למה "מת" היא מילה גסה ?

אמונות טפילות,

מכבסת המילים.

סרטן=המחלה הידועה,
מת=נפטר,
ועוד.

אולי כדי "לא לפתוח פה לשטן" לא שאני מבין מה זה, אבל לדעתי זו הסיבה.

אשר

(איקון מניף אצבע ירוקה בהסכמה).

המוות זה דבר מפחיד מאד. לכן, עושים כל מיני הרחקות, כדי שלא יידבק בנו.

זו תכונה שנראית לי אנושית-פסיכולוגית-אקזיסטנציאלית. אפשר למצוא את השלכותיה בכל עם, בכל תקופה.

ההתרחקות משמו של הדבר היא התרחקות ממנו עצמו, וגם זה כלל חשוב בחשיבה המגית (כרגיל, אני נשען על מו"ר פרייזר בדבר זה).

צא וראה שאסור להזכיר את המילה "סרטן" אצל החרדים. ובאזני שמעתי, ממי שהחל לדון איתי בנושא בעבר, שאומרים בשם "צדיקים" שמי שלא יזכיר את שם המחלה, זה לא יפגע בו.

ואם עצם ההזכרה גורם להרגשה שזה עלול לקרות, אז כבר אין ברירה, וצריך להיזהר. זה מה שמונח, לדעתי, במה שאמרו בגמרא "ברית כרותה לשפתים". פעם היה אשכול על זה, סבורני. לינקזעצער?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

נראה לי שהשימוש במלים שונות עבור מיתה אינו מאותה סיבה כמו אצל סרטן. למשל על אדם רשע לא נזהרים בזה. לכאורה ההסבר הוא שמת משמע בעיני בני אדם מת לגמרי ואילו "נפטר", "הלך" ,"איננו" וכדו' מבטאים איזושהי אמונה בהמשך קיומה של הנפש.

רשעים בחייהם קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים.
אולי משום הכי, נמנעים אנו מלבטא את הפועל "מת" על אדם שאיננו רוצים להגדירו כרשע. גם אם כוונתנו היא ל"מת" בשם התואר.

למה התורה מתבטאת כך על משה? נראה לי שבתורה מוזכרים פעלים הקשורים למיתה אבל לא צירוף המילים "משה מת". (בנבואתם של אלדד ומידד "משה מת ויהושע מכניס", אבל א' ה"מכניס" מעיד על "מת" שמדובר בפועל, וב' אולי גם מסיבה זאת יצא עליהם קצפו של יהושע?)

מיציץ

מה שמענין שבאידיש "נפטר" הפך למת. אומרים "ניפטער גיווארען" כלומר "נעשה נפטר " ולא הפועל נפטר [נפרד].
ועדין זה נתפס כיותר מכובד.

[אישית נפטרתי מהנפטר.]

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

אבל הסכים עמהם רבם שאמר ליהושע "משה עבדי מת".

ליד הסנדק

"יהושע פרק א
ויהי, אחרי מות משה--עבד ה'; ויאמר ה' אל-יהושע בן-נון, משרת משה לאמר. משה עבדי, מת;"

לתשומת ליבך.

רק לקב"ה מותר...




הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

ל'מת' יש קונוטציה של סופניות, ולכן יש רתיעה משימוש בה. נפטר פירושו נפרד מאיתנו ומצוי במקום אחר (יעקב אבינו לא מת). המקרא משתמש במילה זו, כנראה בגלל שאז עדיין לא לחמו נגד מטריאליזם, או בעד הישארות הנפש.


מיכי

אגב, אם אני לא טועה, במסכת בבא בתרא במקום שבו מתחלף פירושו של רש"י עם פירוש הרשב"ם - כתוב באותיות גדולות:"עד כאן פירוש רש"י זצ"ל". ויש שם כוכבית שמציינת שבמהדורות קודמות נכתב:"כאן מת רש"י ז"ל"

אני הקט חשבתי תמיד ש-"נפטר" פרושו נפטר מן המצוות, וממילא שייכת מלה זו רק ביהודים (אא"כ נתיחס גם למצוות בני נח); כמובן, יש בכך בטוי מובהק לתפישת תפקידו של האדם בעולם ומשמעות חייו (מבלי להיכנס לויכוחם של רבותינו מיכי ומציץ בענין זה). מצד שני, אין ספק שמבחינת הקונוטציות שהמלה מעוררת היא רכה יותר מהמלה "מת". מלים כאלה משמשות גם כדי לציין את יחודו האנושי של האדם; גם כלב מת, אבל כלב אינו "נפטר".

גו"ג,

דומני שדוקא 'מת' מסמל את היעדר המצוות 'במתים חופשי' - כיון שנעשה אדם מת נעשה חופשי מהמצות' או משהו כזה.

יש סדרה של מלים שהתחילו במלה עם קונוטציה שלילית, החליפו אותה במילה נייטרלית יותר עד שהיא קבלה את אותה קונוטציה וכו'.