| נשלח ב-10/11/2004 11:09 |
|
| |
.
במטותא, העבר את התמונה למדור של אכיש מלך גת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2004 13:02 |
|
| |
משום מה אין רואים את הריר הנוזל על זקנו של בעל הדגל.

|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2004 18:24 |
|
| |
מיימוני, אתה נותן כ"כ מעט קרדיט לחברי הפורום?
האם כך השתנה טעמינו בעיניך?

|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2004 19:24 |
|
| |
אלי ו
וכולם, כולם כולם
סליחה ומחילה.
פשוט לי היה קשה בהתחלה לפענח את הרמז.
אז הנחתי שגם אחרים יתקשו.
אני שמח לגלות שטעיתי. ועם כולם הסליחה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 00:20 |
|
| |
מיימוני
למה הרחקת לכת למדרש , וכי מה רע במקרא עצמו ?
"וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת: וישנו את טעמו בעיניהם ... ויורד רירו אל זקנו: ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי:
חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי, הזה יבוא אל ביתי:
שמואל א פרק כא
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 00:59 |
|
| |
בר בי רב
ציטטתי בעל פה. ולא זכרתי שזה כתוב בפנים.
ואי בעית אימא, המדרש הוא ההמשך, על הנשים.
אבל תפוס לשון ראשון שהוא עיקר ואמת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 02:52 |
|
| |
הרב מיימוני,
איני רוצה להסיט את נושא האשכול, אבל בכולזות...
האם אין דבריך, שזכרת את המדרש ולא זכרת שהם עיקר המקרא, מהוים סימפטום לחינוך החרדי-דתי, זה השם עיקרו בתושב"ע ורואה במקרא אסמכתא בעלמא?
(האין כתיבתי במשפט ארוך אחד ללא סימני פיסוק כמעט סימפטום לעייפות?)
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 08:36 |
|
| |
השכן
איני רוצה להסיט את נושא האשכול, אבל בכולזות...
תזכיר לי מה היה נושא האשכול?..
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 13:58 |
|
| |
השכן
א. אני סבור שיש באמת נטיה אצלנו לקרוא את רש"י והמדרשים בתוך המקרא. יותר מדי. זה דבר טוב לדעת רש"י, אבל צריך להבדיל בין מה שהוא אומר לבין מה שכתוב בפנים.
ב. איני סבור שראוי לעשות ממני דוגמא. וכי בגלל שזכרוני לא הועיל לי הפעם ניתן להסיק מסקנות לגבי החינוך החרדי והדתי?
עד כמה שראיתי, לאשכול הזה אין שום נושא. אז אפשר לנעול אותו, ואפשר להשאיר אותו ככה, ואפשר למצוא לו נושא כלשהו...
(איקון צהוב עומד על הראש כדי להראות שגם את האשכול הזה אפשר להפוך למה שרוצים).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|