| נשלח ב-16/11/2004 11:52 |
|
| |
אולי מפני שתומכי בוש הם אלה המכונים "עשירי אמריקה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 12:16 |
|
| |
עד כמה שידוע לי אן קשר בין הון אישי לזהות פוליטי בארה"ב ואם יש אז יותר מסתבר שהעשירים מצביעים לקרי.
הוספתי ב 1 אחה"צ.
בדיקה חוזרת מראה שהמדינות הכי עניות שבארה"ב נותנים הכי הרבה צדקה, בעוד שהמדינות היותר עשירות נותנות פחות. ניו יורק היא יוצא מן הכלל, אפשר לפרש על רבוי היהודים הדתיים שם, שנותנים הרבה יותר מעל הממוצע הלאומי.
תוקן על ידי - chouteng - 16/11/2004 13:00:26
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 13:16 |
|
| |
זוהי דוגמה קלאסית לסטטיסטיקה מטעה. האתר המקושר אינו מראה שתומכי בוש נוטים לתת יותר צדקה; הוא מראה הבדלים עבור מדד מסוים, ולגבי מדינות שלמות. ההתיחסות היא לממוצעים, ולא לתרומות בדידות, ועל כן לא ניתן להסיק ממנה אודות זהות התורמים עצמם. כך, למשל, מיליארדר אחד שנותן מאה מיליון דולר יכול להרים ממוצע של מדינה שלמה, אך אין בכך ללמד מאומה על כלל המדינה; אין שקלול לפי מספר הקולות בפועל לכל מועמד; אין פילוח לפי חתכי אוכלוסיה; אין שום אינפורמציה, כמעט.
שאלה נוספת היא מה כלול במונח "צדקה" - האם כל תרומה לעמותה הפטורה ממס נחשבת לצדקה? נניח, עמותה שתפקידה לקיים שדולה בקונגרס להרחבת הזכות לנשיאת נשק?
מעבר לכך, קימים גורמים שונים לתרומה, ולעתים רחוקים מאד מטוב לב; למשל, חקיקה בנושאי מס היא גורם משמעותי מאד, כמו גם האפשרות להשיג מעמד חברתי ולעתים אפילו להשפיע על החלטןת גורמים שלטוניים. כל אלה שונים מאד בין מדינה למדינה. ניתן אפילו להעלות השערה לפיה במדינות הנוטות לדמוקרטים יש יותר חקיקה סוציאלית ויותר סיוע מדינתי לפעולות רווחה, בריאות וחינוך, וממילא פחות צורך בצדקה.
והערה אחרונה לגבי הפוליטיקה האמריקאית - בסיסי הכח המסורתיים של הדמוקרטים הם השחורים, ההיספאנים, אנשי האיגודים המקצועיים והיהודים; רק אחת מקבוצות אלה היא עשירה. הקבוצות הנוטות לתמוך ברפובליקאים הן ברובן קבוצות עשירות יותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 14:01 |
|
| |
דוגמא מובהקת לניסים ולנפלאות שאפשר לעשות באמצעות הסטטיסטיקה.
הנתונים אינם מתייחסים לפרטים, אלא למדינות. אין לי נתונים על התפלגות דמוגרפית וכלכלית בתוך מדינות אלה, וכמובן לא על הטבות המס הניתנות בהן לתרומות לצדקה, ולכן התעלמתי מנתונים אלה, למרות שהדעת נותנת שהם הם המכריעים.
במקום השני ארקנזס, בה זכה בוש ל-54% תמיכה. לאחוזים דומים של תמיכה זכה במיזורי (מקום 22), בוירג'יניה (מקום 38) ובאריזונה (מקום 39).
במקום הראשון מיסיסיפי (60%, בדומה לדרום דקוטה - מקום שביעי, קנטקי - מקום 20, ואינדיאנה - מקום 25), אולם התמיכה בבוש היתה גבוהה יותר באוקלהומה (66%, מקום שלישי), אלבמה (63%, מקום חמישי), יוטה (71%!, מקום שמיני), איידהו (68%, מקום עשירי), נברסקה (67%, מקום 14), דרום דקוטה (63%, מקום 15), קנזס (61%, מקום 17), ואלסקה (62%, מקום 24).
אם נבחן את המדינות בהן התמיכה היתה חצי-חצי פחות או יותר (למשל בין 45% ל-55%), נגלה במקום השני את ארקנזס (54%), ב-18 את פלורידה (52%), ב-22 את מיסורי (54%), ב-23 את ניו-מקסיקו (50%), ב-27 את איווה (50%), ב-28 את אוהיו (51%), ב-31 את אילינוי (45%), ב-32 את מיין (45%), ב-33 את דלאוויר (46%), ב-34 את וושינגטון (46%), ב-36 את אורגון (48%), ב-37 את הוואי (45%), ב-38 את וירג'יניה (54%), ב-39 את אריזונה (55%), ב-40 את נוואדה (51%), ב-41 את פנסילבניה (49%), ב-42 את מישיגן (48%), ב-43 את קולורדו (52%), ב-45 את מינסוטה (48%), ב-46 את ויסקונסין (49%), ב-47 את ניו-ג'רזי (46%), וב-50 את ניו המפשייר (50%).
התפלגות ההצבעה עבור בוש היא רחבה – מ-71% ביוטה, ועד 37% במסצ'וסטס, הפרש של 34%. גם אם נתעלם מהתוצאה במסצ'וסטס, מדינתו של קרי, ההפרש הוא 32% (39% בוורמונט וברוד-איילנד). לעומת זאת, ההפרש בין הראשונה בטבלה (מיסיסיפי, עם 60%) והאחרונה (ניו המפשייר, עם 49%) הוא 11%, פחות משליש ההפרש המקסימלי. בין השניה (ארקנזס, עם 54%) והלפני אחרונה (מסצ'וסטס, עם 37%) ההפרש הוא 17%. מחצית מההפרש המקסימלי.
מה ניתן ללמוד מהמספרים האלה? שום דבר. ממש כלום. בטח לא שיש מקדם בין הצבעה לבוש למתן תרומות.
(נכתב לפני שראיתי את הודעתו של גו"ג, איתה אני מסכימה בכל לב.)
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 18:03 |
|
| |
הנתון ההוא מראה מה שהיא אמורה להראות, דהיינו שבמדינות שתמכו בבוש יש יותר נתינת צדקה.
איני יודע אם הסיבה לכך היא משום שתומכי בוש נוטים לתת יותר צדקה, או משום סיבה צדדית, או במה שנכלל במושג צדקה כפי שטוענים נכונות גם_וגם וחבצל_ת. חוק אוקהם מחייב, שכיון שקיים התפלגות כל כך ברורה סביר להניח שהסיבה העקרית היא אופי האנשים ולא מכל מיני טענות צדדיות. מה שברור הוא שההתפלגות לא מתבססת על הון פרטי, כי הראשונים בטבלא הם מהמדינות העניות ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 18:25 |
|
| |
chouteng (איך כותבים את הניק שלך בעברית, אגב?),
הצצה מהירה במפת המדינות שתמכו בבוש לעומת המדינות שתמכו בקרי תראה שהמדינות שתמכו בקרי מסודרות יפה לאורך שני החופים, ואילו כמעט כל המדינות "שבאמצע" תמכו בבוש. לפיכך, לפי אותו תער של אוקהאם, אתה צריך להסיק שאופיים של הדמוקרטים מושך אותם לשבת על החוף, ואילו לרפובליקאים יש נטיה לפחד ממים.
המדד של הצדקה באתר שהבאת מבוסס על חלוקת הצדקה הכוללת בהכנסה הממוצעת, ולכן אין משמעות לשאלה אם המדינה עניה. אולי להפך: במדינה עניה מספיקה תרומה קטנה יותר מצד אדם עשיר כדי להעלות את הממוצע.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 18:40 |
|
| |
גם_וגם, כיון שהנוהג בפורום הוא לא להזדהות בשום צורה שהוא, אני מצטער שאני לא יכול לגלות לך איך כותבים השם שלי בעברית.
אין קשר רציונלי בין מקום יישוב גרידא לבין זהות פוליטית. (אפשר לטעון שאלו שחיים ליד מים חשופים יותר לתופעות מסויימות, כגון התקלות עם זרים, צמיחה כלכלית מואצת וכדומה, שגורמת להם להצביע למפלגה מסויימת.) יש אבל קשר הדוק מאד בין אישיות ומידת נתינת צדקה. כיון שאישיות או שאיפות או כל נתון אישי אחר הוא הגורם להצביע למועמד מסויים, אפשר להגיד שאותו נתון הוא גם משפיע על מידת פזרונו לצדקה של המצביע ההוא.
זה עדיין לא אומר שיש יחס ישיר בין הצבעה למידת נתינת צדקה. אבל כשקיים נתון המורה חד משמעית שבמדינות המצביעות לבוש יש יותר נתינת צדקה, אז סביר להניח שהגורם הוא גורם אחיד ולא מורכב מכל מיני סיבות.
אם נמצא נתון הגיוני אחר, דוגמא עושר או עניות שרואים בו יחס ישר בינו לבין נתינת צדקה, והנתון הזה סותר את הנתון הראשון המורה על יחס בין זהות פוליטית לנתינת צדקה, אז אפשר לתהות איזה מהנתונים הם נכונים. האם מדת התמיכה בבוש, או המצב הכלכלי של האדם הפרטי.
כל עוד שאין נתון אחר שסותר את זה, וכל עוד שסביר להניח שיש קשר בין שני הנתונים אין שום דבר שתמנע מאתנו לקשר ביניהם בצורה הפשוטה ביותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2004 19:11 |
|
| |
עיון מעמיק יותר במפה מוכיח, שהחלוקה האמיתית אינה בין מדינות אלא בין מקומות עירוניים לבין פרברים ותת פרברים. תסתכל היטב במדינת ניו יורק עצמה ותראה שרוב מדינת ניו יורק היא מכוסה בשמיכה אדומה מלבד עיירת ניו יורק ופרבר או שניים הקרובים אלי'. ומאידך, גם מדינות הדרומיות הרי בעיירות גדולות נבחר קרי, ורק בשאר המקומות נבחר בוש דוק ותשכח. ובניו דז'זרזי האיזור שליד החוף (כמו א'שן קאונטי ומאמוט קאונטי) נבחר בוש וכן בלונג אילונד שבניו יורק שהוא רצועה בים נבחר בוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2004 09:11 |
|
| |
chouteng,
קודם כל לא תהיתי על השם שלך, רק על הניק... איזה אאוטינג יהיה אם תגלה לנו אם כותבים צ'אוטנג, שוטן, או כל צורה אחרת?
שנית, אם כדבריך רואים קשר (מתאם) מובהק בין שיעור התמיכה בבוש במדינות שונות לבין מתן הצדקה, הייתי מצפה לראות שככל שאחוזי התמיכה בבוש גבוהים יותר, כך גדולה מדת מתן הצדקה. חבצלת כבר הראתה שאין הדבר כך.
לגבי המאפיינים האישיותיים, בנשיא בוש בחרו למעלה מחמישים ושמונה מיליון איש, שביניהם אנשים שונים אלו מאלו כמו אילי נפט מטקסס, חוואים בעיירות קטנות באלבאמה, אמהות החרדות לשלום ילדיהן בפרברי מיאמי, מטיפים אוונגליסטיים בנברסקה ודייגים באלסקה. חלקם בחרו בבוש מסיבות בטחון, חלקם בגלל עמדותיו הדתיות, חלקם בגלל קיצוצי מס שהבטיח להם וחלקם בגלל חששם מקרי. נראה לי שכל ניסיון להצביע על מאפייני אישיות קיבוציים של קבוצה כה רחבה ומגונת של בני אדם נדון מראש לכשלון.
ומעבר לכל זה, אני חוזר ואומר: העובדה שמדינה שבה היה לבוש רוב הגיעה למקום גבוה במדד (שאגב, עלו לי כמה תמיהות על שיטת החישוב שלו כשהתבוננתי לעומק) אינה מצביעה על כך שאלה שתרמו בפועל הם מצביעי בוש.
|
|
|
|
|