בנפול אוייבך ( אל) תשמח?!

.


לשמחה מה זו עושה?


וכי היכן היה בשלוש השנם האחרונות?


לעניות דעתי, מנהיגינו צריכים להתאבל, שכן לא יוכלו יותר, לאחר כל ארוע קשה, לתבוע את גרושו מהמקאטעה.

"פראיירים לא מתים רק השמות מתחלפים..."

הודעה מאיקה

התבהרות, ברוך שובך, זה יופי לראות אותך פה (אני חסומה לכתיבה)

ועכשיו שאלה? לא הבנתי, אם היינו "מחסלים" אותו כמו את יאסין, היה בזה משום לגיטימציה לשמוח? מה ההבדל מחלה או מוות במלחמה? בעיקרון כמובן?

היי איקה החסומה,
כשאת חסומה המוזות מרגישות בחילה.
אבל בפורומים לא מתעסקים עם סיבות רק עם תוצאות .
אני לא יודתע לאן לקחת את זה ,כרגיל אין לי מילים לתאר תא תחושות הרגש ,
אבל משהו לוחש לי בקול פנימי שהשמחה על נפול האוייב אכן שם.
אני שמחה שאויב וצורר אינוו.
ושמחה זו מה.
מותר בה ,
אסור איתה .
מדוע הוזכר המשפט המצווה אל תשמח.
שמא יש צורך לרסן שם משהו.
ממש לא אכפת לי איך מחוסלים הצוררים שלי אם ממחלה אם בחנק או בהתפגרות איטית.
כל עניני שלא יהיו פה .
ואל תכניסו אותי לפוליטיקה .
שם לא אוכל להגדיר לעצמי כלום.
ותודה.

התבהרות.

כשהכתוב אומר לנו לא לשמוח לא לתקון המדות הכונה אלא כדי שהאויב ימשיך לפול עד הסוף כי אם אתה תשמח משום מה אתה עלול להרגיז מישהו למעלה וההליך יפסק. אז עצה טובה קא משמע לן רק אם האויב שלך קבור עמוק עמוק אז תתחיל לרקוד.מקרא מלא,בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּך
יח פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה, וְרַע בְּעֵינָיו; וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.

(מאיקה)

התבהרות יקרה,

השמחה היא על ההיוכחות ש'אל לנו להתייאש מן הפורענות',שהתורה שלנו היא תורת אמת נצחית, כמאמרם "ואל תתחבר לרשע,(רשעים יש גם אצלנו < עכשיו יתחילו לצעוק שאני משווה את עמישראל הרחמן ליאסר הפושע..) ואל תתיאש מן הפורענות" ואמר: כשתחטא, או תראה חוטא - לא תבטח ותאמר: שהשם יתברך לא יענישו אלא בעולם הבא, ולא תתיאש מהינקם ממנו מהרה על החטא ההוא... ה' והצדק האלוהי אינו פוסח על אף אחד שלו 'הוא' אשר 'מחליט' את מי להעניש ומתי...

תודה לך .
אבל...
הלוא השם יודע שתכונת אנוש היא לשמוח בהכלותה של הסכנה.
והאם השם תולה את המשך הצלתו של עמו מפני נושגיו ביכולות שלנו לא לשמח .
האם בכך תלוי הדבר
הלא השם מראש מכוון כך שהגיע הרגע לרמוס את האויב.
ותכונת הנפש הזערערה הזו תניא אותו מכך.

איקה .
זה לך .
כמה קשה להיות חסומה כשמשהו מציק ורוצים לכתוב .
אבל ראי זאת כנסיון .
את מביאה דברייך באמצעות מישהו אחר
יש בזה איזה סינון .
משהו לא עצוב .
ולעניננו.
אין בי מחשבה על הדרך שבה הרשעים כלים מן העולם.
אלא לאופן שבו נידרש מאיתנו לא לשמוח
וכי למה ננתב את רגשתוינו הלוא ציוונו כך משום תכונת הנפש הזאת .
ומי יגבר עליה באנחת הקלה כשהאוייב ניגף.

"בְּטוּב צַדִּיקִים, תַּעֲלֹץ קִרְיָה; וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי פרק יא פס' י)

+מגילה טז ע"א

(מאיקה)

התבהרות יקירה.

קוהלת יאמר לך שהשמחה האמיתית היא מתת ה'-ואם לא קיבלת את זה כמתת, אתה צריך להתאמץ כל חייך כדי להשיג אותה וגם אז היא אינה מובטחת, זאת מעלת "השמח בחלקו" העשיר- מעלת ההסתפקות.

כל השמחה על הנקמה היא לא שמחה שתביא טוב לחייך -מפני שמותו לא יפתור לנו את ה'בעיה'- השמחה על הנקמה. היא שלילית "לא תיקום ולא תיטור" והיא אינה מביאה להתעוררות, לרגעי אושר נעלים, כשהשמחה היא על זה שלמישהו אחר נגרם רע היא לא מביאה להתעוררות, ולא גורמת לאדם ל'התעלות' רוחנית אלא היא מרגילה את הנפש לפעולה משחיתת נפש, ומוציאה ממנו רק רוע..היא מתחילה לפעול הפוך.. עברה גוררת עברה...כדור שלג שמתחיל להתגלגל..

הגיוני שזו לא תהיה שמחה עילאית, אבל מה רע בסתם שמחה? אפילו אם היא לא מגיעה ממקור מועיל או מוסרי? אני בכלל לא מזכירה את העובדה ששמחה של אחד היא עצב של השני. למשל אני שמחה שתפסו 500 קלצ'ניקוב בגבול מצריים. אני די בטוחה שהספקים, המעבירים ואלו שציפו להם לא רוקדים בששון.

אס..

אף אחד לא מונע ממך לשמוח, אפשר אפילו לשמוח כשמכבי ת"א לוקחת אליפות אירופה ולדמות לעצמך שאלה היהודים שניצחו את היונים, מעטים מול רבים, נס פח השמן האפוקליפטי.. נו? מה זה יועיל לרווחת נפשך...תשמחי ושיהיה לבריאות.

אבל התשובה היא בגוף השאלה, אם אני שמחה, משמע זה מועיל לרווחת נפשי. להגיד שבגלל משחק כדורגל מובטחים לי חיי נצח? אולי לא, אבל לפחות חיים שמחים, לא?

מהסטירה בין הפסוקים שצויינו לעייל "בנפול אוייבך..." לפסוק "...באבוד רשעים רנה" נראה שההבדל הוא באופן השמחה, השמחה על איבוד הרשעים היא שמחה אמיתית, שמחה על כך שיש פחות רשע בעולם ופחות מכעיסים את הקב"ה, כמו שמסופר על רבי מאיר ואשתו ועל השכנים שהיו בשכנות עם הרב ומצערים אותו, אמרה אשת הרב הפסוק אומר "יתמו חטאים מן הארץ" כלומר החטאים ולא החוטאים, אולם השמחה על כך שהרשע סובל,נפל או מתענה אינה שמחה אמיתית אין זאת מלחמתינו הכל לפי חשבונות שמים וכמו שנאמר "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" ויהי רצון שהקב"ה ישבור את כל האוייבים ויכניע את כל הזדים "וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אמן

אס...

על זה אני לא יכולה להתווכח, את צודקת, כל אחד והבחירות שלו, וסדר עדיפויותיו על מה להתאמץ לשמוח (כמובן שלא מדובר על אלה שה' חנן אותם במתת,שהם שמחים תדיר)