| נשלח ב-9/11/2004 15:57 |
 |
| |
על הרגש - משפט שתפס אותי
יש תופסים את הרגש כארציונל פיזי, והתפיסה שתמיד חשתי קרובה אליה, היא זו הרואה את הרגש כתוספת פיזית להכרה ותובנה רציונאלית.
היום ראיתי משפט מויליאם וונדט [מראשוני מפתחי מדע הפסיכולוגיה] או על פי דבריו:
"אדם אינו בורח מהאש משום שהוא מפחד ממנו, הוא מפחד מהאש משום (הטעם) שהוא בורח ממנו
איך שהבנתי כוונת דבריו, שההבנה שהאש מזיקה גורמת למסקנה שיש להתרחק וזהו הפחד הנגרם מהבנה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 16:24 |
|
| |
האמנם חסרים דברים שאנו יודעים היטב רציונלית שאינם מזיקים, ואף על פי כן אנו פוחדים מהם?
ולהיפך: האם אין דברים שאנו יודעים שהם מזיקים, ואף על פי כן אין אנו מפחדים מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 22:30 |
|
| |
גו"ג
אכן אמת בפיך, אך הפחד אינו נקבע על פי המציאותית האמיתית, אלא על פי הדמיון שהאדם מפתח, למשל אדם יכול לשמוע על פיגוע באוסטרליה וזה מעורר בדמיונו אופציה גם כלפי עצמו ומזה הוא פוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 22:31 |
|
| |
המושג רגש משמש בשני מובנים שחשוב להבחין ביניהם. האחד, אמוציונלי (פחד וכדו'. גם כשיש סיבה מוצדקת - הרגש של הפחד הוא תוצאה רגשית אמוציונלית. ההכרעה להתרחק מהגורם המאיים בפועל היא כמובן שכלית-רציונלית).
המובן השני הוא מושאל, ויש לשימוש המטפורי הזה סיבות פילוסופיות עמוקות (ראו בספרי 'שתי עגלות וכדור פורח', שער 11): אינטואיציה שאינה מבוססת על שיקולים של חשיבה רקורסיבית.
לדוגמא, אני מרגיש שהפתרון של המשוואה הזו הוא 2X, זו אינה הבעת רגש אלא אינטואיציה שכלית. תוצאתה של זו נשפטת במונחי נכון/לא נכון. תוצאתה של אמוציה אינה נשפטת מבחינה אינטלקטואלית בכלל (ובודאי לא במונחים כאלו).
המובן השני של המונח רגש הוא שכלי ומהווה תוספת (קריטית) להבנה. לרגש במובן הראשון אין כל קשר להבנה.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 22:47 |
|
| |
מבחן
פנינה יפה, אבל רואה הנך כי בלי שתאריך להסביר לא יבינו אותך וגם אז... (ראה בספרי מפריחים ללא פרחים שער טיסות יוצאות).
|
|
|
|
|
