בית פורומים עצור כאן חושבים

תהליך החשיבה[הנונקונפורמיסטי] ממתי?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/11/2004 02:14 לינק ישיר 
תהליך החשיבה[הנונקונפורמיסטי] ממתי?

שלום חברי וחברותי [לשון הזכר בפוסט היא מטעמי נוחות בלבד]

לאחרונה התחלתי לערוך מין סקר שכזה, שאמור לענות על השאלה
מה גורם לאנשים החיים בחברה מסוימת, מוגנת, והומוגנית, לפקפק במוחלטות הערכים ודרך החשיבה שהקנו להם.

השאלה רחבה ויש בה רבדים וגוונים שונים. אולם בחרתי להתחיל בשאלה: ממתי התחלת את תהליך החשיבה ?
התשובה לכך יכולה, ורצוי שתתחלק לשנים [יתר פירוט יתקבל בברכה]
מתי כרונולוגית זה החל, כלומר באיזה גיל?
ומתי נעשה הזיהוי שהחשיבה אינה חלק מהדוקטרינה המקובלת.
לדוגמה. אחד מאלה שפניתי אליהם ענה לי כך:
. החשיבה החלה בגיל 10 לערך. "אני זוכר את המיקום המדויק שבו עמדתי בחצר החיידר והבטתי במין בוז מהול בכאב בסגן המנהל -אדם חסר כל הכשרה ורגישות לחינוך ילדים- וחשבתי לעצמי כשאגדל אקים חיידר שבו הדברים יהיו שונים."
הזיהוי שחשיבה זו איננה החשיבה שבה מגדלים אותי נקלט בערך בגיל 13\14 כשסיפרתי את המחשבה הזאת לחבר בישיבה בן 15. ראיתי את המבע בעינים שלו,הבנתי שיש דברים שלא רצוי לשתף בהם אחרים .וכבר בזמן הזה היו הרבה דברים מהסוג הזה.
דוגמה נוספת:
הייתי ילד ירושלמי בן 16 שנכנס לישיבה בניברקית. שבועים חלפו ונוצר הויכוח הראשון ביני לבין ה"בניברקים" בויכוח טענתי שיכול להיות שהרב שך טועה! "אפיקורס" צעק לי אחד מהם .
הממ... הרי גם הסנהדרין יכלו לטעות גמגמתי. לא היה אל מי לדבר.
הבנתי שאם אני רוצה להצליח בישיבה יותר טוב שאפנים את הדוקטרינה.
הפעם הראשונה שהעזתי שוב לכפור בסמכותו המוחלטת של הרב שך היתה כבר, שמקומי היה מוגן [או שכבר לא היה אכפת לי מה יגידו...]
יושם אל לב [ המשפט גנוב מרב צעיר..] שבשני המקרים הדוברים זיהו את ההתחלה רק בשחזור אחרי שנים.
בזמנו לא הבינו עד תום את המשמעות.
אי לכך ניתן עדין לשחזר ולשים אצבע על הנקודה הקריטית.

תשובה לא מספקת היא. "מגיל קטן אני זוכר עצמי יושב וחושב,
כי לא ברור אם החשיבה הזו היא זו שהובילה לגישה החשיבתית העכשוית."
הרי ברור לכל שגם איש נטורי קרתא יכול להיות אדם חושב.

מטבע הדברים לא אפרט את המסקנות שאני מסיק מהתשובות השונות. אשאיר זאת לסוף אחרי שאלקט כמות ראויה של סיפורים ותשובות.
כמובן שהאשכול הזה יהיה הבמה שבה יוכל להציע כל אשר יחפוץ את מסקנותיו ותובנותיו.








הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 03:14 לינק ישיר 

לפני כמה שנים התפרסם במוסף הארץ, ראיון עם נערה בדואית שהעזה לברוח מהחווה המשפחתית מלב המדבר. היה לה אבא מכה, עבודת פרך, וחיים מייאשים מאוד. אני זוכר קטע אחד חזק מהראיון . המראיינים שאלו אותה איך שרדת כל כך הרבה שנים ? איך לא ברחת קודם ? , והיא השיבה , -לא ציטוט- "עד שלא יצאתי החוצה הייתי בטוחה שאלה החיים, הרגשתי כמו אחד הכבשים בעדר ,לא הרגשתי את עצמי מישהו, ונדמה היה לי שכך נראים החיים האמיתיים, הייתי חסרת אונים ,שפוטה של הקפריזות של אבי, ולא עלה בדעתי שאפשר בכלל אחרת" .

אני חושב שברגע שאתה מתבגר "ומשיג" את המחנך, כלומר מזהה את הלכי המחשבה שלו , את המניעים שלו, אתה מיישר איתו קו, ומתחיל לבקר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/11/2004 03:46 לינק ישיר 

יצחקומר

השאלה היתה מהי נקודת השבר ?היכן חל הזיהוי שאתה מדבר עליו?
מכיון שאיני יכול לקבל תשובה מהנערה הבדואית אשמח לשמוע ממך או על מישהו שאתה מכיר .
אתה גם טוען שזה קורה בהתבגרות אני מסכים אתך
שהזיהוי נעשה בהתבגרות. אבל האם התהליך מתחיל שם?

הנה לך לדוגמה עוד סיפור -וזה מגיל בוגר-
" ידידי, שמת בודאי לב שאני מתקשה בניתוח מדוייק של חיי. אבל למענך שיחזרתי ואני חושב שהכל החל מאותו פעם שחלפה במוחי השאלה למה? למה באמת אנחנו לא משרתים בצבא?
לא היה לי בסביבתי הקרובה את מי לשאול, והתשובות הבאנאליות להחריד לא דברו אלי משום מה.
באותו רגע שזיהיתי את הפגם המוסרי בכך הדבר לא נתן לי מנוח . משם התחלתי לשאול שאלות על כל דבר.
[ההמשך לא רלונטי כרגע]
רק אוסיף שבשיחה ממושכת זיהה הנ"ל את התהליך כקדום הרבה יותר , אל תוך נוף ילדותו.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 10/11/2004 6:14:14



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 08:46 לינק ישיר 

הקונפורמיזם והאינדווידום (נונקנפורמיזם), הינם שני כחות שקיימים בתכונתיו של כל אדם מעת יצירתו, לכל אחד ישנו צורך בביטוי אישי כמו בהשתייכות, אך עוצמת כל אחד מאלו משתנה בין האנשים, כתוצאה מתורשה וסביבה, ישנם כאלה שהקונפורמיזם הוא הצד החזק שלהם, ואחרים - שהצד השני חזק יותר.

הזיהוי העצמי תלוי גם הוא ביכולת של כל אחד לזהות את תכונותיו ולהגדירם, כמו בכוח שיש בידו לעשות שימוש בתכונותיו.

השאלה היותר נכונה צריכה להיות, האם הסביבה המחנכת [קרי: הורים-מחנכים] משכילה להבחין בצרכים של כל ילד/נער, בהתאם למבנה נפשו ונטיותיו, ונותנת לו את הכוח להתפתח כפי אישיותו (יש לציין שהנטיה להשתייכות - שפר גורלה - מבחינת הסביבה והחינוך - ברוב הקבוצות האנושיות, לעומת הנטייה ליחידנות).

כותב הדברים אינו נמנה בין אלו המקדשים את הקונפורמיזם באופן נחרץ, וגם לא על אלו הרואים בו סכנה אישית וחברתית, כל אחד מאלו הינו כלי שימוש בנפש האדם, וכמו תמיד - ב"כלים" דרוש לימוד רב וחשיבה מעמיקה כיצד לעשות את השימוש הנכון.

וכבר אמרו חכמים במסכת אבות: "אם אין אני לי מי לי", "וכשאני לעצמי מה אני"...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 09:31 לינק ישיר 

רק ניואנס אחר: מה קורה בחברה שבה הנורמה היא לעשות מה שאתה באמת חושב? איך שם שוברים את הקונפורמיזם? על ידי הפיכה לקונפורמיסט?
זו לא שאלה מתחכמת, אלא (לדעתי) אחת הבעיות הקשות של החינוך המודרני והפוסטמודרני (ברובד הפילוסופי)?
יש סיפור על ר' נח ומרדכי מלכוביץ' (אב ובן, אינני זוכר מי הוא מי), שכשהבן עלה לאדמורו"ת החל לשנות ממנהגי אביו. וכששאלוהו מדוע הוא עושה כך, ענה שהוא ממשיך את דרך אבותיו, גם הם עשו כך.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 09:50 לינק ישיר 

רק אוסיף הבהרה: באותה חברה שהצגתי, גם מי שרוצה להפוך לקונפורמיסט, אין לו למה להפוך. הרי אין כללים אחרים פרט לאלו שנהוגים שם (לעשות מה שאתה רוצה וחושב. אגב, זו בדיוק דתו של בוקונון בספר המיתולוגי 'עריסת חתול' של קורט וונגוט).


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 09:50 לינק ישיר 

כשהייתי באלול בחמישית (ישיבה תיכונית רח"ל), הביאו אלינו לשיחה יהודי חשוב ז"ל והוא דבר על פרוזבול, ושראוי לא להשתמש בהערמות אלא ברוח התורה, וזכורני (אולי אני טועה) ששאלתי את עצמי שבמערכת משפטית אפשר להבין שיש את רוח החוק ויש הערמות אולם במערכת שכולה משמים הרי גם ההערמות הם חלק מהמערכת (אני מניח שהניסוח אז לא היה בדיוק כמו היום). כמובן לא העזתי לשאול.
מאז יש לי את הנטיה הדפוקה שאם כולם אומרים שחור אני מתחיל לחשוב לבן, אבל למעשה אני נשאר שמרן למדי.

תוקן על ידי - אריק123 - 10/11/2004 9:52:37



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/11/2004 10:06 לינק ישיר 

לקעלמער ידידי (הודעה מאיקה)

מה שתפס אותי בדבריך הם דווקא הדברים שנאמרו אגב אורחא כמעט בהחבא, ולדעתי זו עיקר השאלה, כתבת:

"תשובה לא מספקת היא. "מגיל קטן אני זוכר עצמי יושב וחושב,
כי לא ברור אם החשיבה הזו היא זו שהובילה לגישה החשיבתית העכשוית."
הרי ברור לכל שגם איש נטורי קרתא יכול להיות אדם חושב."

ובכן...


אני אביא שלושה קטעים המביעים "חשיבה התחלתית"

ואם יוכלו הקוראים הנכבדים לסווגם, לאלו גטגוריות היו משייכים אותם: חשיבה שכלית עקבית, שהובילה לחשיבה העכשווית, או חשיבת השוטים (ה'שוטים' הם לאו דווקא 'משוגעים' במובן הרווח, אלא בני אדם עם כושר חשיבה גבוהה/אינטליגנטים,נחשבים לנורמלים ולפעמים מקובלים על ידי הרב, שאולי ואפילו נחשבים כמצליחנים בתחום ספציפי, אך נותרו אנשים טפשים ורקים עם כיווני מחשבה מעוותים.כמאמר חז"ל ששלמה המלך היה חכם מן השוטים, ז"א ידע איך לדבר איתם בשפת חשיבתם העקומה, הרבה פעמים שומעים אדם אינטליגנטי מדבר שטויות, ואנו שואלים את עצמנו, הכיצד יכול אדם זה לחשוב מחשבה טיפשית שכזו.

ובכן החלק הראשון והחשוב מכולם הוא סיפור התחלת חשיבתו של אברהם, מאיזה גיל, ותהליך חשיבתו עד לחשיבה העכשיו שהחזיקה אלפי שנים, מה שמאפיין את החשיבה הזו שהיא נעשת בחלק השכלי העיונישבנפש האדם, ז"א היא אינה קשורה במציאות הממשית נעזרת בחושים, ז"א המחשבות הן אינם לימוד מן המציאות כפי איך שהיא משתקפת בעיני האדם, אלא ראיית המציאות מבחינת "הנמצאות שאינן משתנות כפי מה שהן עליו" (ש"פ פ"א) כי אם מחשבות שכליות טהורות כמו שתי המצוות הראשונות, "אני ה'" ו"לא יהיה לך". שבהם עוסק הרמב"ם בארבעת הפרקים הראשונים בהלכות יסודי התורה ספר המדע.
החשיבה נעשתה בשטטות השכל ומציאת פתרונות חשיבתיים...

http://kodesh.snunit.k12.il/i/1401.htm

הלכות עבודה זרה פרק א (קטע א)

א בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה, ונבערה עצת חכמי אותו הדור; ואנוש עצמו, מן הטועים. וזו הייתה טעותם: אמרו הואיל והאל ברא כוכבים אלו וגלגלים אלו להנהיג את העולם, ונתנם במרום, וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו--ראויים הם לשבחם ולפארם, ולחלוק להם כבוד. וזה הוא רצון האל ברוך הוא, לגדל ולכבד מי שגידלו וכיבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד עבדיו והעומדים לפניו, וזה הוא כיבודו של מלך.
ב כיון שעלה דבר זה על ליבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות, ולהקריב להם קרבנות, ולשבחם ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולן--כדי להשיג רצון הבורא, בדעתם הרעה. וזה, היה עיקר עבודה זרה.
ג וכך הם אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהם אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. הוא שירמיהו אומר "מי לא ייראך מלך הגויים, כי לך יאתה . . ." (ירמיהו י,ז-ח)--כלומר, הכול יודעין שאתה הוא האל לבדך; אבל טעותם וכסילותם, שמדמין שזה ההבל רצונך הוא.

………………………………………………


ח והחכמים שהיו בהן כגון הכומרין וכיוצא בהן, מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללן ולדמותן. אבל צור העולמים, לא היה שם מכירו ולא יודעו, אלא יחידים בעולם, כגון חנוך ומתושלח ונוח ושם ועבר. ועל דרך זו, היה העולם מתגלגל והולך, עד שנולד עמודו של עולם, שהוא אברהם אבינו עליו השלום.

ט [ג] כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

י ואביו ואימו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו.

יא וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

יב כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלו.

יג כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם--בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).


יח כיון שנתנבא משה רבנו, ובחר ה' בישראל לנחלה, הכתירן במצוות והודיעם דרך עבודתו, ומה יהיה משפט עבודה זרה וכל הטועים אחריה.

************************************************


קטע 2


כשהייתי ילדה – לא שיחקתי עם איש זולתי
בודדת, עם סבתא רגינה אם כל חי
וסבא אלוהים אב הרחמים רב החסד
עם זקן לבן, ועיניים טובות
שישב לו במרומים בחדר מואר בינות העננים
וברב טובו שפט וגזר דין כל הארץ.
ישבתי לי שעות בפינה חשוכה
ורקמתי בראשי בבדידותי
את כל אותם שירים נפלאים
שאני מרכז כל היופי – כותבת היום
דמו בנפשכם!

****************************************************


קטע 3

דובה גריזלית גדלה אותי
חלב כוכבים היה מזוני העיקרי
הדבר הראשון שראיתי
בימי חיי כונתי שאני זוכרת
היה אני איך אוכל לשכוח




תוקן על ידי - riv - 10/11/2004 10:23:14



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 10:12 לינק ישיר 

אריק,
ראשית זוהי חשיבה מצוינת (לגבי ההערמות). ודווקא היא מתאימה לנורמות של קדושת התורה, ולכן היא קונפורמיסטית. וכבר דברו בזה טובא.
וזה מביא אותי לסיום דבריך, שלאחר הטלת הספק אתה נותר שמרן, ולענ"ד עדיין יש ערך רב בהטלת הספק, והיא מאירה באור חדש את המקובל והקונפורמי. אני בדיוק באותו מצב.
קונפורמי אן פירושו לא נכון. החינוך האוטונומי מוביל לפעמים למצב שבו מזהים קונפורמי עם שגוי. אני נוטה לחשוב שאם הרבה אנשים רואם משהו כאמיתי, ועל אף שרובם טפשים כנראה יש בזה משהו. שווה לחשוב עליו ולראות מדוע הוא אמיתי. אולי גם זה נון-קונפורמיסטי?


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 10:19 לינק ישיר 

מיכי,
אני מסכים אתך בהנחה שאם הרבה אנשים חושבים בצורה מסוימת א"א לזלזל בזה, ולכן יש לי רתיעה שחזרתי עליה יותר מפעם בפרורם, מאנשים שחושבים שהם יודעים את כל התורה יותר טוב מכל הדורות הקודמים ומתחילים את הכל מההתחלה. וכשמרן אצטט את א"מ שיח' שטוען שאנחנו לא קהל גרים.

אני ממליץ על הספר עימותים בין השקפות שיצא לאור ע"י מרכז שלם בירושלים, להבנת התובנות השונות ביחס לשמרנות מול נונקונפורמיזם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/11/2004 10:31 לינק ישיר 


(קריאת ביניים מאיקה)


מה שהאקדמיה עוללה לתורה, כנראה שאין טוב בלי רע...

הכניסו כל מיני מילים מפוצצות, רק כדי להעשיר את תרבות הדיבור, את תרבות המחשבה שכחו משום מה? ולמה?

איך מיכה שיטרית שר: אינתי עומרי... מילים מילים מילים אבל לא בעניין שלנו....

אני דווקא רוצה לשוחח עם אלו שמשתמשים במילה 'כאלם' כדי להביע רעיון, ואני מוותרת על האפולוגטיקה האקדמית.

שלויימלע, סלח לי בבקשה, מחילה.



תוקן על ידי - riv - 10/11/2004 10:36:23



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 10:43 לינק ישיר 

מיכי

דווקא בחברה שבה כל אחד עושה מה שהוא חושב הקונפורמיזם גובר (מה שנקרא העריצות של הרוב), כמש"כ דה טוקוויל. הבעייה היא לא בלהיות נונקונפורמיסט , אלא בכך שהנונקונפרמיזם אינו יכול להיתלות בתבונה. כבר אמר מי שאמר (דה-טוקוויל?) דעות קדומות משרשים באמצעות התבונה, אבל מה קורה אם התבונה עצמה הופכת לדעה קדומה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 10:51 לינק ישיר 


מייציץ, גדול!

זה בדיוק מה שקרה לאברהם אבינו - שהדעות הקדומות הפכו לתבונה, ובמלחמתו הפך לנונקונפרמיסט בנונשלנטיות מדהימה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 10:57 לינק ישיר 

מייציץ,
תרשה לי לעשות משהו שכבר מזמן לא עשיתי לך.


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 11:11 לינק ישיר 

מיכי,
בכל הכבוד הראוי לך,


האם החינוך "המודרני או הפוסט-מודרני", או כפי שאני מבין מלשונך (שהרי רב הנסתר על הגלוי), החילוני, הוא כה גרוע שאפילו אינו מאפשר, לשיטתך, חזרה בתשובה?



תוקן על ידי - עכנאי - 10/11/2004 11:13:24



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2004 11:18 לינק ישיר 

לא שזה אקטואלי, אבל לשאול תמיד מותר...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תהליך החשיבה[הנונקונפורמיסטי] ממתי?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext