערכת הכלכלית הישראלית. החרדי הקונה חלב ולחם, מכונית חדשה, משלם חשבון טלפון או נוסע באוטובוס חייב להשתמש בשקלים. ניהול חשבון עו"ש, שימוש בכרטיס אשראי בארץ - כל אלה מתבצעים בשקלים. משכורות (לאלה העובדים חוקית), קצבאות, גמלאות - משולמים בשקלים. אין חרדי שאינו נאלץ להשתמש בשקלים לחלק נכבד מפעילותו היומיומית - ולכן, השאלה מדוע חרדים טורחים לנהל מערכת כפולה היא מעניינת.

לגבי השאלה מדוע חילונים ודת"לים משתמשים בשקלים - מן הסתם, התשובה היא שזהו ההילך החוקי, והמערכת הכלכלית בנויה בהתאם לו; שימוש במטבע אחר יחייב מאמץ שקשה לראות לו הצדקה. אם אתה שואל האם המדינה זקוקה למטבע חוקי משלה או שהיא יכולה לוותר עליו - זה כבר נושא לדיון אחר.

גם וגם
נסה לקנות בחנות רהיטים, ספרים, או כל חנות אחרת בדולרים...."התשובה היא שזהו ההילך החוקי".
הצעתי: נסה באמת..אין דבר אחד המצויין לעיל שלא קניתי בפועל בארץ ובדולרים.
בחוק הדולר סחיר בכל עסקה אפילו ללחם וחלב.וכן, אפשר כמעט בכל חנות לשלם בדולרים.
(בציבור החרדי אין (כמעט) מי שלא יקבל דולרים בכל עיסקה)

"הם נשענים על החברה החילונית לאספקת רובם של אלה"

ניכר מדברי הבל אלו, שאינך מעורה כלל בציבור החרדי.
ואל תנסה לספר לי שאתה משלם על לחמם.הבלים.
עם כבר...רובו ככולו של "תקציבי הציבור" החרדי הם לחינוך.
ועם הכוללים והישיבות יחד, תקציבהם פחותים בהרבא מתקציבי האוניברסיטאות והתיכונים,פר תלמיד.עובדה.
ומכאן משתמע (לפי דבריך) שחרדי שעובד מפרנס אותך/ילדיך.

ציקלה,
בחנויות בהן אני קונה (רשתות השיווק, למשל), איש לא יקבל ממני דולרים. גם חרדים רבים נזקקים לשרותיהן של אלה. בציבור החרדי אין כמעט מי שלא יקבל דולרים - הרי זו היתה מהות טענתי. למרות זאת, גם בעל המכולת שמקבל ממך דולרים, משלם ל-"תנובה" ו-"אנג'ל" בשקלים. גם אתה לא שילמת חשבון טלפון וחשמל ולא נסעת ב-"אגד" בדולרים. לגבי החוק - למיטב ידיעתי, החוק אינו מתיר ניהול מסחר קמעונאי בדולרים בין תושבי ישראל, אבל יתכן שאני טועה. אולי יוכל ממללא להאיר את עינינו.

לגבי הישענותה של החברה החרדית על החברה החילונית, קודם כל הירגע מעט. לא טענתי שהחברה החרדית היא פרזיטית על חשבונה של החברה החילונית או שהיא אינה משלמת בעד מה שהיא צורכת, אלא שהיא אינה מספקת לעצמה את צרכיה, כלומר מוצרים ושרותים. אני מניח שתסכים אתי שהחברה החרדית נזקקת לחברה החילונית לשם אספקת חשמל, מים, ושרותי תקשורת; שחלק ניכר מהמזון שהיא צורכת מיוצר במפעלים חילוניים, שאת מכוניותיה היא קונה מסוכנויות רכב בבעלות חילונים ומתקנת אותן במוסכים חילוניים, וכך הלאה והלאה. לכן היא מחוברת בטבורה לחברה החילונית, מבחינה כלכלית. קשר זה מחייב כל חרדי להשתמש בשקלים לחלק ניכר של פעילותו הכלכלית, ולכן "הנחת האדישות" של מיכי אינה מועילה כנקודת מוצא להבנת המצב. לכל זאת אין כל קשר לשאלת התקציבים והפרנסה. לא טענתי שאני מפרנס חרדים, ואל תטען בשמי טענות כאלה.